הצעה חדשה: שמשרד החינוך יפתח בית ספר מיוחד לביישנים/ בעלי חרדה חברתית

מעולה מאוד
אבל יהיו מלא מתנגדים

אבל איך יתקשרו אם כל אחד ביישן... לדעתי זה גם קצת גורם לאותם ילדים להרגיש שונים וזה מפלה.

שואל השאלה:
לא, ילמדו אתום בבית ספר איך להיפתח

לדעתח זנ רעיון גטע. מצטער

רעיון מוזר אבל מגניב

לא , אני נגד.
אפשר לעשות מסגרות כאלה אחרי הצהריים , אבל לא בית ספר.
בתור מישהי ביישנית , מופנמת , חרדה חברתית - כל מה שתרצו - יש לי.
צריך לדעת להתמודד בסביבה של אנשים שונים

זה לא יעזור
זה שאדם עם חרדה חברתית יהיה בסביבת אנשים עם חרדה חברתית לא יקל עליו.

נגד.
יתייחסו אלינו כשונים. ולא לומדים בבית ספר איך לפתח ביטחון עצמי או דרך לתקשר בלי להתבייש.

נגד
צריך ללמוד להשתלב בחברה במקום לברוח מזה

נגד

נגד.

שישקיעו טיפולים בדבר הזה למה לברוח מההתמודדות עם הקשיים שלך?

אני מאוד בעד

יש כבר כיתה כזאת קוראים לזה כיתה רגשית

נגד

לא. פשוט לא.
הביישנים ובעלי החרדה החברתית צריכים להתמודד כמו כל בנאדם, גם אם הם לא מרגישים שהם יכולים. כשאתה בקושי, אתה בעלייה.

לא, לדעתי צריך להתחשל אני מאוד ביישנית אבל מה שלא הורג מחשל ולהתנתק מהעולם זו לא דרך

נגד, כביישנית אני חושבת שזה יסגור אנשים יותר. צריך להיות מוכנים ל"עולם האמיתי" אתה לא יודע איזה אנשים תפגוש ואתה צריך לדעת להתמודד איתם. ואם יש לך חבר לא ביישן בבית ספר זה עוזר לך להיפתח לפעמים

מסכימה מאוד

לא פרקטי בכלל.
חוץ מזה צריך להתנהג אליהם כאל אנשים רגילים ולא לקטלג אותם ככה.

יהיה משעמם בטירוף

לדעתי רעיון מעולה
והאמת שכן יקל עליו כולם יהיו אותו דבר וזה גם ייתן להם את הכוח לפנות לאחרים

זה לא מעולה כי בכל מקרה הביריונים ימצאו למי להציק.
בנוסף לזה גם הביישנים והחרדתיים לא בהכרח אוהבים אחד את השני

תודה על המינוס אבל זאת דעתי

ואני אומרת את זה בתור ילדה עם חרדה חברתית שאחרי הרבה שנים הצליחה מעט להיפתח (אשכרה קיבלתי היום מדלייה על זה שהצלחתי להיפתח לילדים)

לא

אבל מה יקרה אם מישהו יתגבר על הביישנות או החרדה החברתית שלו? יצטרך לעבור לבית ספר רגיל ולאבד את כל החברים שלו?

אני ילדה מופנמת וביישנית קשה לי לדבר עם אחרים אז אם כולם יהיו ביישנים איתי בכיתה יהיה לנו משהו משותף

רעיון רע, זה סתם מפריד אותם מהשאר וגורם להם להרגיש יותר חריגים וגם שאחרים יתייחסו אליהם בתור חריגים. צריך לעשות ההפך, לחשוף את הבן אדם לסיטואציות חברתית כדי שידע איך להתמודד איתן, ולא לקחת את החרדות שלו כמשהו קבוע, מובן מאליו שהוא לא ניתן לשינוי. לברוח מהבעיות שלך ולחשוב "זה אני אין מה לעשות" לא יעזור לשום דבר אלא יחמיר את המצב. גם הקטע של להקים בית ספר כזה כדי שלא תהיה בריונות על הילדים האלה זה כל כך לא בסדר כי זה מלמד את הילדים שהם חלשים מידי בשביל להתמודד עם הדברים האלה ושעדיף לברוח מהבעיות במקום להילחם על המקום שלך ועל מי שאתה. בנוסף שואלת השאלה אי אפשר ללמד ילד איך להיפתח , השינוי אמור לבוא מבפנים, והוא אמור לבוא דרך זה שאתה צובר ניסיון וחווה דברים, זה לא סתם משהו על הנייר.

להפך ברגע שהוא יצליח יהיו הרבה חברים
אותם חברים גם ייפתחו אחרי שהוא חי קשר אליהם והם ימשיכו ללמוד שם כשבכל שנה יגיעו לשם עוד ילדים עם העניין הזה ואלה מהשנה הקודמת יעזרו להם להתגבר על העניין זהה

לא אהבתי נגד

רעיון נוראי ומיותר.

מטומטם ביותר.

אגב אנשים יש דרך נורמאלית להגיד שאתם לא אוהבים את הרעיון לא צריך להגיד את זה ככה

לא כל החיים את תהיי במסגרת שבה את משויכת לקבוצת אנשים שהם כמוך,

לכן אדם אשר ילמד במסגרת מקובעת שכזאת לא יתמודד ולא ידע גם איך לפעול בעולם שבחוץ. בעולם קיימים אנשים מכל הסוגים,

ולכן הרעיון לא יעזור לאף אחד ובטח ובטח לא יעזור לאנשים המתמודדים עם החרדה החברתית.

גרוע. יהיה להם קשה בעולם האמיתי

אני בתור מישהי עם חרדה חברתית וסגורה מאוד לא הייתי רוצה שיפתחו בית ספר מיוחד בשביל אנשים כמוני, מה עכשיו אני איחשב כשונה מאחרים? בגלל שאני ביישנית

יש בתי ספר להפרעות נפשיות. חרדה חברתית זו הפרעה נפשית לא חביבה ובבתי ספר כאלה יש המון מתמודדים עם חרדה חברתית, אני הייתי באחד כזה

נגד
מכמה סיבות
1. אני ספציפית ארגיש יותר fucked up ממה שאני חושבת שאני עכשיו כי יהיה לנו בית ספר מיוחד כאילו יש לנו בעיה או משהו ובטח יש עוד שירגישו ככה
2. יהיה קשה לכולם להתחבר ואף אחד לא יגש וכולנו נרגיש לבד
3. לא נצא מזה בחיים כי לא יהיה מי שיוציא אותנו מזה, חברים שלי שאין להם חרדה עזרו לי המון

זה רע. זאת לא מחלה , אנשים צריכים ללמוד להתגבר על זה. זאת בדיוק המטרה של עבודות מול כל הכיתה ושמבקשים ממך לדבר מול כולם.

זו לא מחלה אבל זו כן הפרעה נפשית . לי הייתה חרדה חברתית מאובחנת ע"י מטפלים מוסמכים וסבלתי מאוד וזו אחת הסיבות שבגללן הייתי באפיזודה דיכאונית חריפה

לא בעד ביכלל ברגע שהם יסימו בית ספר הם יצטרכו להתמודד עם החיים והם לא יצליחו.. עדיף שיתמודדו עם זה בביתספר מאשר אחר כך..

ממש לא

ממש לא
כאילו
*ממש לא*
מה יועיל לך לגרום לאנשים שגם ככה שונאים את עצמם לשנוא את עצמם עוד יותר כי שמו אותם בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים? (צרכים מיוחדים לא בקטע של נכים)
לא צריך לשים אותם בבית ספר שבו אף אחד לא יפגע בהם, צריך לתת להם להתמודד עם המציאות ולהתחזק נפשית במקום לברוח כל הזמן מהעובדה שיש אנשים רעים. ברגע שהם יצאו מהבית ספר זה יכה בהם הרבה יותר חזק כי כבר לא תהיה מסגרת מגנה. הם לא פתיתי שלג.

אני הייתי פעם בסוג של מפגש לביישנים בלבד... וזה היה מעולה! יש לנו המון דברים משותפים ונהיינו חברים טובים (לפחות עד שנאלצתי לעזוב ונשבר לכולנו הלב) מי שמכיר זה "רעים"

אבל חרדה חברתית זו הפרעה נפשית ואפשר לקבל על זה קצבה עם זה נלווה למשהו כמו דיכאון \ הפרעות אכילה \ פוסט טראומה \ הפרעה נפשית אחרת.

לא עדיף להתמודד עם זה ולעבור את זה, במקום להשאר במחשבה שיש לך בעיה נפשית וזה לא יעבור אף פעם? למה לחפש הנחות במקום לעבוד על דברים?

די לחשוב שהפרעות נפשיות זה רק כאלו שמריירים וגרים בשלוותה.
אני מאובחנת בptsd ובדיכאון ובהפרעות אכילה וגם בחרדות והייתה לי חרדה חברתית קשה ואני לא מסוכנת\מוזרה .

מיותר .
זה פשוט יבדיל יותר מידי את הביישנים וכ'ו וייראה אותנו בתור יותר מידי שונים וסתם יהיו סטיגמות טיפשיות עקב זה יותר ממה שיש עכשיו .
וגם איך אפשר לצפות שביישנים יפתחו את יכולות התקשורת שלהם עם אנשים אם הם בסביבה רק של אנשים כמוהם ? זה לא יעבוד ..

אפשר לעבוד על זה ועובדה שעבדתי על זה ממקום שלא הייתי יוצאת מהמיטה.
למדתי בתיכון רגיל עד כיתה ח ולא הייתי הולכת ללמוד כי לא היו אנשים כמוני וחשבתי שכולם שנאו אותי.רק שהגעתי לפנימיה פוסט אשפוזית ובית ספר טיפולי הצלחתי ללכת לבית ספר כי כולם היו כמוני-מתמודדים

רעיון גרוע כל הרעיון הוא זה שכל האנשים בחברה יסתדרו עם כל האנשים בחברה.

יש את אקשטיין, יש לי הפרעת חרדה שנקראת או סי די והציעו חי (הפסיכוחוג) לעבור לאקשטיין, לשם שולחים את כולם

בית אקשטיין מקום מעולה

יש אנשים שלא מסוגלים להסתדר עם המון אנשים, ושזה מפריע להם לתפקד ולצאת מהמיטה. אז כן , צריך להתחשב בהם ובשבילם זה נועד.

לדעתי לא...
כי לומר לילד אתה ביישן שקשה לא להתחבר עם אנשים ובגלל זה אנחנו שמים אותך בבית ספר מיוחד זאת לא בדיוק הדרך לגרום לו להיפתח...

הייתי אמור להיות בבית אקשטיין בסוך הלכתי לבית ספר פרטי

יש הבדל בין ביישן לבין חרדה חברתית. ואני מסכימה שאם אתה ביישן לא צריך להבדיל אותך, אבל אם אתה אשכרה עם חרדה חברתית וואלה אפשר להתחשב בך ולשים אותך במסגרת שתוכל להפיק ממנה את המיטב ושתוכל לעזור לך להתמודד עם החיים. המסגרות שהייתי בהן שינו לי את החיים מילדה שלא דיברה לבן אדם אשכרה מתקשר

שלום יפיוף אחד

זה לא מתחשב בילדים עם חברה חברתית, זה רק מחמיר את המצב שלהם.

לדעתי זה לא רעיון כל-כך טוב, כי זה יקל לזמן של הבית ספר ואחר כך הם יחוו את הקשיים האלה פשוט בשלב מאוחר יותר.

זה קצת נשמע כמו בדיחה לפי דעתי... מזה בית ספר לילדים ביישנים חחח... וודפאק

לא חושב שצריך כזה, יש מספיק מקום לתת ייחס לביישנים בבתי ספר רגילים, אני מדמיין מה היה קורה אם היה כזה
אדם 1(מישהו לא ביישן): תגיד איפה אתה לומד
אדם 2: *מתבייש לפתוח את הפה"
אדם 1: הבנתי איפה אתה לומד

אבל יש כאלה
בתי ספר לחינוך מיוחד, שזה כולל אנשים עם חרדה חברתית
הכיתות יותר קטנות והצוות יותר שם לב לתלמידים ומתאים את בית הספר לתלמיד

מדהים

אבל יש בעיה...
אי אפשר לברוח מהמציאות , אז בבית הספר הם ירגישו נוח כביכול .
אבל מה יהיה אחר הצהריים ? ומה יהיה בצבא כשהילדים האלו יצטרכו להתגייס? יהיה להם קשה פי 5 מפני שלא נחשפו בבית ספר רגיל.
בגלל זה בית ספר רגיל דווקא מתאים לשילוב הילדים האלה ויעזור להם להתגבר ולנסות להשתלב גם כשקשה.

אבל אז כולם יתביישו מכולם ואיך יצברו ביטחון וניסיון ויכירו חברים? כל הקטע שיש גיוון גם אם לפעמים זה לא נעים אתה לומד מזה

american beauty,
לא כולם מסוגלים לצאת מזה כמוך. כל הכבוד לך והכל, יצאת מזה.
הסיכויים שמישהו אחר יצא מזה לא ככ גבוהים. וגם אם כן, כמו שאמרו לפני, הוא יצטרך לעזוב את הבית ספר הזה ולהיות בבית ספר אחר בלי חברים...

רעיון רע מאוד לדעתי
הם ירגישו שאין למי להפתח
גם לביישנים רגילים בבית ספר יכולים לקחת אותם לשיחות ולעזור הם להפתח או לטפל בזה.
הם צריכים להיוץ בין אנשים בדביל להפסיר את הביישנות בסוםו של דבר.

אני בעד כל כך
לדעתי בית ספר כזה יעזור יותר לאלה שלא מצביעים בשיעור וכאלה שמתביישים ממש לדבר
הצעה מעולה!!!

הצעה חדשה: גרמניה תפתח בית ספר רק ליהודים.

הרעיון הזה, של ריכוז קבוצה מסוימת בבית ספר משלה רק יגרום להפך ממה שאתה רוצה להשיג.
קודם כל, ברגע שאתה שם אוכלוסיה מסוימת בבית ספר משלה אתה גורם לשוני בינה לבין קבוצות אחרות להתחדד וכאשר מדובר בהפרדת חרדתיים זה רק יגביר את החרדה שלך.
תתאר לעצמך שאתה כבר חרדתי מלא ביקורת עצמית, חושש שמשהו לא בסדר בך ומאוד רגיש.
מה לעזאזל תרגיש ברגע שיפרידו אותך מה"נורמליים"?! שאתה בסדר? שאתה לא שונה מהם? שאתה יכול לגשת לאנשים שלא לומדים איתך כי אתה "לא נורמלי" ולדבר איתם?
זה רק יעמיק פערים, יעמיק חרדה וייפגע באלו שאתה רוצה לעזור להם מאוד.

חוץ מזה, איך בדיוק שהייה בבית ספר נפרד תעזור להם? זה שהם חרדתיים לא ישתנה בקרבת חרדתיים אחרים, אדרבא, אם הם יודעים שכולם שם כמוהם (וחרדתיים מנתחים את עצמם וחושבים על חולשותיהם) החרדה תתחזק - הם יחשבו שמנתחים אותם כפי שהם, עקב חרדתם, מנתחים את עצמם וכו'.

מלבד זאת, מה תהיה ההשפעה על החברה המקיפה אותם?
אם החרדתיים נמצאים בבתי ספר נפרדים, לא רואים כאלו בילדות, שומעים סיפורים ושמועות בלבד ולא נמצאים באינטרקציה פיזית, חוסר ההבנה וחוסר הקבלה של חרדתיים יגדל.
כדרך השקפת הרוב על כל אוכלוסיה מובדלת ייווצרו השקפות כאלו על חרדתיים.

בנוסף, אם חרדתיים יהיו במעין אינקובטור ללא מגע עם העולם האמיתי ולא חרדתיים, איך לעזאזל הם ישרדו ויצליחו להתמודד עם השינוי הדרסטי לאחר כיתה יב?!
איך אדם שכל חייו היה במגע עם אנשים מאוד ספציפיים ולא זכה להכיר ולחוות את הרוב בילדותו יקלוט במיידי איך להתנהל מול אנשים זרים?

לסיום, כדי לגרום לחרדתיים להתעצם ולהרגיש יותר בנוח דווקא צריך שתהיה אינטרקציה קבועה בינם לבין לא חרדתיים.
צריך סדנאות, טיפולים פסיכולוגיים וכו' אך לא בבידוד, במעין "גטו", אלא יחד עם כולם, הפרדה לא תתרום במאומה אלא רק תזיק.