למה משרד החינוך חושב שאין לנו חיי חברה?

שאלת השאלות

כי הילדות שלהם לא הייתה שווה לילדות שלנו והם חושבים שכל מה שמעניין אותנו זה לשבת כמו חנבצים בבית ולחרוש על לימודים

מזה חברה

כי המערכת דפוקה לגמרי

כי מערכת החינוך מפגרת

לא אכפת להם.

שואל השאלה:
farfalle &conchiglie
שיעורי בית
בגרויות
מתכונות
מבחנים
עבודות הגשה
מעורבות חברתית

מעורבות חברתית זה דפוק

כי אנחנו או לומדים או בטלפון...

חיי החברה היא בעלת חשיבות הרבה יותר פחותה מאשר החשיבות של ההשכלה.. לפחות לטובת העתיד שלך

הוא לא חושב בכלל.

^ לא. ממש לא. חיי חברה הם חשובים יותר מהשכלה. אם אתה לא יודע איך מסתדרים בחברה, כל השכל בעולם לא יעזור לך.

נמאס לי שמשרד החינוך בכלל לא מתחשב במצב הנפשי שלי.
יש לי אולי חבר אחד שאני מרגיש בנוח איתו בבית , אין לי מוטיבציה לעשות כלום ואני גם הפסקתי לעשות דברים , אני מתחרט על כל יום שאני קם בבוקר.
העיקר המורה למתמטיקה עושה לי מבט שהיא רוצה לאכול אותי כשאני אומר לה שלא הכנתי שיעורים.. איכשהו אני עדיין מבין את החומר יותר טוב מאלו ששיקרו שהכינו..
היה לי כושר טוב , היו לי חברים, הייתי חכם גם בלימודים וגם לא.
נהרסו לי חיי החברה, נהרסו לי החיים

כי אין לנו

כי אנחנו כל היום בטלפונים מה שלצערי אמת (אמת שאני אוהבת)

כי אנחנו כל היום עסוקים בעצמנו ובטלפון

כי הם מקנאים בהיותינו צעירים ומושכים

כי בחיים האמיתיים ישימו זין על החיי החברה שלך הם מכינים אותך לזה:d

שאלה טובה האמת

כי למשרד החינוך אין את חוט המחשבה

בגלל "הדור הקודם" הם חושבים שהכל עובר אותו דבר
אבל אי אפשר לדעת. זה כמו לשאול "מהי משמעות החיים?"

מערכת החינוך ממש דפוקה.
לא מעניין אותם בכלל אם אנחנו לומדים דברים או אם אנחנו נצליח בחיים. לא אכפת להם לפתח אותנו ולתמוך בנו.
מה שכן אכפת להם זה ציונים. להראות לעולם שהממוצע שלנו גבוה.
אה כן, ולהרוויח כסף על חשבוננו.
יש להם מספיק כסף כדי להפוך את המערכת להיות לטובת התלמידים, וגם לשפר את התנאים של המורים. אבל לא, הכסף הולך לכיסים של אנשים.

אם למשרד החינוך היה אכפת ממה שאנחנו לומדים ומההצלחה שלנו בעתיד, הוא היה נותן לנו שיעורים כמו מה לעשות במקרי קיצון של פגיעות פיזיות או כשחבר נמצא במצב נפשי זבל, או איך להתנהל עם כסף, או איך לחנך ילדים. הוא היה עוזר לנו להשיג ניסיון עבודה כי זה משהו מאוד חשוב בשביל להשיג עבודה במקומות נחשבים, חייבים ניסיון. הוא היה דואג לפתח לנו את היצירתיות והדמיון כי הם כלים מאוד משמעותיים בעולם של היום.
ואני דיי בטוחה שהוא היה תומך גם בבני נוער בתוכניות כמו בר אילן, אקדמיה בתיכון, אודיסאה ואידאה וכדומה.
אבל הוא לא עושה אף אחד מהם.
התוכנית בר אילן היא לילדים מחוננים במתמטיקה שאמורה לכאורה לאפשר להם לגשת לבגרות מוקדם יותר וללמד אותם מהר יותר. אני מכירה לא מעט כאלו שהיו בה. אמנם הרבה מהם יוצאים עם בגרות מוקדם, אבל לא תומכים בזה כל כך בבתי ספר. לוקח המון זמן עד שמקבלים פתור ממתמטיקה ולא נותנים הקלות לילדים האלו.
ואודיסיאה, אידאה ואקדמיה בתיכון? שלושת אלו תוכניות שליטרלי נותנות לבני נוער ללמוד תואר בגיל ההתבגרות. שתיהן שונות כמובן, לאודיסיאה יש מבחן כניסה הרבה יותר קשה משל אקדמיה בתיכון, אבל באקדמיה בתיכון יש יותר אפשרויות לתארים מאשר באודיסיאה ואידאה (שתיהן של אוניברסיטת תל אביב, אחת של מדעי הרוח(אם אני זוכרת נכון) והשנייה של מדעים). לאודיסיאה ואידאה יש זמנים קבועים שצריך לבוא, אבל יש לך מרצה שעוזר לך ללמוד, בזמן שלאקדמיה בתיכון (לפחות באוניברסיטה הפתוחה שהיא האוניברסיטה הכי פופולארית בתוכנית) יש את האפשרות לבחור ימים ללמוד בהם, אבל יש הרבה פחות עזרה בלמידה ואתה תלוי בעיקר בספרים ובהרצאות מוקלטות.
אבל שלושתן נותנות נקודות זכות לתואר, עם היתרונות והחסרונות של כל אחת.
ושלושתן עובדות עם משרד החינוך, שנון מה לא תומך בסטודנטים שלו.
בקבוצה של אקדמיה בתיכון יש מלא סטודנטים שעברו לחינוך ביתי אחרי צרות עם המערכת בגלל חיסורים לציונים נמוכים בעקבות התואר, ואני ביניהם. אני פחות יודעת לגבי אודיסיאה ואידאה כי אני באקדמיה בתיכון, אבל שמעתי שגם שם הרבה מסתבכים עם בתי הספר.
לא תומכים בנו במערכת. מבחינתם, אנחנו צריכים להוציא ציונים טובים גם באוניברסיטה וגם בבית ספר. אנחנו צריכים ללמוד במהלך היום בבית ספר, לשבת בצהריים לעשות שיעורי בית, אחר הצהריים ללמוד למבחנים של בית ספר, ובלילה לפתור עבודות להגשה של האוניברסיטה וללמוד למבחנים שלה. אה, ולא לשכוח את המחויבות האישית שדפקו לנו.
הגעתי למצב שאני צריכה להגניב בשיעורים את הספרים של האוניברסיטה לעשות במקביל, לעשות את המחויבות האישית בהפסקות ובשעות חופשיות (ולפעמים גם לא חופשיות) בתוך בית ספר (עזרתי ללבורנטיות במעבדה) במקום להיות עם חברים או לנוח, אז לחזור הביתה, לעשות כמה שיעורים שאני מספיקה בשעתיים, לדלג על ללמוד למבחנים של בית ספר לגמרי, ואז לשבת עד ארוחת הערב לעבוד על האוניברסיטה.
ושלא נשכח את הצרות שהם עשו לי לצאת מוקדם בימי רביעי כדי להספיק לשיעור של האוניברסיטה (כי מסתבר שזה ממש בעייתי להחסיר מתמטיקה של בית ספר כדי ללמוד מתמטיקה של אוניברסיטה, הא?).
כל הפסקה שהייתי עושה היתה ל5-10 וזהו. לא היה לי זמן אפילו לאכול ארוחת צהריים. והיום לילות שהייתי הולכת לישון לשעתיים-שלוש רק כדי שיהיה לי כוח לקום ב6 בבוקר לבית ספר.
ואם אני צריכה לבחור על לוותר על בית ספר או אוניברסיטה, אני בוחרת בית ספר, כי באוניברסיטה אני לפחות לומדת דברים מעניינים שיעזרו לי בחיים.
וזה בדיוק מה שעשיתי.
כי משרד החינוך הוא חרא.

הם רוצים רק ציונים. ציונים וכסף. לא אכפת להם מההתחלה שלנו. הם משקיעים בנו את המינימום.
מאז שעברתי לחינוך ביתי יש לי זמן לנשוםץ אני קמה ב8 והולכת לישון בחצות (בדרך כלל 8 שעות שינה מספיקות לי), אני יכולה לאכול ארוחת בוקר קצת יותר מורכבת מסנדוויץ' עם גבינה, אני יכולה לחלק את הזמן שלי כמו שצריך.
אפילו יש לי זמן לשחק עם הכלבה החדשה שלנו וויליס (אספנו אותה הביתה מהשטח לפני כמה ימים, מצאנו אותה בטיול ג'יפים בסופש. וכן וויליס זה שם מוזר, אמא בירה אותו) ונחשו מה, גם לאכול ארוחת צהריים, לעשות ספורט יותר מפעמיים בשבוע ואפילו לראות סרט כל סופש פנוי.
סוף סוף יש לי זמן לפגוש אנשים אחר הצהריים ולהיות קצת עם המשפחה שלי.
בסופש האחרון, כמו שציינתי, היינו בטיול ג'יפים. לא יכולתי לצאת לכזה מאז שנה שעברה מרוב העומס של בית הספר.

הנקודה שלי היא, אחרי כל החפירה הזאת, זה שמשרד החינוך לא חושב שאין לנו חיי חברה. פשוט לא אכפת לו.

וסליחה על כל השגיאות שם, האינטרנט שלי דפוק ואני מהטלפון. קצת קשה לתקן הכל כי אני מקלידה הרבה יותר מהר משהטלפון קולט.

למה לעזעזל אנחנו לא עושים עם זה משהו? נמאס לכולנו. אין תלמיד אחד שיכול להגיד שהחיים שלו לא דפוקים בגלל כל העומס המזדיין הזה. אני עכשיו לומדת למבחן במקום פאקינג לישון. וזה לא בגלל טלפון, זה כי כן י ש ל י ח י י פאקינג ח ב רה
אוף איתם מאחלת להם חרא בפרצוף. טיפשים לא מגיע להם שום דבר טוב. הם סתם יושבים שם בוהים בתקרה וחושבים המ מה עוד אפשר להעמיס על הילדים המסכנים האלה על מנת להעלות את רמת המשכל שלהם ואת הציונים בזמן שהם יודעים שחצי מהתלמידים גם הם בוהים בתקרה באמצע השיעור ולא שמים זין. אז מה זה עוזר? ועוד ללמד זיוני שכל על משולשים חופפים? על משפט פיתגורס? שיעשו איזה מסלולים לאנשים שרוצים להנדס ושיעזבו אותי לנפשי.
תאמינו לי, אנחנו מספיק חכמים. במיוחד כדי לדעת שהאחראים אי שם פשוט יושבים ומתפנפנים כשאנחנו לומדים כל היום וכל הלילה.
במקום לזרוע לנו מוטיבציה הם רק חופרים כמה שלא נצליח בחיים אם לא נדע לחשב שטח מעגל או אם לא נדע מי זה חוני המעגל שמעניין לי את התחת אגב.
בואו נפגין או משהו .. באמת שכבר נמאס
עכשיו שיהיה לכולכם לילה טוב, אני אלך לקלל את עצמי ואת מערכת החינוך על כך שאני צריכה ללמוד עכשיו עד שלוש בלילה למבחן מחר.

בארץ לפחות לא מסיימים כל יום ב-5-6 כמו בצרפת

^אני מסיימת ללמוד כל יום ב5-6 חוץ מיום אחד..

באוניברסיטה זה יותר גרוע אני מסיימת מחר ב8 וחצי בערב ולמחרת היום אחרי מתחילה ב-8 ואני גרה שעה ו10 דקות מהאוניברסיטה!!!
ועוד צריך לקרוא את החומר להגיש שיעורים מתי מרגישה שאין לי חיים...

כי משרד החינוך לא חינוכי (;

למה בעצם אנחנו לא מפגינים באמת? מתייחסים אלינו כמו אל מכונות. מגיע לנו יחס שוויוני והוגן ועזרה לעתיד.

הרי כולם יודעים שהבגרות זה בולשיט והיתרון היחידי שהיא נותנת זה בתואר ראשון, שכבר היום יש אוניברסיטאות שלא שמות על הבגרות (אחמהאוניברסיטההפתוחהאחמ).
יש לא מעט אנשים בלי בגרות שעושים מיליונים.
וסליחה אבל לא נראה לי שלבנט יש בכלל בגרות.
אנחנו צריכים להפגין על זה שמבזבזים לנו את הילדות כדי לגרום למדינה להראות טוב. צריכים לתת לנו את הכלים כדי להחזיק בית ועבודה בעתיד, כדי שנוכל להקים משפחות ולשרוד כלכלית והכל. שיהיה לנו מה לאכול עוד 10 שנים!

יש לה צירים, באיזו אוניברסיטה את וכמה קורסים לקחת לסמסטר?
חוץ מזה זה סוף הסמסטר, למה את צריכה להיות באוניברסיטה כל כך הרבה זמן?

חח לייק על השאלה

לדעתי צריך בתיכון שיהיה התחלה של ללמוד תואר, נגיד מישהו רוצה להיות רופא אז שילמד *רק* רפואה בבצפר וכל המקצועות שקשורים ועוזרים למקצוע, נגיד אנגלית, מתמטיקה, ביולוגיה וכל זה.

כי זה ככה

אני לא התלוננתי.. הצלחתי ללמוד ולהוציא ציונים שהם סבבה והצלחתי גם כן להיות בחוץ עם חברים או לעשות את הדברים בשעות הפנאי שלי ביחד עם הלימודים

כי לו אין כזה אז הוא לא מודע לדבר