מי שמתנדב במדא כנסו.

במדא לא כלכך עושים משהו מיוחד כמו שכולם אומרים.
בתכלס זה כמו מונית עם חמצן (באמבולנס הלבן).
המקרים לא כאלה קשים שמשאירים חותם וכזה..

לראות היו לי מקרים קשים אבל שה לא נכון מד''א לא עושים כלום חברות שלא היו במקרים קשים וגם הצילו אנשים.

מגיע למשמרת רבע שעה לפני.
אומר שלום לצוות שלי.
משתבץ במערכת כדי שבמוקד ידעו שהגעתי למשמרת.
בודק את האמבולנס ביחד עם שאר חברי הצוות.
מוודא שכל הציוד שצריך להיות נמצא ותקין ונמצא בתוקף לשימוש.
משלים מה שחסר.
יושב בתחנה עם הצוות אוכלים שותים לועסים ומתלוצצים.
מדברים על החיים.
עד שמגיע הטלפון והביפר שאומרים שיש קריאה ואנחנו עולים על הרכב ונוסעים אל עבר המקרה.

לגבי המקרים: אני מעדיף לא לפרט על מקרים קיצוניים, אבל בגדול יש מגוון מאוד רחב של מקרים בין אם חמורים ביותר ובין אם פחות עד לרמה של לא דחופים בכלל... הכיף הגדול הוא באמת בהצלת חיים. אבל סיפוק מאוד גדול לדעת שגם אם זה לא היה מקרה קיצוני וגם אם לא באמת הצלת חיים, אבל בשביל המטופל והמשפחה שלו זה מרגיש כמו סוף העולם כי הם לא יודעים מה עובר עליו והוא מרגיש קצת לא טוב ואתה זה שבאת והרגעת את כולם, נתת לו יד והרגעת אותו והראת לו שהכל בסדר ושאתה איתו. בשבילי זה סיפוק שאין לתאר ...
כי אנחנו לא פה רק לשם הצלת חיים. אנחנו פה גם לתת יד למי שבמצוקה. להגיד לו מילה טובה ולחייך אליו, זה יכול לשנות את העולם. יכול להיות שעשית לו את היום ובזכות זה השפעת על דברים אחרים בחיים שלו באופן חיובי.