זה לגיטימי שאני מרגישה ככה? - כתיבה

לגיטימי לגמרי!
אני כותב מגיל מאוד קטן ולעולם לא שיתפתי את זה עם אנשים - אולי מקטע של בושה כי רני רושם דברים דכאוניים וגם כי אני לא יודע מה תיהיה התגובה של אנשים וגם כי ביקורת זה דבר מפחיד
תשאירי את זה לעצמך

תנסי מה יש לך לפספס?
במקרה הטוב זה יקרב בינכם ובמקרה הרע לא יקרה כלום , אין מקרה רע.

זה לגיטימי, זה בסדר לא לשתף אם את לא רוצה, זאת בחירה שלך ואם ככה את רוצה אז זה בסדר גמור.

גם אני מבטאת ומביעה את עצמי בכתיבה
אף פעם לא הראתי את זה למישהו.. אני מרגישה ככה יותר פגיעה

שואל השאלה:
אני רוצה להרשות לעצמי אבל. להיות פתוחה איתו, אפילו פגיעה. בכל זאת, אני בזוגיות עם הבן אדם.

זה שאת בזוגיות איתו זה אומר שכל מה ששלך שייך לו?
אתם סהכ חולקים רגשות משותפים, תחביבים שלך יכולים להישאר שלך וגם אפילו לציין את העובדה שאת כותבת ולא יותר מזה זה בסדר. בסופו של דבר הכתיבה שלך זה המקדש הפרטי שלך והמקום שכיף לך לברוח אליו, זה גבול שאף אחד לא צריך לעבור לטעמי.

שואל השאלה:
ממש לא מה ששלי שלו, זה לגמרי לא מה שאמרתי.
הסברתי שזה לא תחביב, שמה שאני כותבת זה בעצם מה שאני וזה שהוא לא יודע על זה מרגיש לי שאני לא נותנת לו מעצמי כמה שהייתי רוצה. שהוא לא יודע מי אני בדיוק.
אני בקלות נותנת לחברים שלי לקרוא, אז למה לו קשה לי?

חבר זה לא בן זוג, כשיש לך רגשות לאדם עצם המחשבה שהוא יחשוב משהו שונה עליך בגלל משהו שאת עושה זה מערער יותר. תתני לזמן לעשות את שלו וכשתרגישי נח להיפתח אליו בקטע הזה אז תספרי לו. אפילו שזה חלק ממך, הוא לא אמור לדעת הכל.

בחבר התכוונתי חברים

וואו . אני יכולה להבין אותך גם בלי לחוות את זה בדיוק,אבל העניין עם האדישות של האנשים שקרובים לך לגבי דברים שאתה יוצר הם באמת עניין נפוץ ואחד הקשיים של בנאדם שיוצר ,במקרה שלך (וגם שלי חיח) כותב.
בואי נגיד את זה ככה.
גם אם תראי לו את זה והוא יהיה אדיש, זה לא יפגע איכשהו בקשר שלכם אם תכיני את עצמך מראש לתגובה הזאת ואם תביני שזה גם לא כזה ביג דיל שלא כולם יכולים להבין את הרגש וכל העומק שהושקע ביצירה שלך, העיקר שאת מבינה. הרי מה שבאמת מפריע לך פה הוא העקרון שהוא לא מודע ליכולת הזאת שלך, שזה הגיוני שגם תרצי שהוא יהיה מודע כי זה חלק מלהפתח לאנשים.
וחוץ מזה,יכול להיות שהדברים ילכו אחרת ממה שחשבת והוא דווקא יפתיע אותך עם התגובה שלו.
אני חושבת שזה באמת תלוי בבנאדם וגם עד כמה את כותבת טוב.
בהצלחה, מקווה שעזרתי, מוזמנת להתייעץ איתי בהמשך(;

בהחלט כן.

אני אדם מאוד רועש ושטותי כלפי חוץ. אנשים לא תמיד אוהבים להתקרב אלי כי ברגע שאני מתחילה להתלהב אני יוצאת משליטה.
אבל כשאני כותבת אני יכולה להראות גם את הצד הבוגר שלי. הצד שיכול להיות גם עמוק, לעזור לאחרים. הצד שיודע להסביר איך אני מרגישה או מה אני רוצה.

באופן כללי, אנשים שמתכתבים איתי הרבה מבינים יותר את הצד הבוגר שלי מאשר את השטותי שלי, ואז אנחנו מתחברים יותר טוב. אנשים שלא נחשפו בחיים לסגנון הכתיבה שלי, בהתכתבות או בסיפורים, פשוט לא מבינים אותי. הם מכירים רק את פני השטח שלי.

בנוגע לחבר שלך. אם את לא חושבת שהכתיבה שלך תשפיע על איך שהוא מרגיש כלפייך, ואם את מרגישה שזה לא משנה, אז אולי הוא לא מתאים לך. את צריכה מישהו שיאהב אותך כמו שאת ושיתמוך בך. ונכון שזה כולה תחביב שלך, אבל כתיבה זאת הדרך של אנשים מהסוג שלנו להתבטא, ואנחנו צריכים אנשים סביבנו שמבינים את זה.
ותמיד הצלחתי להתחבר יותר לאנשים שמבינים את הערך של כתיבה יותר טוב מאשר אל אנשים שלא. גם כשהכתיבה שלי היתה ברמה של ילד ביסודי.
תנסי לתת לו לקרוא, תסבירי לו כמה כתיבה זה חלק ממך והדרך שלך להתבטא. אם הוא לא מבין את זה, אולי כדאי לך לחשוב שוב עד כמה הקשר הזה ביניכם יעבוד.

שואל השאלה:
תודה לכולם על התשובות שלכם, אתם מדהימים!