מכירים את זה שהענקתם לאנשים שאהבתם את הכל, ובשלב מסוים החליטו לנצל אותכם?

כן.

אתכם* סורי

כן
אבל זהו,זה עבר.
הייתי עצבנית על זה וזהו הבנתי שאני לא צריכה להמשיך לדבר עם סיגנון של אנשים כאלה

הם יכולים לעשות מה שמתחשק להם ושימשיכו לצחוק כמה שהם יכולים. הם לא מבינים שברגע שבאמת יצטרכו אותי, אני כבר לא אהיה שם בשבילם. המחשבה הזאת גורמת לי לחייך, כי יש כאלה שמתחרטים אבל אני מעניק להם את אותה ההתנהגות שהם העניקו לי. כבר ממש לא אכפת לי מהם, בשבילי הם לא קיימים בשיט.

כע