מכירים את זה שאתם כותבים ואחרי זה נהיים מדוכאים, או שזו רק אני ככה?

רק את

לי זה להיפך
אני מדוכא ואז אני כותב.

זה טבעי. כתיבה זה סוג של פורקן, יש כאלה שמרגישים תחושת סיפוק ויש כאלה שמרגישים ריקנות ואפילו דיכאון. כל אחד מגיב אחרת.

מכירה

שואל השאלה:
אני מדוכאת כי זה יוצא גרוע ואני פרפקציוניסטית שמצפה שהכל יצא מושלם בכל פעם מחדש.

הבנתי...
ממליץ לך ללכת לקורס כתיבה יוצרת. גם באינטרנט.
לא דווקא בשביל "לכתוב יותר טוב"
בעיקר בשביל שכתיבה לא יהפוך להיות משהו ש"צריך להיות טוב"
אלא פשוט משהו משחרר...

שואל השאלה:
איפה יש באינטרנט?
אני פשוט לחוצה כי זה ספר שאני מייעדת להוציא אותו לאור.

הראת אותו למישהו?

שואל השאלה:
לאף אחד

תיראי את אומרת ספר שאני מעיידת להוציא אותו לאור .
דבר ראשון זה לא עובד ככה , שולחים להוצאה לאור והם מחליטים בכלל עם הספר ברמה ומתאים להוצאה וגם אם לא את צריכה לדעת שכתיבה היא דבר משחרר .
אני בעצמי כותבת , עכשיו במקביל 2 ספרים וכבר סיימתי ספר אחד .
זה טיבעי שיש מחסומי כתיבה בהתחלה , אני ממליצה לך לברר על קורס של ליאת רוטנר , היא סופרת מעולה וממש חמודה .
ותידעי אף אחד לא מצפה ממך להיות גיי קיי רולינג תיהי את ותכתבי מהלב .

את יכולה לשלוח לי קטע .
זה לא שאני מתיימרת או משהו פשוט אני כותבת המון ועוזרת לחברים שלי בחיבורים , ברכות , סיפורים וכאלה .
את יכולה לשלוח לא חייבת .

שואל השאלה:
מה זה לא עובד ככה? אני רוצה להוציא את הספר הזה לאור וזה מה שיהיה. זו לא שאלה או משהו כזה. אני לא סתם עובדת עליו מלא זמן, כבר איזה ארבע שנים בערך שאני מפתחת את הרעיון הזה. דרך אגב, אני לא כותבת מתחילה ואני די עסוקה כרגע ואין לי ממש זמן לקורסים לצערי.

מצוין.
אל תראי את זה לאף אחד. ואל תתכנני להוציא את זה לאור. קודם תסיימי לכתוב גרסה ראשונה מלאה.
והכי חשוב - זה בסדר לרדת מהספר הזה, ולהתחיל לכתוב ספר חדש.

איזה מצחיקה את , את יודעת כמה אנשים שולחים את החומרים שלהם .
בחודש יש להם איזה חמש מאות אלף כתבי יד , ורק יחידי סגולה נבחרים .
וגם אם הוא לא יצא לאור את יכולה לקחת אותו לבית דפוס קטן ומקומי ולהביא עותק לחברים . זה לא ימכר בסטימצקי וצומת ספרים אבל זה גם משהו .
וגם אם לא את לא כותבת בשביל ההוצאה , את כותבת בשביל עצמך , בשביל לפרוק .

שואל השאלה:
לא לא אתם לא מבינים. במשך שנים פרשתי מלכתוב ספר אחד ועברתי לכתוב ספר אחר, ובא לי שיהיה לי סיפור שלם בידיים. ככה. אחרי עריכה והכל. אז אל תגידו לי לפרוש. מה אני אעשה בזה שאני אתחיל סיפור חדש? זה סתם מיותר,במיוחד אחרי שעשיתי כל כך הרבה.

פשוט תגידו לי מה לעשות כדי להחזיר לעצמי את הבטחון שהלך לאיבוד. כי לפעמים אני מרגישה שאני כותבת מושלם, ולפעמים אני מרגישה שאני כותבת מזעזע.

לא אמרתי לפרוש
להיפך - אם את כל כך בראבק - זה מצוין!

יש טיפ קטן שקראתי של סטיבן קינג:
תכתבי כל יום 2000 מילים. לא משנה מה האיכות של המילים. את כל התהליכים של הסינון תעשי אחרי זה.

אני תמיד כותבת ותמיד מדוכאת בלי קשר

שואל השאלה:
לפעמים אני כותבת יותר

יותר זה מצוין.
אבל תמיד לכתוב לפחות 2000
עריכה, שינויים, מחיקות - את תעשי (ותאמיני לי שאת תעשי) אחרי שיהיה עותק ראשוני מוכן.

ואל תחשבי על מה שאנשים יחשבו.
על זה ש"הדיאלוג הזה מאולץ" או משהו...
זה כבר שייך לשלב של המעבר השני על הספר.

תלוי על מה אני כותבת

את הדבר הכי חמוד שישxd