אין יום שאני לא נחנקת מבכי (בבקשה תכנסו)

אלו החיים שלו...תני לו לבחור את הדרך בה הוא מאמין ותפנימי שזו הבחירה שלו ואת צריכה לכבד את זה
זה לא קל,אבל אחרת זה רק יקשה עלייך ועליו

אל תעשי כלום ואני ישמע זבל אבל תעזבי אותו בשקט ותני לא לעשות מה שבא לו והוא חכם שהוא בחר בדרך שהוא רוצה ושהוא עשה בחירה בשביל עצמו
את תצליחי להמשיך זה לא דבר נוראי אבל בשום פנים ואופן אל תנסי לשכנע אותו לעשות שום דבר.

שואל השאלה:
אני מנסה אבל אני לא שולטת ברגשות שלינ ואני כבר חודש שלם מסתירה את הדמעות ואת הכל מכולם אבל זה מתפוצץ לי עכשיו

זה החיים שלו אין לך זכות לקבוע לו במה להאמין ובמה לא תאמיני את במה שאת רוצה וזהו

ואו לקחת את זה נורא קשה
חיים שלו בחירה שלו, אני חא מבינה מה הדרמה הגדולה פה?

אני רק יכולה לתאר לעצמי שזה בטח קשה שאח שלך בחר להתנתק מהדת ובטח אתם גם מנסים לשכנע אותו לחזור ללמוד תורה, אבל אח שלך הוא אינדיבידואל והוא עושה את הבחירות שלו בעצמו. הוא עדיין אותו אח, אותו בן אדם שאת מכירה בין אם הוא יותר קרוב לדת או פחות. הוא בטח עובר הרבה עם השינוי הזה ועוד יותר קשה לו בלי התמיכה. תנסי שניה להעמיד את עצמך במקום שלו, לחשוב מה קורה לו עכשיו. גם אם את כועסת, מאוכזבת או אנאערף אלף ואחת רגשות אחרים, תהיי שם בשבילו. זה מה שעושה אותו שלם ומאושר... סך הכל אני בטוחה שאתם רוצים שיהיה לו טוב. וגם זה לא סיפור כזה גדול כשחושבים על זה.

תקשיבי, אין מה לעשות, תהיי צריכה לקבל את זה וגם ההורים שלך,הוא עדיין אחיך וגם עדיין הבן שלהם, הוא פשוט חושב שונה ופחות מאמין ולא שומר, זה לא אומר שהוא לא משפחה , תקבלו אותו בכל מקרה, תאהבו אותו ותעזרו לו , גם אם יהיה לכם קשה, ופחות תנסו לשטר אחריו עם הדת וכל זה, תזכרו שהוא פחות רוצה לשמוע על יהדות ודת בחיים החדשים שלו , תראי לו שאתם בכל מקרה אוהבים אותו

תני לו להאמין במה שהוא רוצה..

למה?

שואל השאלה:
אני מרגישה ככה כי הוא הבן אדם שהחזיר אותי בתשובה ופתאום הוא עוזב הכל והוא היה ממש חרדי גר בירושלים והכל וכל יום אנחנו היינו מדברים בטלפון ומספרים דברים ומתחזקים ביחד ופתאום נשארתי לבד

את לא נשארת לבד, אח שלך הוא עדיין אח שלך, לא משנה אם הוא הפסיק להאמין , את לא איבדת אתו , הוא פשוט החליט שהוא לא רוצה להאמין יותר, תני לו תמיכה, את מרגישה שזה באמת ככה או שאולי תנסי להבין אותו ? הוא לא עזב אותך ואת המשפחה , הוא פשוט החליט שהוא רוצה דרך חדשה, זה קורה בכל המשפחות דתיות וחרדיות , אין מה לעשות עם המצב הנתון, את צריכה לזכור שלהילחם בהחלטה שלו רק ירחיק את אחיך מהבית , הוא עדיין אח שלך , ואת עדיין יכולה לדבר אתו כמעט על כל דבר, אני יודעת שזה קשה לך לא לדבר אתו על דת וכל זה כי הוא לא ירצה וזה, אבל את צריכה להבין שאלה החיים שלו שהוא בחר ,אני בטוחה שגם לו היה קשה להחליט לצאת בשאלה ולא להאמין בדת,גם לו היו חששות , וספקות ופחדים, ברגע הזה הוא צריך אותך ואת המשפחה שתתמכו בו ותעזרו לו לעבור את השלבים האלה, נכון שיהיה לכם קשה שהוא לא ישמור שבת, וכל זה, אבל הוא עדיין יכול לבקר אותך לפעמים בחגים, ולנסות לשמור קצת אם הוא ירצה , בלי שתכפו עליו ותלחצו עליו, תנו לו חום ואהבה והבנה המצב הזה, גם אל תנסו להכריח אותו לחזור בתשובה וכל זה, אם זה מה שהוא בחר , אז זה מה שהוא רוצה , כל ניסיון להילחם בהחלטה הזו, רק תרחיק אותו, בשלבים האלה, תנסו להיות קרובים אליו, פחות לשטר אחריו על דת ולדבר אתו על יהדות, כי לא ירצה לשמוע על זה,תדברו אתו, אל תעשו מזה עניין גדול, תמכו, תעודדו, תמשיכו לאהוב אותו ולקבל אותו , הוא צריך אתכם יותר מכל דבר בעולם ואתם המשפחה שלו, הוא לא ישתנה ולא יעזוב אותך ולא את המשפחה שלו, כל עוד תזכרו שהוא עדיין יהיה מי שהוא ותקבלו את זה, יהיה לכם טוב יותר, אולי יקרו דברים טובים ואולי הוא ישנה את דעתו , ואולי זה יהיה קבוע ,אל תילחמו בזה, ואל תנסו לגרום לו להיראות אשם וכל זה . הדבר האחרון שהוא צריך בתקופה שלו, זה שיטור דת והאשמה וגם שתרביצו לו הרצאה על דת או חינוך ואנטי . אני יודעת שזה יהיה לך מאוד קשה אבל בשבילו תעשי את זה, אל תאבדי אותו בגלל שוני באמונה וחוסר אמונה , אל תגרמי לו ללכת מהבית בצער גדול, רוב יוצאי השאלה שזה קרה להם , היו צריכים לעבור דברים כאלה, לרובם המשפחות קיבלו את זה אמנם בקושי אבל קיבלו, חלק עשו מזה עניין ונהיה אנטי ועוד דברים כאלה. ואני מסכימה עם הדעות פה שהגיבו לך, נכון שזה קשה בשבילך ונורא להרגיש שהוא "עוזב" אבל זה לא סוף העולם, אם תעשי מזה דרמה ותהיו כולכם אנטי על זה, הוא ירגיש שאינכם תומכים ועוזרים לו ורק משטרים אחריו על כל הקטע של דת פה ודת פה , שהוא צריך להאמין וחייב וכל זה, זה רק יעצבן אותו ויפגע בו, בסופו של דבר , זה יגרום לניתוק והוא יאלץ לברוח מהבית או במקרים אחרים, בן דוד שלי גם היה חרדי , הוא קצת חילוני אבל משתדל לשמור, משפחה שלו מנסה לקבל את זה אמנם יש כמה דברים שצריך לעבוד, אבל בכל מקרה הוא עדיין נשאר קרוב משפחה שלי, גם שהוא חילוני וזה.ואני לא עשיתי מהקטע הזה בעיה כי לא היה אכפת לי, בשונה ממקרים אחרים שעשיתי פה סיפור .אני ממליצה לך לראות סרטונים של הרב אורי זוהר , אם אני זוכרת נכון, הוא היה אחד מאלה שיצא בשאלה או היה חילוני והוא חזר בתשובה וגם בנו היה כזה כמוהו ויצא בשאלה, אבל הוא לא עשה מזה עניין ונלחם בו, הוא פשוט המשיך לקבל אותו לאהוב אותו בכל מקרה והבן שלו לאט לאט חזר בתשובה , אני לא אומרת שזה הדרך להחזיר אותו, יש מקרים שזה נגמר ככה, אם הוא יחליט לחזור לדת, אבל אם לא , הכי טוב שיהיה קרוב לבית גם אם הוא לא יחזור לבית, כי הרי יש מקרים שילדים שיוצאים בשאלה, שלא נגמרים בטוב, בגלל אנטי ואי הבנות, נאצלו לצאת מהבית וכל זה. החלטה היא שלך, אם אכפת לך ממנו, תנסי לקבל את זה, אל תילחמי, פשוט תהיי אתו. ברגע שתורידו ממנו לחץ ותקבלו את העובדה, יהיה קל יותר , אמנם הוא לא יהיה בשבתות וחגים, ובקושי תדברו על דת וכל זה, אבל תמיד תולכו לדבר על דברים אחרים, אולי יום אחד, הוא ירצה לדבר אתך על יהדות ואמונה בלי שזה יגרום לו אי נחת . אבל הוא יכול לבקר בחגים לפעמים, גם אם זה באוטו בשבת, או בחגים, גם זה טוב, הוא יכול להיות קרוב למשפחה, אפילו הוא לא ישמור שבת וכל זה , הכי עדיף שבבית תהיה אווירה טובה . אפילו הוא לא יהיה דתי, ויחלל שבת וכל זה, לפחות שבזכות זה תמכתם בו ועזרתם לו בהחלטה הזו , הוא יהיה בבית וגם הוא יודה לכם על זה שלא לחצתם עליו, מניסיון שלי פה, כל יוצאי בשאלה בהתחלה עוברים דברים קשים עם החלטות כאלה, מה שצריך לעשות, והכי עדיף , זה לנסות להבין את המצב ולקבל את זה כמו שהוא , הוא בחר לצאת בשאלה ולהיות חילוני או אתאיסט , זה בסדר, למרות שזה רע, את יכולה לדבר אתו ולהסביר לו מה את מרגישה אבל אל תקשי עליו ותלחצי עליו ישר על דת ואמונה , בשלבים הראשונים, הוא הכי פחות ירצה לשמוע וגם לא בהמשך הדרך שלו, אם הוא ירצה , הוא יסכים, ואם לא , את צריכה לשחרר ממנו, ובבקשה אל תעשו מזה סיפור גדול ותקשו עליו, אני בטוחה שגם הוא אוכל סרטים ומפחד מה מתגובות שיהיו ומכל המלחמה שאולי תהיה, וזה כל מה שיוצא בשאלה חושש שיקרה מהרגע שהוא מספר את זה, שלא יקבלו ויתמכו ורק יתחילו לרדוף אחריו עם " תאמין " או " למה אתה ככה " אל תעשו את זה לו.