31 תשובות
משבר גיל 12
התבגרתי קצת
באמת שאני לא יודעת.
כל החיים שלי האמנתי ממש, אבל בסביבות גיל 13 זה פשוט הפסיק להשמע לי הגיוני (כמו שבגיל 7 מגלים שאין דבר כזה פיית שיניים ומפלצות בארון) כי זה פשוט כבר לא אמין. עם כמה שהייתי רוצה להיות "רגילה" אני לא מצליחה להאמין בזה.
כל החיים שלי האמנתי ממש, אבל בסביבות גיל 13 זה פשוט הפסיק להשמע לי הגיוני (כמו שבגיל 7 מגלים שאין דבר כזה פיית שיניים ומפלצות בארון) כי זה פשוט כבר לא אמין. עם כמה שהייתי רוצה להיות "רגילה" אני לא מצליחה להאמין בזה.
אנונימית
כל מיני שאלות וחורים שרק כשאתה גדל אתה שם לב לזה,
כשהתגלתי לגבש דעות משל עצמי, כשהתחלתי לבנות את האופי שלי הבנתי כל מיני דברים שגרמו לכל ה'אמונה' שהייתה לי, שלפיה חונכתי, להתערער.
כשהתגלתי לגבש דעות משל עצמי, כשהתחלתי לבנות את האופי שלי הבנתי כל מיני דברים שגרמו לכל ה'אמונה' שהייתה לי, שלפיה חונכתי, להתערער.
היחשפות לטענות הגיוניות יותר.
בגלל האתר הזה
ובגיל 14 ואני בת 14 עכשיו
ובגיל 14 ואני בת 14 עכשיו
אנונימית
מלחמות, רעב עולמי, שואה, רצח, אנשים מקבלים מחלות סופניות בגיל צעיר, אסונות טבע...
ואנשים שהופכים לצמח להמון שנים ונקטעו להם החיים
ואנשים שהופכים לצמח להמון שנים ונקטעו להם החיים
אנונימי
זה פשוט קורה עם הזמן ולמה לשקר ולהיות צבועים שמאמינים אבל לא באמת מאמינים...
אנונימית
לא האמנתי אף פעם, גיליתי על דבר כזה שנקרא אלוהים בגן בערך ואף פעם לא נראה לי הגיוני כל הסיפור, אף אחד לא הכניס בי את האמונה וכששאלתי את אמא שלי אם קיים אלוהים היא אמרה שהיא לא יודעת... אז לא האמנתי, מאז ומעולם ידעתי שאין דבר כזה ושזה נוגד את ההגיון
אף פעם לא הפסקתי, להפך, עם השנים (בגיל 18 שהתחלתי ללמוד את האמונה לעומק) התזחקתי באמונה יותר ויותר: בגיל 19 חזרתי בתשובה שלימה (שהתגייסתי), בגיל 22 נכנסתי לישיבה חרדית ותוך חצי שנה הבנתי שגם אני הולך להיות חרדי.
בגלל הכל, לא מאמין פשוט בכל הדבר הזה.
אלוהים פסיכופת סוציופת שנהנה לראות אנשים ("העם הנבחר") נהרגים ונוענים, אז שיהיה לו בכיף אני לא משתתף ברצח המונים הזה
אלוהים פסיכופת סוציופת שנהנה לראות אנשים ("העם הנבחר") נהרגים ונוענים, אז שיהיה לו בכיף אני לא משתתף ברצח המונים הזה
מסכנים. מרחמת עליכם
שהקב"ה יחזיר את כולכם בתשובה
אמן
שהקב"ה יחזיר את כולכם בתשובה
אמן
אנונימית
אמן.
אמן
סתם זה כנראה לא יקרה... אבל נתפלל חזק שכן
סתם זה כנראה לא יקרה... אבל נתפלל חזק שכן
אנונימית, אני לא מסכן תאמיני לי, את המסכנה פה
אני לא אחזור בתשובה אף פעם, תתפוצצי
אני לא אחזור בתשובה אף פעם, תתפוצצי
מאיזור כיתה ז-ח.
פשוט התחלתי להתבגר ולנסות להבין מה הגיוני ומה לא, ולא לעשות דברים כי ככה חינכו אותי
פשוט התחלתי להתבגר ולנסות להבין מה הגיוני ומה לא, ולא לעשות דברים כי ככה חינכו אותי
^^^^^אמן
לא הפסקתי
הצייר של סטיפס, אם האנונימית מאמינה בבורא עולם - היא ככר לא מסכנה, כי היא תקבל שכר עצום על האמונה שלה. לעומת זאת, מי שלא יאמין בה' יבתרך ובתורתו - יפסיד לנצח. אז מי באמת מסכן פה?
^אלא אם יתגלה כי עבודת חייכם לא נכונה...
אני לא מאמין פשוט כי זה לא הגיוני מבחינתי שקיימת ישות כלשהי שמפקחת עלינו.
אני לא מאמין פשוט כי זה לא הגיוני מבחינתי שקיימת ישות כלשהי שמפקחת עלינו.
אני בכיוון ההפוך. אין היגיון בעיניי שהחיים האלה חסרי משמעות כיצורים חיים שגם מחפשים את המשמעות ואז מוסיפים לזה את הדברים שכתובים בתנ"ך. וההיגיון שבהם. והנבואות. והדפוסים שקיימים בעולם הזה ,להחליט שהעולם הזה הוא רק למימוש תאוות ורגשות של בני אדם כאנשים בודדים פשוט לא מתחבר להיגיון שלנו בתור בני אדם, קבוצה ובכלל.
זה היה בדיוק כמו סנטה קלאוס .
גלתי מיזה אז הפסקתי להאמין בו חחח
גלתי מיזה אז הפסקתי להאמין בו חחח
גדלתי כאתאיסטית דת בחיים לא הייתה בחיי.
פשוט אף פעם לא האמנתי ולא חונכתי להאמין.
פשוט אף פעם לא האמנתי ולא חונכתי להאמין.
שמתי לב שזה פשוט לא מרגיש לי אמיתי ונכון.
אנונימי
אני עדיין מאמינה. כל אלה שלא מאמינים שיהיה לכם כיף בגיהנום (:<
אנונימית
אף פעם לא האמנתי בדת באלוהים האמנתי אבל הפסקתי כי זה הפסיק להישמע לי הגיוני
עד גיל 12 בערך לא הטלתי ספק בזה שאלוהים קיים. הוא היה קיים וזה הכל, לא שאלתי את עצמי מה אם הוא לא קיים.. למה אני מאמין וכו... ולא פקפקתי. אני זוכר שבכיתה ג חבר שלי אמר שהוא לא מאמין באלוהים, ומה עשיתי? צחקתי עליו. כי הרי "כמובן שאלוהים קיים לא?".
בגיל 12 13 בערך התחלתי להתעניין במדע, קראתי ספרים, מאמרים, ראיתי סרטים על הרבה דברים. וזה תמיד נושא שמשך אותי והעלה בי שאלות - אבל תשובות קשה למצוא בגיל צעיר חוץ מלשאול את ההורים..
בגיל 13-14 סוף סוף הקול בראש שלי שאל את עצמי - רגע אחד, האם לאמונה שלך באלוהים יש ביסוס? או שזה סתם משהו שברור לך שקיים אבל אין לך מושג מה הוביל אותך ללחשוב שהוא קיים? וחשבתי וחשבתי והמשכתי לחשוב ולקרוא.
והבנתי בסוף שהאמת חשובה לי. והבנתי שאין סיבה אמתית לחשוב שאלוהים קיים. אין לזה הצדקה, ביסוס, והוכחה. ואני נוטה לחשוב שאני אדם ראציונלי - כך שכדי שאאמין באלוהים, חייב להיות לזה הוכחה. והחלטתי שאני נשאר אתאיסט, עד שאני מקבל את ההוכחה הזו. והנה אני כמה שנים אחרי זה, עדיין ממתין שמישהו יבוא ויוכיח לי שאלוהים אכן קיים.
והיום, בינתיים, לפי המדע - פשוט אין הוכחות. וכל דבר צריך להילקח כלא נכון או כהשערתי עד שיש הוכחות.
כאילו, הצורך להמציא אלים היה מובן, בעבר המציאו המון אלילים כדי להסביר תופעות שלא ידעו להסביר (וכרגע המדע עונה על רובן), גם דברים כמו גשם, ברקים, רעמים - בעבר היו נחשבים לעל טבעי - עד שהוכיחו מה האמת היתה. האמונה לפי דעתי גם מביאה איזשהי תחושה של תקווה ושלווה נפשית.
אבל הרעיון עצמו, שהאנושות המציאה בעבר, לא הגיונית בעיניי. הוא נחמד כמובן - שיש אלוהים שמקשיב לתפילות שלך והכל, אבל לא בהכרח האמת.
בגיל 12 13 בערך התחלתי להתעניין במדע, קראתי ספרים, מאמרים, ראיתי סרטים על הרבה דברים. וזה תמיד נושא שמשך אותי והעלה בי שאלות - אבל תשובות קשה למצוא בגיל צעיר חוץ מלשאול את ההורים..
בגיל 13-14 סוף סוף הקול בראש שלי שאל את עצמי - רגע אחד, האם לאמונה שלך באלוהים יש ביסוס? או שזה סתם משהו שברור לך שקיים אבל אין לך מושג מה הוביל אותך ללחשוב שהוא קיים? וחשבתי וחשבתי והמשכתי לחשוב ולקרוא.
והבנתי בסוף שהאמת חשובה לי. והבנתי שאין סיבה אמתית לחשוב שאלוהים קיים. אין לזה הצדקה, ביסוס, והוכחה. ואני נוטה לחשוב שאני אדם ראציונלי - כך שכדי שאאמין באלוהים, חייב להיות לזה הוכחה. והחלטתי שאני נשאר אתאיסט, עד שאני מקבל את ההוכחה הזו. והנה אני כמה שנים אחרי זה, עדיין ממתין שמישהו יבוא ויוכיח לי שאלוהים אכן קיים.
והיום, בינתיים, לפי המדע - פשוט אין הוכחות. וכל דבר צריך להילקח כלא נכון או כהשערתי עד שיש הוכחות.
כאילו, הצורך להמציא אלים היה מובן, בעבר המציאו המון אלילים כדי להסביר תופעות שלא ידעו להסביר (וכרגע המדע עונה על רובן), גם דברים כמו גשם, ברקים, רעמים - בעבר היו נחשבים לעל טבעי - עד שהוכיחו מה האמת היתה. האמונה לפי דעתי גם מביאה איזשהי תחושה של תקווה ושלווה נפשית.
אבל הרעיון עצמו, שהאנושות המציאה בעבר, לא הגיונית בעיניי. הוא נחמד כמובן - שיש אלוהים שמקשיב לתפילות שלך והכל, אבל לא בהכרח האמת.
היו המון סיבות שגרמו לירידה באמונה, אבל בצורה מוחלטת - אחרי שקראתי את התלמוד הבבלי, פרשנויות וכתבי הקבלה - בקיצור "כתבי הקודש" של היהדות.
בנוסף, נחשפתי לעולם הדתי ולעולם החרדי בהמון דרכים, וגיליתי תרבות שלמה של שקרים ושטיפות מוח.
בנוסף, נחשפתי לעולם הדתי ולעולם החרדי בהמון דרכים, וגיליתי תרבות שלמה של שקרים ושטיפות מוח.
אנונימית
אנונימית אמן ואמן! בעזרת השם יהיה ממש כיף בגאנום עם כל הבנות השוות, המפורסמים, הספורטאים ואנשי המדע הגדולים, אולי יהיה קצת חם אבל בדוק יהיה מעניין, עדיף מלהתקע נצח בחיים משעממים בגן עדן
חח עדיף מאשר גן עדן עם מלא דוסים מבולבלים^
דברים שעברתי.