יש פה עוד מישהו שמרגיש ככה? שהוא איבד מהבטחון שהיה לו בילדות?

תפתחי תשומת לב. לא הכל אפור, גם בעבודה הכי משעממת יש רגעים יפים בין לבין. תראי אותם.
רוב האנשים בעולם חיים בשגרה שחוזרת על עצמה, אבל מי שמצליח ליצור את הייחודיות של כל יום, לא משתעמם.
את יוצרת את המציאות של החיים שלך, ודווקא כשיצירתיות מוגבלת במסגרת התוצרים מפתיעים, כי זה דורש ממך יותר.
תעשי דברים טובים, שעושים לך טוב, לסביבה. את יכולה להתחיל עכשיו, בלחייך למשל. זה לא חייב להיות משהו מפוצץ.
תחשבי מה באמת חשוב לך, איפה היית רוצה לשפר. תחשבי מה את אוהבת, מה מפריע לך ותפעלי לשינוי.
תיצרי את המשמעות שאת מחפשת.
וכרגע, את נמצאת בנקודה מסוימת, אז תעשי את הכי טוב שלך. את לא שם סתם.
זה שאת נמצאת במקום בינוני לדעתך לא אומר שאת צריכה לעשות עבודה בינונית, זה לא נותן לך שום הקלות. תשאפי להכי טוב שלך בנקודת זמן הזאת.
את יכולה להגשים את עצמך בכל רגע נתון, בכל דבר הכי קטן שאת עושה, כל עוד הוא נהיה קצת יותר 'את'.

שואל השאלה:
אני רוצה. אני באמת רוצה אבל לא יכולה

למה את לא יכולה? הצבא לא מאפשר לך?

שואל השאלה:
הוא פשוט נורא מדכא אותי.

זה נשמע כמו משהו שדי מעציב אותך

אני מצטער כל כך שאת מרגישה ככה :(
ואת צודקת

הלוואי ויכולתי לעזור לך

*את רוצה אבל -עוד לא- מצליחה,
יכולה את כן.
אין דבר כזה שאי אפשר לעשות כלום כדי לשפר משהו, אפילו בטיפלה.
תשבי עם עצמך, באמת תעשי חושבים. תמיד יש ברירה.
אבל תאמיני שאת יכולה לעשות משהו!
אם את לא מאמינה ברור שלא תצליחי, זה חוסם לך את החשיבה ומדכא אותך מעשייה.
תאמיני בכוח שיש בך! אין דבר כזה 'אדם קטן ומעפן'.
יש כוח לכל דבר שאנחנו עושים וזה באמת יכול לשנות עולמות.
תחשבי על מקרה שעשו למענך משהו פצפון בדיוק כשהיית צריכה (חיוך, מבט, מילה טובה) ועל כמה זה היה משמעותי בשבילך. אולי לא עשה שלום עולמי אבל שינה במעט את העולם, את העולם שלך.
תביני, תמיד אפשר לשבת בצד ולהקשיב לתירוצים, יש מיליארד.
אבל,
יש לך את הבחירה אם לקום ולעשות.
משהו טוב, קטן ככל שיהיה. אל תזלזלי בכוחך.
את תותחית,
אני מאמינה בך!:) מצטרפת אליי?
כאן בפרטי לכל דבר, בשמחה ממש.