מוזר שפעם ממש אהבתי קייפופ ואת התרבות הקוריאנית(4 שנים)ברמה הכי מוקצנת ,פוסטרים בחדר,הכרתי את כל השירים אבל הפסקתי כי

ירד לי החשק. פתאום מלא בנות מתחילות והתחילו לאהוב קייפופ ועשו מאיתנו קהילה של פריקים. אני לא כמו אותו רוב שמהלל את ביטיאס או מתלהב מכל דבר שזז. פשוט ירד לי החשק. פעם אחת חברה שלי אמרה שהיא אוהבת קייפופ באיזה מפגש של משהו וילדים שהיא לא מכירה צחקו עליה ואמרו לה שהמעריצים ממש מפחידים. וכמעט כולם חושבים ככה אבל זה לא נכון וממש מבאס אותי שהפסקתי אבל אני לא יכולה לחזור לשמוע. אתם באמת לא מבינים איזה חלק משמעותי זה תפס בחיים שלי. ליטרלי בין הז'אנרים היחידיים שגרמו לי להיות שמחה. עוד מישהו ככה? מזדהה? או סתם מעריצים ותיקים?