תספרו את הסיפור שלכם

בחלום

אמרתי לו היי אני אוהבת אותך ואז הוא אמר לי חזרה ואז השעון המעורר העיר אותי

שואל השאלה:
חחח בוכה

אוי פדיחה.
חברה אמרה לו שאני אוהבת אותו.
ואז הוא שאל מי אני בכלל ומאז הוא בטוח שאני משוגעת.

אמ אתמול אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא אמר חח גם אני אוהב אותך אחותי כי אני במצב של friendzone:(

היינו חברים טובים עוד מהגן אבל בכיתה ז כבר שנינו הרגשנו שאנחנו מוכנים ליותר מזה, עד יא היינו ביחד..

חח זה לא קרה אבל קורה משו יוצר טוב

לולולו הוא בקושי מדבר איתי

הגעתי ל"הבנה" שלמרות שאני אוהבת אותו לא יקרה בחיים משהו בינינו, ואז ניסיתי להמשיך הלאה, לא לחשוב עליו וכו'. בשנייה שקצת שחררתי הייתי בנאדם אחר לגמרי לידו, יותר פתוחה יותר עצמי. ואז פתאום זה פשוט בא ממנו:) הוא דיבר איתי, אמר לי שהוא דלוק עליי ומשם זה פשוט המשיך.

אין קראש חחח

זה סיפור ממש מצחיק עבדתי פעם במכולת והוא בא לקנות וכשהוא בא לשלם לי והעביר לי את הכסף ומשהו במגע עשה לנו משהו, שנינו קיבלנו זרם וזה לא היה נחמד במיוחד. זהו זה הכי רחוק שהגעתי איתו, אהבת?

חברה שלה הייתה עם קראש עליי וכל הזמן היא בצחוק ניסתה לשדך לה אותי במסדרון בבית ספר עד שיום אחד אמרתי לה שתביא לי את המספר שלה במקום ו"נדון עליה"

היינו הקראש אחד של השני אז זה הסתדר כמו באגדה

בתקווה שנהיה בקרוב, הכרנו בשיעורי מתמטיקה השנה, אני בקטע שלה היא בקטע שלי

היינו בחוץ בלילה על ספסל מול השקיעה , הוא התקרב אליי ואז..
אני לא יכולה לספר לך את ההמשך כי בדיוק אמא העירה אותי

אין לי קראשית

כתבתי לה מכתב ושמתי לה את זה בתיק שלה אח"כ היא שאלה מי זה ואמרתי לה שאני והיא מאד התרגשה ומאז אנחנו ביחד עד שהתעוררתי

אנחנו לא.
וגם הנסיונות גרמו לזה שאפילו שלום אנחנו לא אומרים אחד לשניה ולהפך

זה נגמר בזה שהיא אמרה לי "יש לי זמן אבל לא בא לי לדבר איתך" ופשוט היא קמה והלכה לי מול הפרצוף.

היינו ידידי אינטרנט (הכרנו המון זמן אל תחשבו שזה סתם) והיה לי קראש עליו. חייבת לציין שזה היה נראה הדדי. התוודתי בפניו והוא אמר שגם לו יש ושהוא ממש אוהב אותי ועוד מלא חרטוטים. היינו ביחד די הרבה זמן ותכננו פגישות והכל ואז באיזה יום סגריר אחד הוא פשוט חסם אותי מכל המקומות שדיברנו בהם.
שלחתי לו הודעה ממשתמש אחר בלי להגיד לו שזו אני וכזה "התחלתי" איתו ושאלתי אם יש לו חברה והוא אמר שלא.
זה היה לפני איזה שנה וחצי ואני עדיין לא בסדר..

אז ככה: אנחנו מכירים כבר שנתיים, אבל בגלל שהפגישה הראשונה שלנו נגמרה במבוכה בשבילי (לא אפרט), לא יכולתי להביא את עצמי ללעשות צעד עד ללפני שבוע בערך, שהלכתי לידידה שלו (חברה משותפת) וביקשתי ממנה שתעזור לי איתו, והמלכה הזו, שתזכה לאושר בחיים, אכן סידרה, ועכשיו אנחנו מתכתבים והוא כזה מדהים^^ אנחנו עוד לא זוג רשמית, אבל אני מחזיקה אצבעותd:

שנה שעברה היה לו קראש עליי. זה היה ידוע והוא לא סתר את זה. הייתי סך הכל כיתה ח ופחדתי והתביישתי לקדם את זה.
השנה הצטרפה מישהי חדשה לכיתה, ו וואלה, זוג חדש בכיתה. הקטע הוא שהוא יודע שאני אוהבת אותו אבל הוא לא יודע שאני יודעת שהוא יודע שאני אוהבת אותו. סוף שנה אני עוברת בית ספר ואגיד לו הכל בפנים, שיבין מה גרם לי להרגיש שנתיים המניאק המפוחלץ הזאטוט הזה יא בן של אמאשלו חתיכת צבוע בכחול.
סליחה התרגשתי.

אז זהו , צר לי לצער אותך ובעיקר אותי , לא נהיינו ביחד וזה נגמר ההפך הגמור ממה שזה היה אמור להיגמר, החברים שלו העבירו אותי גיהינום שנה וגם עכשיו. ככה שאין סיפור

אז הלכנו למחסני חשמל וראיתי אותו הוא היה מושלם אני ושמואל המקרר כבר חמש שנים ביחד❤

זה לא קרה . הוא אח של החברה הכי טובה שלי . יש לי קראש עליו ורק עליו כבר 3 שנים . פעם הוא ניסה להתקרב אלי ולפתח שיחה אבל לא זרמתי כי קפאתי מרוב התרגשות... אני ממש מצטערת על זה , הוא גם היה מספר לאחותו דברים שהייתי עושה שלא קשורים אליו בכלל.
כרגע הוא שולח לי מבטים ואני נמסה מבפנים.
חברה שלי לא יודעת שהוא הקראש שלי ואני נמנעת מלדבר על זה איתה...

זה הקטע
שזה לא קרה...

היה לי עליו קראש מלא זמן ובאיזשהו שלב הוא גם התחיל להרגיש אליי משהו והיינו כזה דביקים כל הזמן
אז חברה שלי שלחה לו הודעה שרואים עליו שהוא בקטע שלי אז שיעשה עם זה משהו והוא היה ממש נבוך ואמר לה שהוא מפחד שאני אסרב ובסוף הוא הציע לי שנצא ומפה לשם נהיינו ביחד

יום אחד החלטתי לספר לו וכתבתי לו "יש לי משהו חשוב להגיד לך" והוא אמר שגם לו יש משהו חשוב, חשבתי שזה סוף סוף קורה, התרגשתי בטירוף, ואז הוא אמר לי שהוא גיי.

היא סטרייטית אז זה גם לא יקרה...

יום אחד הוא התקשר אליי ושאל אם אפשר להיפגש.
הלכנו ביחד לפארק, ראינו את השקיעה,הוא ליווה אותי הביתה..
זה היה כל-כך רומנטי! הוא התקרב אליי והסתכל עליי מקרוב, אמר לי ''את כל-כך יפה שזה מדהים'', נגע לי בפנים...



ואז התעוררתי.

אין לי קראש...