7 תשובות
יותר חשוב שתבריאי
אני בטוח שיתחשבו בך ויתנו לך להשלים
אני בטוח שיתחשבו בך ויתנו לך להשלים
אל תתני לעצמך לדאוג מהלימודים. באמת. יש דברים בחיים בסדר עדיפויות הרבה יותר גבוה, כמו בריאות. אחר כך תפתרו את ההשלמה לבגרויות, יהיה בסדר. אבל כרגע שזה באמת באמת לא יעלה על דעתך, סתם דאגה מיותרת. בהצלחה בהכל (:
אנונימית
קודם כל בריאות
למה עלובים?
תשלימי בגרויות.
רק בריאות.
תשלימי בגרויות.
רק בריאות.
מאמי שלי
דבר ראשון רפואה שלמה בע"ה!
אני ממש עצובה בשבילך...
את יותר ממוזמנת לדבר איתי בפרטי
דבר ראשון רפואה שלמה בע"ה!
אני ממש עצובה בשבילך...
את יותר ממוזמנת לדבר איתי בפרטי
תקראי את הספר עלובי החיים
או שתזדהי או שתקבלי פרופורציות לחיים
ככה או ככה הספר הזה יעשה לך רק טוב
או שתזדהי או שתקבלי פרופורציות לחיים
ככה או ככה הספר הזה יעשה לך רק טוב
הי אנונימית יקרה
כתבת כמה שורות קצרות, והן מעבירות כה בעוצמה את הרגשות שלך.
אני רק יכולה לדמיין כמה מטלטל זה להיות נערה בגילך, רק בכיתה י"א, ולסחוב על גבך משא כה כבד.
נערה בגילך, וודאי רק רוצה לבלות את השנה יחד עם חברות בגילה בבית הספר, להתלונן על הדברים ה"רגילים", הבגרויות והמורים. יתכן שאת מרגישה בדידות, יתכן שאת מרגישה חוסר הוגנות, או חוסר אונים. אני מתארת לעצמי כמה היית רוצה כעת לחזור לשיגרה.
מלבד הגוף שאולי נחלש לאורך החודשים האחרונים, שאני מתארת לעצמי מרגישים לך כחלום בלהות שכל שאת רוצה הוא להתעורר ממנו, בטוחה אני שיש בך כוחות נפש עצומים, אולי הכוחות הללו הביאו אותך לכתוב כאן, בתקווה שמישהו יראה את זעקתך, ואולי ירצה לסייע לך במצוקה שבה את נמצאת כמה שניתן. אולי הכוחות האלה שטמונים בך, שנלחמים על החיים אולי בכוחותיהם האחרונים, הם שמביאים אותך לחשוש על עתידך ועל השכלתך, גם בתוך המצוקה הבריאותית, וחוסר הוודאות שאת וודאי נמצאת בהם.
ובכל זאת, אני דואגת לך, לדעתי זו לא התמודדות שכדאי להתמודד איתה לבד. אני רוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לפרוק ולדבר על מה שעובר עלייך, בתקווה שזה יעזור מעט. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il. בנוסף לצ'אט האישי, יש לנו פורומי תמיכה קבוצתיים וירטואלים, בניהם גם פורום צעירים. אולי תוכלי למצא בהם מקום לפרוק ולקבל תגובות מכילות הן ממתנדבי סהר ( בין תשע לחצות) ובשאר שעות היום משאר משתתפי הפורום. כל זאת באתר שלנו. את מוזמנת !
שלך, מתנדבת סה"ר
כתבת כמה שורות קצרות, והן מעבירות כה בעוצמה את הרגשות שלך.
אני רק יכולה לדמיין כמה מטלטל זה להיות נערה בגילך, רק בכיתה י"א, ולסחוב על גבך משא כה כבד.
נערה בגילך, וודאי רק רוצה לבלות את השנה יחד עם חברות בגילה בבית הספר, להתלונן על הדברים ה"רגילים", הבגרויות והמורים. יתכן שאת מרגישה בדידות, יתכן שאת מרגישה חוסר הוגנות, או חוסר אונים. אני מתארת לעצמי כמה היית רוצה כעת לחזור לשיגרה.
מלבד הגוף שאולי נחלש לאורך החודשים האחרונים, שאני מתארת לעצמי מרגישים לך כחלום בלהות שכל שאת רוצה הוא להתעורר ממנו, בטוחה אני שיש בך כוחות נפש עצומים, אולי הכוחות הללו הביאו אותך לכתוב כאן, בתקווה שמישהו יראה את זעקתך, ואולי ירצה לסייע לך במצוקה שבה את נמצאת כמה שניתן. אולי הכוחות האלה שטמונים בך, שנלחמים על החיים אולי בכוחותיהם האחרונים, הם שמביאים אותך לחשוש על עתידך ועל השכלתך, גם בתוך המצוקה הבריאותית, וחוסר הוודאות שאת וודאי נמצאת בהם.
ובכל זאת, אני דואגת לך, לדעתי זו לא התמודדות שכדאי להתמודד איתה לבד. אני רוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לפרוק ולדבר על מה שעובר עלייך, בתקווה שזה יעזור מעט. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il. בנוסף לצ'אט האישי, יש לנו פורומי תמיכה קבוצתיים וירטואלים, בניהם גם פורום צעירים. אולי תוכלי למצא בהם מקום לפרוק ולקבל תגובות מכילות הן ממתנדבי סהר ( בין תשע לחצות) ובשאר שעות היום משאר משתתפי הפורום. כל זאת באתר שלנו. את מוזמנת !
שלך, מתנדבת סה"ר
באותו הנושא: