מה דברים שרק אנשים עם הפרעות אכילה יבינו?

קבוצות של אנשים שניסו לדרדר אותי לזה.

סבל ושנאה עצמית

מקווה שאין פה כאלו.
._.

אתם נותנים לי מינוסים על....

אתם נתתם לי מינוסים על זה שאני מקווה שאין פה אנשים שעברו הפרעות אכילה והריעבו את עצמם.

ואוו, לאן הגענו?

לזרוק את כל האוכל שהצטבר לך בחדר/תיק אחרי איזה שבועיים.

לחכות שלושה חודשים שאין לך מחזור ורק אז להבין שאת בבעיה, ואז לבדוק באנטנטרנט מה צריך לעשות כי את מפחדת לדבר עם ההורים.

יכולה לצאת מאנונימי? ^

לשלוח פרטי?

כשאומרים "את נראית טוב יותר"

להקיא עם מברשת שיניים וזה שורט את הגרון

להקיא דם ולחשוב שזה מאכל אדום

להיכנס לשירותים עם בקבוק מים של ליטר וחצי ולשתות כל דקה כשאת לא מצליחה להקיא

לבכות מלא בהקאות ואם יש מסקרה, כולך שחורה אחר כך

לשכוח לנקות (אם התלכלך)/לרסס מטהר אוויר אחרי הקאה

"למה להרעיב את עצמך?תעשי ספורט ותאכלי בריא"

"מה זה רזית נהיית חצי בן אדםם"

כשאת בפנימיה ואת רעבה ומפה לשם מסיימת חבילת לחם וקילו טחינה כי זה מה שיש (בולמוסים ימח שמם)
שאת מעשנת ירוק ועם בולמוסים ואת לא יודעת אם יש לך מאנץ' או בולמוס
שאת מקיאה בשירותים ציבוריים ומישהו נכנס אחרייך והוא בוהה בך במבט מפחיד
לאכול אוכל במרקם מסויים כדי להקיא אותו בקלות
להקיא גלידה זה לא חביב כי זה מרקם מוזר
ריח של אנשור (אף פעם לא שתיתי אבל חברות שלי כן וזה נורא)

נקיה כבר איזה כמה שבועות מהקאות :) מאובחנת בednos כבר שנתיים בערך אבל סובלת כל החיים

כשאת שמה מוזיקה כדי שלא ישמעו אותך מקיאה.

כשאת מקיאה אוכל חריף וזה הורג את הגרון.

כשאת מסיימת טיפול ועולה במשקל ואנשים אומרים לך "את נראת טוב" ומתחשק לך לדפוק להם מחבת בראש.

כשיש לך חברה רזה שאוכלת מה שבא לה ולא משמינה ואת כועסת עליה סתם ולא מבינה אפילו למה.

כשאת מעדיפה למות רזה. מאשר לחיות שמנה.

תהיו חזקים.

להקיא באמבטיה ויש חתיכות גושים שלא יורדות במים אז לדחוף עם זרם מים או עם הידיים

להבריז מבצפר כי ישלך דודא לבינג' של שוקולדים

להקיא בחדר כי האמבטיה ושירותים תפוסים

להקיא במקום ציבורי ואז את תקועה עם הריח בפה וחושבת עם מישהו שם לב

שמאבחנים אותך בהפרעת אכילה ואת כזה "אני???????? הפרעת אכילה?????? חח חח חח"

וואו לגמרי^
ואמא שלך אומרת לך שממש רזית ואת עושה לה כן ולא מבינה על מה היא מדברת כי את באותו המשקל.

ואיי כן^

חח שכל הסביבה בוהה בך כאילו את חייזר אחרי שירדת במשקל ואת לא מבינה על מה כולם מדברים

כל ארוחה משפחתית שאומרים שרזית ממש ו"מה את לא אוכלת?"

שאת כותבת בקבוצה בפייסבוק שאת אכלת חמישה מגשי פיצה וכולם חושבים שאת הזויה. לא אני לא הזיה אני פאקינג סובלת מבולמוסים.

כל השקרים למשפחה, לחברים, ריבים עם אמא על הקאות.
להגיד לאמא שלא הקאת כי האוכל היה מגעיל אלא כי פשוט לא יכולת לשאת את זה שהכנסת משהו לפה.

לשמור שקיות עם אוכל לעוס / קיא בחדר.

להקיא אחרי בולמוסים.

לבכות כי אכלת ענב.

להסתכל על כל גוף של בת ברחוב ולהשוות אותה אלייך.

סיימתי עם האנורקסיה מזמן,
אבל אני בחיים לא אשכח את התחושה שהרגשתי כל לילה כששכבתי במיטה, שהלב שלי הולך להפסיק לפעום ואני לא אתעורר בבוקר. תחושה מפחידה מאוד ובו זמנית נותנת הקלה ותקווה.

אם מישהי או מישהו רוצים לדבר אני כאן

כשמכריחים אותך לאכול .. לבכות על כל מה שאכלת לשקר שאכלת למרות שירקת הכל

שאת אחרי בולמוס ענק. ואומרת לעצמך זהו מעכשיו צום אני לא רוצה לאכול יותר בחיים. ואחרי שלוש שעות עוד בולמוס

לחפש את המברשת שיניים הכי דקה בבית כדי שאוכל להקיא..
ואני בדיוק אחרי שהקאתי...עכשיו.. :/

להשוות את הרזון שלך לאחרים ולדעת מה הbmi שלהם וכמה הם שוקלים רק מלהסתכל עלייהם.
כשאכלת משהו שלא ידעת כמה קלוריות בדיוק יש בו ואז את מגלה אחרי שאכלת שזה הרבה יותר ממה שחשבת ואת נכנסת ללחץ מטורף ומשתגעת ולא חשוב לך כלום חוץ מלהפתר מהקלוריות המיותרות האלו למרות שאת בכלל צריכה לעלות במשקל.
כשסבתא ואמא אומרות לך שאת נעלמת מיום ליום ואת מפחדת לשאול אותן מה נסגר עם כל השקרים היום?
כשאומרים לך שאת נראת ממש טוב וזה ממש לא מחמיא,אני מפרשת את זה כהשמנת.

water weightttt

אני קורא את הדברים פה ובא לי לבכות.
תהיו חזקים חברים וחברות שלי

אני כמעט היה לי הפרעות אכילה לא יודע כמה זה נחשב מה שאכתוב פה בבקשה לא להרוג אותי...
1.לבדוק כל הזמן את המשקל שלך ולהתבאס מאוד המון פעמים כי נשארת במשקל שלך או אפילו עלית (בולמוסים יימח שמם)
2.להסתכל על גופות של אנשים להשוות אותם אליי ואם הגופות שלהם יותר יפים משלי לקלל אותם ולאחל להם שימותו
3.לשמור רוב היום ואז שאין מישהו בבית להתנפל על דברים טעימים כי זה כזה כיף
4.לעשות כושר לקרוע את עצמך ואז פתאום משום מקום רעב ולהרוס את כל מה שעשית
5.השמחה שהייתה לי אחרי הדיאטה שאכלתי כל מה שאני רוצה בלי להשמין ואז חודשיים אחרי עוד פעם לעלות במשקל -.-
6.לחשוב כל הזמן על קלוריות ומה לאכול וכמה לאכול עד שאומרים "יאללה ז**" ואוכלים ג'אנק

ההרגשה התמידית הזאת שאת ענקית מגעילה ותופסת יותר מדי מקום.

אני היחידה שמבריזה מבית ספר כי אני רוצה להגיע הבייתה לאכול??
ואני לא אוכלת עד הצהריים כדי שלא תתנפח הבטן

אירוני ככ שאני בדיוק אוכלת סנדוויץ עכשיו

אה ונזכרתי בעוד משהו
7.אחרי הדיאטה כולם אמרו לי "כמה רזית דיי כבר תפסיק זה לא יפה לך" בהתחלה התעלמתי ואז שיגעו אותי עם זה כל הזמן עד שהתחלתי לאכול ולאכול שטויות אז... וואטדהפאק