יש פה אנשים שבפנימייה או היו בפנימייה?

שבפנימיה שאני הייתי שם עד לפני שנה זה היה נורא ואיום,
אצלי בפנימיה כל מי שהיה עושה מה שלא טוב מפריע בשיעור מקלל או מרביץ היו נותנים לו הצלפות (זה היה לבנים בעיקר)
והמורים היו טובים אבל מפחידים רצח בגלל זה אמרתי להורים שלי שיצאו אותי משם מייד (הייתי שם שנה וחצי, חטפתי מכות וצעקות ואני לא אחזור לשם יותר).

ההורים שלי היו בעלם והם שלחו אותי לשם בגלל שהם עבדו כל הזמן ולא היה להם זמן להיות אחראיים עליי, ברור שעדפתי את הבית יותר מהפנימיה ומזל שאני לא שם יותר.

אני הייתי, ההבדל הוא שאת חיה בתוך קבוצה, רחוק מהבית. יש לך חדר משותף, טלויזיה משותפת, הכל משותף עם השכבה. צריך לנקות כל יום- יש תורנויות. יש ארוחות בחדר אוכל וכולם לומדים ביחד בבית ספר. יש כינוסים (אצלנו זה היה 3 פעמים ביום). יש זמן מסויים לשיעורי בית, יש חוגים, יש חדר מחשבים, ויש גם פעיליות עם כל השכבה.
בעיקרון יש לך מדריכים והם דואגים לך כמו הורים. לי היה סבבה, זה תלוי אם את בן אדם שמתסגל בקלות ויכול לחיות בשיתוף.

שואל השאלה:
עד כדאי כך נורא שם?

שואל השאלה:
וזאת שאמרה שהיו מצליפים בתלמידים איזה פנימייה זאת?

יש פנימיות טובות שיש שם מדריכים טובים אבל ההורים שלי מצאו פנימיה של יודעת איפה הם מצאו אותה, פניימיה זוועתית.

ממש לא, הפנימיה שלה היתה כנראה חריגה לגמרי. בשום פנימיה אחרת עם ביקורת אין דברים כאלה. זה לא תקין בכלל וזה פנימיות בודדות שכנראה אף אחד לא בא לעשות להן ביקורות.

זה היה פנימייה צבאית באזור צפת

שואל השאלה:
כנראה בגלל שזה צבאי התנהגו ככה

אני בפנימיה

אני כמעט בטוחה שהיא נסגרה, כי כולם דווחו על הפנימיה...

ועכשיו בפן חיובי חחח פנימיה זה מקום שפותח אותך לאנשים מציג אפשרויות זה קום שנהנים בו עם חברים בעיקר

אני בפנימיה.
אצלי רוב הזמן טוב, רק לאחרונה פחות

והאנונימית שרשמה שהצליפו בפנימיה שלה, קצת לא הגיוני. אסור להם לעשות דברים כאלה. אולי אלו דברים שהיו פעם אבל כיום זה אסור.

זה תלוי לאיזו פנימיה את הולכת, איך את מתחברת עם אנשים, מי האחראים שלך
זה תלוי בהמון דברים
אה וזה לא כמו בסרטים ורוד כזה כמו שזה נראה.

אני יודעת שזה היה אסור להם לעשות את זה אבל הם עשו ודחוו על הפנימיה מלא פעמים בגלל האלימות והרבה עזבו ואני כמעט בטוחה שהיא נסגרה, השם שלה לא מופיע באינטרנט אפילו

יופי אז בשביל מה להפחיד אותה? זה נקודתי מאוד ישנם פנימיות טובותישנםפחות

אני בפנמייה.
בהתחלה היה לי קשה לגור עם אנשים שאני לא מכירה ולקח לי כמה שבועות להרגיש בבית ולא כאורחת.
יש הרבה פעילויות, הרבה אנשים ויש עזרה בלימודים אז לא יוצא לי להישתעמם הרבה.
אני גם מביאה אליי חברות לפנמייה או שאני הולכת אליהם ולפעמים אני גם הולכת לבית (הפנמייה קרובה לעיר שלי) וחוזרת לפנמייה בערב וככה אני גורמת ליום להתבזבז.
אם את ביישנית זה כן יהיה קשה ויהיו פעמים שאת עלולה להרגיש קצת לבד, בעיקר בהתחלה, אבל מצד שני זה טוב כי זה יוצא אותך מאיזור הנוחות שלך ויכריח אותך להיתחבר לאנשים ותכלס מתישהו את כן תתחברי כי אלו אנשים שאת גרה איתם כול יום, הם כבר כמו אחים חורגים שלך.
אני בפנמייה כבר חודשיים ולא היתחברתי עדיין לכולם אבל זה תהליך ואצל כול אחד זה שונה, יש כאלה שמתחברים מהר לאנשים ויש כאלה שזה לוקח להם יותר זמן, כמוני.
בהתחלה חשבתי שלא יהיה לי כזה קשה לעזוב את הבית, אבל זה מאוד קשה וזה עד עכשיו קשה לי, אני מתגעגעת למשפחה, לכלבה שלי ואפילו לחדר שלי.
בהתחלה הייתי בחדר עם עוד כמה בנות אבל המדריכה ראתה שלא נוח לי לישון במיטה למעלה אז היא פשוט הביאה לי חדר לבד, אז הבעיה של החוסר פרטיות כבר לא מפריעה לי כי אני נמצאת בחדר לבד.
אבל ברגע שאת עם עוד בנות בחדר תדעי שכבר אין ככ הרבה פרטיות והרגשתי שהמקום היחיד שיש לי בו פרטיות זה השירותים.
כן קצת משעמם לי לפעמים, אבל אני לומדת להעסיק את עצמי וזה גורם לי לצאת הרבה לבחוץ ולראות אנשים כי כשגרתי בבית הייתי רוב הזמן בבית, ואחותי חסרה לי בטירוף אבל אני לומדת לחיות עם זה.
לדעתי ללכת לפנמייה זה קשה ומאתגר אבל זה מוציא ממך דברים חדשים, לטוב ולרע, כול ההתמודדות עם הסתגלות למקום חדש עלולה להיות קשה אבל זה יחזק אותך כי את עוברת משהו לא שיגרתי.
חוץ מזה משלמים לי על רוב הדברים שם, על טיולים, על בגדים, על המסע לפולין, על פסיכולוג, על קורס איפור, ולא היה לי נעים לבקש מאמא שלי לממן את הכול אז עכשיו הפנמייה שלי עושה את זה שזה חוסך מלא.
אהה ועוד משהו, ברגע שאת הולכת לפנמייה את חייבת לזכור שיש אנשים שאחראים עלייך ואת חייבת להקשיב להם ולהודיע להם על כול דבר שאת עושה.
בהתחלה היה לי עם זה קשה כי אני רגילה לעשות מה שבא לי, לצאת מהבית מתי שבא לי ולחזור לבית מתי שבא לי וללכת לאיפה שאני רוצה, אבל עכשיו זה שונה, אני חייבת להודיע על כול דבר שאני עושה, וחייבת לחזור לפנמייה בשעה מסויימת (חחח תכלס אני לא תמיד באה בזמן שהמדריכה אומרת לי, אני תמיד מגיעה באיחור של שעה).
בקיצור זה מוזר בהתחלה שמישהו שאתה לא מכיר פתאום אומר לך מה לעשות, אבל מתרגלים.
אגב תנסי להיות כמה שיותר בקשר טוב עם המדריכה, זה חשוב רצח, ככול שאת בקשר יותר טוב עם המדריכה ככה היא יותר תבוא לטובתך.
נגיד מרוב שהמדריכה שלי אוהבת אותי (כי אני לא עושה בעיות ולא מתחצפת וכאלה) אז היא הביאה לי את אחד מהחדרים שלה (היא גרה איתנו, יש לה דלת שמובילה לבית שלה אבל בעיקרון זה כמו בית בתוך בית, זה פשוט דלת שמובילה לשני מקומות-לבית של המדריכים ולבית של החניכים וזה פשוט נמצא באותו בית).
חחח זהו סיימתי לחפור..
אגב מה שאני מתארת לך לא בהכרח יכול להיות בכול מקום, יכול להיות שבמקומות אחרים זה שונה כול ההתנהלות, אבל בגדול ככה זה תמיד יהיה בערך, והקושי להסתגלות למקום חדש תמיד יהיה.
בהצלחה :)

שואל השאלה:
תודהה רבהה :) .shiira

חחח בכיף❤
פאק זה אחד הדברים הכי ארוכים שרשמתי אבל פשוט רציתי לפרט לך שבאמת תביני איך זה.
בגדול היתרונות זה שממנים לך הרבה דברים ויש הרבה פעילויות ועזרה והכול וגם מכירים אנשים חדשים או שלומדים להכיר, והחסרונות לדעתי זה הגעגוע לבית וההסתגלות למקום חדש.
חחח זהו עכשיו רציני סיימתי לחפור.

אני בפנימייה של וינגייט, היא שונה מפנימיות אחרות בגלל שהיא פנימייה לספורט. כל יום קמים בחמש והולכים לאימון, אנחנו הולכים לאותו בית ספר בהסעה. סך הכל לי ממש כיף, כי לכל החברים שלי כאן יש נושא עניין משותף.

כן..
הבית היה כל כך חסר לי אבל מצד שני היה לי שם ממש טוב..
באותה תקופה לאמא שלי היה חברה והיא לא התייחסה אליי..
התקשרתי לאבא לבקש עזרה, אפילו לא חשבתי שזה יגיע למקום כזה..
נשלחו שוטרים ואחר כך הרווחה,
הם שלחו אותי למרכז חרום שאחרי המרכז חרום יש פנימייה אבל זה אותו דבר..
היה לי שם טלוויזיה מה שלא היה בבית שלי והתנאים שם היו מאוד מחונכים...
היה לי ממש כיף להרגיש פעם אחת בחיים שמישהו מנסה ודואג לחינוך שלי..
אבל כל לילה הייתי בוכה..
אני התגעגעתי לאמא נורא ואחרי הרבה מאמץ והרבה קשיים אני בבית..
היום נורא קשה לי שוב בבית..
פשוט תעשי מה שטוב לך..
אל תהיי פזיזה..
את תצטערי על זה מאוד!
אם לא טוב לך אז תתני לזה ניסיון..
יש תקופות קשות...
מקווה שעזרתי

אני מכירה שתי ילדים שהיו בפנימייה באותה פנימייה והם אמרו שממש כיף אבל יש שם תורנויות ועונשים אבל לא מכות וכאלה ואמרו שממש כיף שם האוכל טעים עושים פעיולויות וכולם כמו משפחה כזאת