מה ההוכחות לאבולוציה?

אין
תורת האבולוציה שגוייה מיסודה

שואל השאלה:
אני חושבת שאני מאבדת את האמונה

אז רציתי לדעת על הצד השני ולראות אם זה אמיתי או לא

אין הוכחות ולא יהיה
אבולוציה זו אי ידיעה
לא יודעים מה זה השלדים של חיות שמצאו, ישר אומרים "אבולוציה"
דארווין טען שהפיתוח שלנו משינוי בdna
מוטציה במילים אחרות
מוטציה היא שינוי במבנה של מולקולת ה-dna. מדובר בשינוי כימי, שכפוף לחוקי הפיזיקה והכימיה
דארווין טען שהשינוי גורם להסתגלות בעל החיים לסביבה
כלומר יש פה סתירה
איך שינוי שכפוף לחוקי הפיזיקה ומסתגל לסביבה
כשל לוגי
וזה אחד מיני רבים

שואל השאלה:
קוטל האתאיסטים

איפה הסתירה בדיוק? לא הבנתי

אורגניזם אינו מסוגל להתאים את עצמו לשינויים בסביבה
השינוי הנדרש לבעל חיים כדי לשרוד לא יכול להתקיים על פי חוקי הפיזיקה
99% מהמוטציות המוכרות לנו הן מוטציות מזיקות, מבטל את האפשרות שמוטציה היא תהליך המאפשר לבעל החיים להסתגל לסביבתו.

בנוסף תאודוסיוס גריגורוביץ' דובז'נסקי (גנטיקאי מוביל אבולוציוני) אמר:
מוטציה קלאסית מובילה בדרך כלל להדרדרות, להרס או להיעלמות איברים. המוטציות ידועות בכך שהמעיטו את כמות הפיגמנטים בעיניים ואת צפיפות השיער, ופגעו בשלמות הרגליים. מוטציות רבות גורמות למוות. מוטציות המשתלבות באופן נורמלי באוכלוסייה מהוות מיעוט, ולא ידוע כלל על כאלה ששיפרו בצורה משמעותית יצור החי בסביבה רגילה.

משמע, לא רק שהאפשרויות לקיומן של מוטציות הן מוגבלות, גם לא ידוע על כאלה שהועילו.

yuval בחייאת xd
את אפילו לא יודעת מה את אומרת. בבקשה אם יש לך סתירה למה שאני טוען נא להגיד ולא לסתור את עצמך

שואל השאלה:
קוטל האתאיסטים

אני חושבת שלא ממש הבנת איך האבולוציה עובדת, תקרא על זה קצת.
הם לא מסתגלים למוטציות, פשוט אלה שקיבלו מוטציה שעוזרת להם יותר לשרוד ישרדו יותר מהאלה בלי המוטציה וככה כל הזמן וכל דור וזה בעצם ה"הסתגלות". אולי זה לא נכון אבל זה מה שהבנתי בקריאה קצרה

"שש הנחות יסוד בתיאוריה האבולוציונרית של דארווין:

ראשית, דארווין מניח שניתן לתאר את קצב ההתרבות של בעלי חיים וצמחים בטור הנדסי. כלומר, לכל זוג בעלי חיים יש יותר צאצאים מאלה שדרושים כדי לקחת את מקומם ביקום. דג ממין נקבה תשריץ במהלך חייה מיליוני ביצים. אילו הייתה כל ביצה מתפתחת ליצור בוגר, הייתה אוכלוסיית המין הזה גדלה תוך זמן קצר ביותר לממדים מסוכנים.
ההנחה השנייה של דארווין הייתה, שכמות הפרטים באוכלוסיית כל מין נשארת קבועה באופן יחסי.
שלישית, העובדה שרוב צאצאי המינים אינם שורדים ואינם מגיעים לבגרות, מצביעה על כך שיש מאבק על המזון ועל יכולת ההתרבות.
רביעית, דארווין מכיר בשוני בין הפרטים של כל מין, ובכך ששוני זה הוא בלתי מוגבל.
ההנחה החמישית אומרת שהברירה הטבעית גורמת לכך שרק המתאימים ביותר בכל מין ישרדו.
ולפי ההנחה האחרונה- הסביבה משתנה ללא הרף, ולכן משתנות גם התכונות הנדרשות כדי לשרוד."
ההנחה הרביעית שתורת דארווין מבוססת עליה, גורסת שיש שוני בלתי מוגבל בין הפרטים בכל מין, וששוני זה מוביל לתכונות טובות יותר. אם הנחה זו, או כל אחת מההנחות האחרות שעליהן מתבססת התיאוריה האבולוציונרית אינה נכונה.
לכן ההסבר שלי עונה בערך על הכל

אם באלך יש לי הוכחות משיעור ביולוגיה שלמדתי שבועיים ועשיתי במחן

שלחי כאן^^^

שואל השאלה:
לא הבנתי מה ניסית להגיד פה קוטל (אני השואלת, משום מה זה לא מראה את זה)

שואל השאלה:
קשת בענן
כן בבקשה (אני השואלת)

שואל השאלה:
איזה באג מוזר

פירטתי לך קצת שרשמת שלא הבנתי כיצד עובדת האבולוציה
נתתי הנחות יסוד המתקשרות לשינוי dna (למוטציות) שהיה מראה לך רקע קצת שונה כדי שתביני מה כוונתי

הדוגמה הכי טובה היא הגנטיקה וסוגי קופי האדם האחרים , אני לא מכיר את זה טוב אבל זה מבוסס מאוד זה לא שטויות וזאת לא תאורייה , זה מוכח מדעית ע"י כל קהילת הרפואה והביולוגיה

יש סוגים מסוימים של קופי אדם , כמו ניאדרטלים שהם האבות הקדמונים שלנו ... והם היו פה הרבה לפנינו ורואים שהייתה פה התפתחות וחוץ מזה אבולוצייה מתרחשת כל הזמן - התאמה לסביבה ושינויים גנטיים בהתאם

אין הוככה אבל ראו שבמהלך השנים באליי חיים כלשהם גילו באיה חדשה ואחריי כמה דורות הם פטרו אותה כי הם פיתחו

כן,
תסתכלו על ההורים שלכם שהיו ילדים ותראו עד כמה הם היו שונים מאיתנו

לגבי העובדה שהובאה שמוטציות מזיקות
אני אתן דוגמה נגדית די רלוונטית
ccr5 הוא חלבון שמבוטא על הממברנה של תאי דם לבנים. לבערך 10% מהאנשים באירופה יש מוטציה בגן שאחראי על החלבון הזה, בשם ccr5-delta32, שמשנה קצת את המבנה של החלבון הזה. לכאורה נשמע רע נכון? אלא שהחלבון הזה הוא מרכיב מאוד חשוב במנגנון שלפיו נגיף הhiv פועל, והמוטציה מונעת מהחלבון להשתמש במנגנון, ולכן ל10% האלה יש חסינות מולדת לאיידס

אבולוציה לא סותרת את הקיום של האלוהים, את לא יכולה לקחת את זה בתור הוכחה חורצת לזה שאלוהים לא קיים. זה פשוט סותר את הסיפור של גן עדן, זה הכל.

היי אין לי ממש זמן לכתוב תשובה מפורטת כי אני במסעדה אבל הנה הוכחה 1 : ב2008 היה ניסוי ששמו לטאות בסביבה הלא טבעית שלהן ואחרי כ38 חודשים הגוף של הלטאות התאים את עצמו לסביבה שלו. (כגון גידול כבד שני ועוד)

כמובן. זה מוכח.

למשל, לאחר המהפכה התעשייתית באנגליה ראו פתאום שיש הרבה עשים בצבע שחור מה שהיה מאוד נדיר למצוא בבריטניה קודם לכן. הסיבה לכך הייתה שעקב העשן השחור והזיהום, לעשים השחורים שנחשבו למוטציות היה הרבה יותר קל לשרוד ומנגד העשים הלבנים התקשו יותר לשרוד ולכן העשים השחורים התרבו ומספרם גדל ושל העשים הלבנים קטן.

כשדארווין חקר ארצות שהאירופאים שטו אליהן הוא ראה שיש חיות מאוד דומות כמו למשל שתי ציפורים מאותה המשפחה אבל עם שינוי קל. למשל לציפור אחת יש מקור ארוך ולשנייה שחיה ביבשת אחרת יש מקור קצר יותר והוא גם שם לב שהציפור בעלת המקור הארוך יותר צריכה לנקר עמוק יותר כדי למצוא מזון מאשר השנייה. לכן בסביבה בה מקור ארוך יהיה יעיל - הזן בעל המקור הארוך ישרוד טוב יותר ויעביר את הגן הזה לצאצאיו.
אין יותר הגיוני מזה. אגב, באוניברסיטת בר אילן פגשתי אישית מרצים עם כיפה וציצית שמלמדים על תורת האבולוציה.
אנחנו המדינה המערבית היחידה שזה לא נמצא בתכנית הלימודים שלה בבתי הספר (מעניין למה..).
האבולוציה היא לא בגדר תאוריה - היא בגדר תורה.

יש המון המון הוכחות וראיות לאבולוציה, עד כדי כך שאפשר להתייחס אל זה כעובדה.
זו תאוריה שיותר מוכחת מכוח המשיכה (לפי המדע), כלומר את תוכיחי שכוח המשיכה לא קיים לפני שתצליחי להוכיח שאבולוציה לא מתרחשת..

אבולוציה מאומתת בידי כל תחום למידה שהיא פוגשת בו, כמו למשל אנטומיה, פלאונטולוגיה, גיאולוגיה, אמבריולוגיה, נוירובילוגיה, רפואה וגנטיקה.

אוקיי אז אתחיל עם משפט מפורסם של תאודוס דובז'ינסקי, שהיה מדען וביולוג.
הוא אמר: "שום דבר בבילוגיה לא הגיוני עד שהוא מתחת לאור האבולוציה".

וזו הסיבה בעצם שזה כל כך חשוב להעריך את ההוכחות של אבולוציה וברירה טבעית ולהבין אותם - בגלל שלפני התאוריה של אבולוציה, ביולוגיה היתה בנויה רק על תצפיות ומיונים מבלי שיהיה איזה חוליה שמקשרת את כל הדברים לאיך הם נהיו כמו שהם.

ומאז שדארווין הגה את התאוריה הזו באמצע המאה ה19, ייצרנו הרבה יותר כלים כדי לגבות את התאוריה מאשר מה שהתצפיות סיפקו עד הזמן הזה.

כלים כמו תיארוך זמנים, מאובנים, הכלים של מיקרוביולוגיה ושל גנטיקה - שמגדילים בהרבה את הראיות.

בלעדיה - כמו שתאודוס דובז'ינסקי אמר, ביולוגיה כמו שאנחנו מכירים אותה, וכל ההתקדמות שעשינו בביולוגיה, בכנות, אפילו לא היתה הגיונית, וככל הנראה אותה התקדמות לא היתה מתרחשת.

דוגמא פשוטה לראיות של אבולוציה תהיה מבחינת התבנית/המבנה של האורגניזמים, זאת אומרת משהו שאפשר אפילו להבחין בעיניים שלנו. אני מדבר בעיקר על דברים עם מבנה הומולוגי, כלומר דברים עם מבנה דומה, עם מצב דומה, עם אב קדמון משותף, אבל לא בהכרח תפקיד/פונקציה משותפת.

אתן דוגמא (קישור מספר 1).

אז העצמות האלו בתמונה שמסומנים באדום, לבן וצהוב, אלה הן אותן עצמות רק בחיות שונות - אדם, כלב, ציפור, ולוויתן.

על אף זה שלכל אחד מהחיות האלו, כמו שאמרתי, העצמות האלו משמשות לפונקציה שונה בגוף, המבנה שלהן דומה. בן אדם לא הולך על הידיים רוב הזמן, כלב כן הולך על הרגליים *הקדמיות* שלו, ציפור לא הולכת איתן בכלל אלא משתמשת בהן כדי לנפנף בכנפיים שלה, וללוויתן, אלה העצמות שמרכיבות לו את הסנפירים והוא משתמש בהן כדי לשלוט בתנועתו במים.

לכל אחד מהם את הפונקציות של עצמו כשמדובר בעצמות האלו, ובהתחלה כשאת מסתכלת על אדם/ציפור/לוויתן, מבחוץ הם יראו די שונה - אבל כשמסתכלים על מבנה העצמות האלו, הם דומים באופן מוזר.

כך שזה רמז לכך שאולי בני אדם, כלבים, ציפורים ולוויתנים חולקים אב קדמון משותף, קרוב יותר לתקופתנו בעבר, מאשר אורניזמים אחרים שמבני העצמות שלהם לא הומולוגים כמו בדוגמא שהבאתי.

עכשיו, בדוגמא שהבאתי כל אלו הם מינים שחיים היום, כלומר כולם חיים באותו זמן. אבל ניתן גם לראות ראיות של תבניות כשמסתכלים על תגלית המאובנים.
ב100 שנה האחרונות נהיינו מאוד טובים בלהסתכל על שכבות שונות של שכבות סלעים, והיכולת לתארך אותן (סטרטיגרפיה).
כך שיכלנו להגיד "אוקיי השכבה הזו נוצרה לפני x שנים, והשכבה הזו נוצרה לאחר השכבה הזו וכו.." והצלחנו למצוא מאובנים בשכבות השונות כך שאפשר להגיד "אוקיי המין הזה היה כאן לפני 20 מיליון שנים והוא נראה משהו כזה" , "ואז לפני 10 מיליון שנה היה את המין הזה שנראה כך" לאחר שמצאו את המאובן שלו.

דוגמא אחת זה אם נסתכל על משפחת הסוסיים (שכוללת סוסים, זברות וחמורים).

אתן דוגמא (קישור מספר 2 - אשלח אחרי זה כי אי אפשר 2 קישורים בתשובה אחת).

אז אפשר לראות שיש את הסוסים המודרנים שחיים היום (האלו שלמעלה בתמונה), מתחת יש את הפליוהיפוס שחי לפני 5-12 מיליון שנה, מתחת לזה יש את המריקהיפוס שחי לפני 12-16 מיליון שנה, ומתחתיו יש את המזוהיפוס שחי לפני +34 מיליון שנים.

אז כשמסתכלים על הפליוהיפוס, רואים שהמבנה שלו דומה, אך טיפטיפה אחר מהסוסים המודרנים. ואותו דבר כשמסתכלים על המריקהיפוס למשל, רואים שהוא בנוי בצורה מאוד דומה אבל השינוי הוא מאוד קטן ביחס לפליוהיפוס. אפשר די בקלות לראות שהשינויים נמצאים, יש שינויים ברורים בין המאובנים - אבל הם לא משתנים במכה, אלא לאט לאט עם הזמן בתהליך ארוך (במשך מיליוני שנים של דורות אחרי דורות).

וכשמדובר על המכניקה שגורמת לזה, אם תכנסו עמוק יותר לנושא הזה, תראו שיש ווריאציות במינים, יש את הסביבה שפועלת לפי ברירה, ושיש קשר הדוק בין הסביבה לבין אותה ברירה. והסביבה עלולה להשתנות או שהווריאציות ישתנו מה שגורם לסוגים שונים של ברירות ודוגמאות שונות לשילובים בין הוריאציות - העיקרון הוא שכשהם יותר מתאימים לסביבה, כך סיכויי ההישרדות שלהם גבוהים יותר, כך שהם מתרבים יותר (ואותו דבר להפך) וכך בעצם הברירה עובדת.

כך מה שבסוף נוצר זה השינוי הזה של מאפיינים ותכונות לאורך זמן.

אז שוב, כשמסתכלים על כל תגליות המאובנים, וזה ככה לכל מאובן שמוצאים, רואים את השינויים הקטנים האלו, רואים את ההבדלים, רואים שלא הכל נוצר לפתע פתאום ולא השתנה. אלא שיש שינויים קבועים שאפשר להתבונן בהם דרך המאובנים.

דוגמא נוספת לראיות של אבולוציה בדרך שהיא יחסית חדשה, ולא היתה בזמני דארווין, אך בהחלט מאמתת את הראיות - תהיה בתחום המיקרוביולוגיה (בעיקר גנטיקה).

מה שנחמד במיקרוביולוגיה זה שככל שמבינים יותר את הנושא, ככה האבולוציה נראית יותר ויותר משכנעת (זה ככה בכל תחום אבל במיקרוביולוגיה אפשר באמת לראות שמה שאנחנו רואים בעיניים, הוא מה שבאמת קורה בפועל).

כי אם מסתכלים על העובדות שלמשל לכל האורגניזמים שאנחנו מכירים, כרוך בהם דנא. הדרך שבה הדנא משוכפל, מתורגם ומתועתק הוא מאוד דומה מאורגניזם אחד לאחר. העובדה שדנא מקודד חלבונים, שעשויים מחומצות אמינו - זה משהו שרואים לאורך כל הביולוגיה, והרבה מהמבנים האלו מאוד דומים, הרבה יותר דומים מאשר אם ננסה להסתכל בצורה הומולוגית דרך העיניים שלנו על מינים שונים כמו שעשינו עם האדם, כלב, ציפור ולוויתן.

ולא רק שהם חולקים את המבנים הקטנים והתהליכים האלו, אלא גם את המידע השמור עצמו בדברים כמו דנא.. זאת אומרת כשמסתכלים על כמה דמיון גנטי יש בין מינים שונים (בהשוואה אלינו למשל) - רואים את ההבדל הגנטי שיש לנו למשל עם שימפנזות, עכבר, זבוב פירות, שמרים, צמחים וכו..

והעובדה שיש לנו 26 אחוז דנא משותף עם שמרים היא מטורפת, בגלל שכשמסתכלים בעיניים על שמרים ובני אדם, בהחלט אפשר לראות המון המון הבדל, אבל כשמסתכלים עמוק יותר בעזרת הכלים של מיקרוביולוגיה, רואים שאנחנו יותר דומים לפטריות האלו ממה שנראה.

ולגבי שימפנזות, אנחנו כן רואים דמיון גדול גם בעיניים, הבעות הפנים שלהם הרבה פעמים נראות אנושיות באופן מוזר, כך גם ההתנהגויות שלהם הרבה פעמים.. אבל הגנים שלהם, מראים עד כמה באמת הם קרובים ללהיות אנושיים (יש להם 98 אחוז דנא משותף איתנו!)

וזה מראה שאפילו עכברים הם הרבה יותר קרובים אלינו ממה שנדמה, אם תסתכלו על כל העץ של החיים (שמבוססים על הוכחות גנטיות), אורגניזמים כמו עכברים (יש להם 92 אחוז דנא משותף איתנו) ואפילו זבובי פירות (44 אחוז דנא משותף איתנו), הם די קרובים לבני אדם, במיוחד אם תשוו את הדמיון ביחס לחיידק או ביחס לצמח (18 אחוז דנא משותף איתנו).

כך שכשלוקחים את ראיות המאובנים, את ההשוואה בין מינים שחיים היום (משווים בין העצמות שלהם, האיברים שלהם, המבנה הכללי שלהם, ובעיקר הגנים שלהם ברמה המולוקולרית), ומשווים את הדברים האלו באורגניזמים, אפשר לראות שתבנית הדמיון הוא בעצם עץ, עץ משפחה.

למעשה העובדה שעכשיו אנחנו באמת יכולים למדוד כמה רחוקים מאיתנו אורגניזמים כאלו ואחרים, מאפשרים לנו ליצור עץ משפחה די מדויק.

הדוגמא האחרונה שאתן לאימות התאוריה קשור לתצפיות ישירות, ממש אפשר לראות את זה קורה, הרבה אנשים חושבים שזה יכול לקרות רק בזמנים גדולים של מיליוני שנים.. "אף אחד לא הסתכל על השינוי" , "אפילו שיש הרבה ראיות, אי אפשר לדעת שזה באמת קרה"..
אבל אם אתה צופה בדברים באופן ישיר, אפשר לדעת שזה באמת קורה, עובדתית.

אבולוציה מתרחשת כל הזמן, אבל לא חייב בהכרח מיליוני שנים כדי לשים לב אליה.
למעשה יש מצבים שאפשר לצפות בה מתרחשת, בטווחי זמן קצרצרים כמו כמה שנים בודדות או אפילו חודשים.

את התצפיות הישירות אנחנו רואים כל הזמן בדברים כמו חיידקים, ואנטיביוטיקה - שמשמשת להריגת החיידקים.

הרי יש סיבה למה רופאים מדגישים לא להשתמש ביותר מדי אנטיביוטיקה, הסיבה היא בגלל שככל שאתה משתמש בזה יותר, נוצר לחץ חזק מהברירה הטבעית לחיידקים שהסיכויים שלהם להיות עמידים מפני האנטיביוטיקה עולים (ככל שלוקחים יותר).

במילים אחרות, אם את תמשיכי להשתמש באנטיביוטיקה והחיידקים האלו ימשיכו להשתנות (מה שאומר יותר ווריאציות), נכון - את הולכת להרוג הרבה מהחיידקים, אבל אם אפילו אחד מהם נהיה עמיד בפני האנטיביוטיקה שהשתמשת יותר מדי, אז תהיה לך בעיה רצינית והאנטיביוטיקה תפסיק לעבוד, בזמן שהחיידק ממשיך להתרבות.

ואם תסתכלי על הרפואה היום, זה די מזכיר מרוץ חימוש, הצורך התמידי הזה ליצור עוד ועוד אנטיביוטיקה (בצורה שונה) כי יותר ויותר חיידקים נהיים עמידים בפני התרופה שנלחמה בהם.

וזה בעצם ברירה טבעית שפועלת בזמן מאוד קצר שניתן להבחין בה באופן מאוד ברור.
אפשר גם להסתכל על זה כוירוס השפעת, שכל שנה, צריך לקבל חיסון חדש לשפעת - וזה למה? כי הוירוס משתנה לפי הסביבה שלו. והיכולת של המערכת החיסונית שלך לזהות אותו פוחתת בגלל שהוא כל הזמן משתנה.

אספק גם כתבה בנושא ממכון דוידסון (קישור 3 - גם, אשלח אחרי זה כי אי אפשר יותר מקישור אחד בתשובה).

אשלח חלק שני לתשובה כי עברתי את מקסימום התווים לתשובה אחת.

אם היית רוצה לעשות ניסוי כדי לבחון את התאוריה של הברירה הטבעית, מה היית יכולה לעשות?

ניסויים מרמזים על התערבות אנושית, מה שהיית צריכה לעשות בעצם זה לנהל את הכוח הברירתי בעצמך, כניסוי. או במילים אחרות היית צריכה לעשות "ברירה מלאכותית"; שזה מה שבני האדם עשו בטעות בהתחלה, כשהם הרבו כלבים, כרובים, יונים וכו...

וגם מבחינת ניסויים; יש הרבה ניסויים שאנשים ניהלו לחץ ברירתי על אוכלוסיות של חיות וצמחים, והפיקו מהם תוצאות אדירות, ושינויים אבולוציונים דרמטים בזמן מאוד קצר (זמן של חיי אדם).

דוגמא לניסוי שכלל ברירה מלאכותית הוא של דימיטרי בלאייב, שהרבה שועלים באופן מלאכותי בסיביר לצורך ביות. הוא הצליח, וגרם לרבייה של שועלים מאוד מאוד מאולפים ומבויתים שהתנהגו באופן דומה לכלבים (מלקקים פנים, מכשכשים בזנב..) והתנהגו בצורה שכמעט זהה לכלבים.

מה שמאוד מעניין זה שכבר תוך 30 שנה פחות או יותר, הוא הצליח לגרום לשועלים להראות כמו כלבים (כמו כלבי קולי), ממש לא כמו שועלים כבר, לחלקם היו כתמים שחורים ולבנים על הפרווה, היו להם אוזניים רפויות, ואפילו נבחו כמו כלבים.

זו תופעה מסקרנת של מאפיינים ותכונות שנגררות למערכת בעקבות אחרים, הוא בחר אותם דווקא לאילוף, אבל מה שהוא קיבל היה מאפיינים של כלבים (ועוד כל מיני תכונות כאלו ואחרות).

הנקודה היא שהוא הפיק שינויים אבולוציונים דרמטים תוך בסך הכל 30 שנה.
ואם אפשר לעשות את זה ב30 שנים, רק תחשבו מה יכול להיות מושג ב100 מיליון שנים (כמובן שזה כבר לא יהיה ברירה מלאכותית, אלא ברירה טבעית).

עכשיו נעבור מברירה מלאכותית שכל אחד יכול להבין ושהיה כמובן מובן בידי אנשים הרבה לפני דארווין, לברירה טבעית שרק דארווין (ועוד בן אדם אחד ששכחתי את שמו) באמת תפסו.

שני אלה הצליחו לראות את העיקרון של ברירה מלאכותית, בטבע.

ה"טבע" בברירה פשוט אומר שחלק מהחיות נשארות בחיים, וחלק לא (מכל סיבה), ויש לזה בדיוק את אותו אפקט, כמו אם בן אדם היה בוחר אילו גורים להרוג - ואילו להשאיר בחיים, אילו גורים להרבות - ואילו לא.

כדי לקבל שינוי אבולוציוני גדול כמו למשל לשנות דגים ליונקים - את צריכה זמן.
בנוגע לברירה מלאכותית, את זה אפשר להראות בזמן קצר של חיי אדם, ובנוגע לברירה טבעית, עד ששמים לב לשינוי משמעותי התהליך לוקח מיליוני שנים.

הרבה שמכחישים את האבולוציה אוהבים הרבה פעמים להצביע על תגליות המאובנים, כי הם חושבים שזו בושה לאבולוציה שיש רווחים, וחוליות חסרות בתגליות המאובנים. זה מצחיק כי כמובן שיהיו רווחים בתגליות, מה הם ציפו? שכל מין שחי אי פעם התאבן? זה מזל שיש לנו מאובנים בכלל.

יותר מזה, אם לא היו מוצאים אפילו מאובן אחד, אפילו לא פגר אחד שהתאבן - הראיות לאבולוציה היו מאובטחות לחלוטין בכל זאת.
כי למעשה לא צריך מאובנים כדי להמחיש אבולוציה.

לא שאני אומר שהם לא נחוצים, להפך, הם אומרים לנו הרבה על ההיסטוריה של החיים, אבל לא צריכים אותם כדי להדגים שאבולוציה היא עובדה (ההוכחות באות גם ממקורות אחרים כמו שהראתי).

מה שבאמת יהיה הוכחה כנגד אבולוציה (והוכחה די חזקה) זה תגלית של מאובן אפילו אחד בשכבה הגיאולוגית הלא נכונה.
כשנשאל המדען ג'ון הלדיין על ראיה פוטנציאלית כנגד אבולוציה הוא ענה "מאובנים של ארנבים (למשל) בפרקמבריון" (שכבה גאולוגית מאוד נמוכה). מה שכמובן לא נמצא לעולם.

כל המאובנים שהתאבנו, מצאו את עצמם ברצף הזמני שמתאים להם.
כן יש רווחים (כצפוי), אבל אפילו לא מאובן אחד נמצא לפני הקטע ברצף שבו הוא התפתח.

זה מצחיק שהיה כל כך קל תכלס להוכיח שאבולוציה לא אמתית, כמו תאוריה מדעית טובה (אחת שמאוד פגיעה ויכולה להיפרך ברגע, אך לא מופרכת).

מי שמכחיש את האבלוציה ובאמת רוצה שכל העולם יסכים איתם בנושא, צריך להתרוצץ ולחפש טוב טוב באבנים ובסלעים עמוק באדמה כניסיון למצוא מאובן שלא מתאים לתקופה שהיה חי בה. אולי הם יום אחד ימצאו, אבל אני מוכן להתערב שלא.

אלו היו דוגמאות קצרות לראיות לאבולוציה, יש עוד המון אם נכנסים לנושא לעומק.

שואל השאלה:
וואו כשאת שואלת שאלה וwhy are you here עונה לך

אפשר לסתור את האבולוציה לפי כמה דברים:
סטטיסטיקה והסתברות
נדרש זמן רב כדי ליצור חלבון כזה באופן אקראי. כדי להמחיש את הדבר, נניח שניקח חבורת קופים ונושיב אותם ליד מכונת כתיבה. הם יקישו על המקשים ללא כל כוונה ותכנון. כמה ניסיונות כאלה יידרשו עד שתחת ידיהם יֵצא ספר כמו מלחמה ושלום? ההערכה המקובלת היום גורסת שהיקום הוא בן עשרה מיליארד שנה ושכדור הארץ הוא בן ארבעה וחצי מיליארד שנה. האם טווח הזמן הזה מספיק על מנת ליצור את החלבונים שמאפשרים חיים?

לדעת אסימוב, ישנן 1027 (זאת אומרת 8 מלווה ב-27 אפסים) אפשרויות שונות ליצירת חלבון דמוי אינסולין. נניח שבכל דקה נוצרת היכן שהוא ביקום תרכובת של אינסולין. לאחר עשרה מיליארד שנים נקבל בערך 1017x3 תרכובות שונות, וזו רק עשירית המיליארד של האפשרויות הנדרשות. כדי להגיע למספר האפשרויות הדרושות יש להמתין תקופה נוספת, שאורכה פי עשר מהתקופה שהיקום קיים, לפי אותם החוקרים.

אקראיות?
הסיכויים להיווצרות אקראית של המוגלובין נמוכים עוד יותר. לטענת אסימוב, מספר האפשרויות האלו הוא 10165x135. כמובן, מעט מהאפשרויות עשויות להוביל להיווצרות המוגלובין. אם נניח שבכל דקה מאז נוצר היקום מתווספות 10100 אפשרויות (הנחה שאינה מתקבלת על הדעת משום שביקום כולו ידוע על 1078 סוגי אטום, ופירוש הדבר שעשרה סנסטיליון (1 ואחריו 21 אפסים) יקומים צריכים להיווצר בכל דקה כדי שיהיו 10100 אפשרויות), הרי שנדרשות עשרה טריליון שנה על מנת לייצר את כל אפשרויות ההמוגלובין.

מכאן ברור עד כמה נמוך הסיכוי, להיווצרות אקראית גם של החיידק הפשוט ביותר. ל-dna של הוירוס הכי קטן יש 101505x1 אפשרויות. לפיכך, כדי שהחיים יווצרו באופן אקראי, גילו של היקום צריך להיות הרבה, בחזקת הרבה מאוד, יותר גבוה.

ווספורסין
ההורמון ווספורסין הוא מהפשוטים שבחלבונים. הוא נוצר בבלוטת יותרת המוח, ומתפקידו למנוע איבוד יתר של נוזלים על ידי ויסות פעולת הכליות. הווספורסין גם מעלה את לחץ הדם.

מבחינה כימית מורכב הווספורסין משמונה חומצות אמיניות המסודרות באופן מסוים, ומבנה זה חשוב ביותר לתפקוד ההורמון. אם יוחלף הסדר של שתי חומצות אמיניות, לא יוכל ההורמון לתפקד. אילו הכנסנו את שמונה החומצות לכובע ושלפנו אותן בזו אחר זו באופן אקראי, הסיכוי שנוציא אותן בסדר הנכון היה 1:40,320.

כאמור, הסיכוי הולך וקטן ככל שגדל מספר החומצות האמיניות המרכיבות את החלבון. כדי ליצור חלבון שמורכב מ140 חומצות אמיניות, יש 135165 אפשרויות, ומספר זה גדול ממספר האטומים הקיימים בעולם! מתוך כל האפשרויות האלה, רק אחת מתאימה. לדברי אסימוב, השאלה אינה היכן מוצא הגוף את החלבון הנחוץ לו, אלא כיצד הוא שולט בתהליך היצירה של החלבון הזה.

שינוי בdna לטובה? מוטציות לטובה?
דגים במערות, שורדים טוב יותר אם מוטציה גורמת להם לאבד את העיניים (אשר בכול מקרה חסרות תועלת בסביבה חסרת אור), מאחר שהם לא חשופים לפציעות ולמחלות עיניים. חיפושיות חסרות כנפיים מצליחות יותר על סלעים מוכי רוחות בים, מאחר והסיכוי כי יועפו על ידי הרוח ויטבעו קטן יחסית לחיפושיות בעלות כנפיים. לא משנה באיזו דרך נסתכל על העניין, אובדן העיניים ואובדן או עיוות של מידע הכרחי ליצירת כנפיים הוא פגם נכות של מה שהיה בעבר מנגנון פעיל.

למרות יעילותם של פגמים שכאלו במובן טהור של הישרדות, נשאלת השאלה היכן ניתן לראות דוגמה אמיתית לעליה בכמות המידע, לקידוד חדש עבור תפקוד חדש, לתוכנית עבור מנגנון חדש, לאיברים חדשים? אין טעם לפנות להתחסנותם של חרקים מפני קוטלי חרקים כמעט בכל מקרה המידע להתחסנותם כבר היה קיים בכמה יחידים באוכלוסייה לפני שהתרסיס בכלל הומצא. כאשר אוכלוסיית היתושים חסרי החסינות מתים באמצעות ddt, לדוגמה, והאוכלוסייה מתרבה בשנית מן הניצולים, חלק מן המידע אשר נישא בעבר על-ידי הרוב (שנכחד), לא קיים במיעוט ששרד, ולכן אבד לעד באותה אוכלוסייה. כאשר אנו מסתכלים על השינויים התורשתיים המתרחשים כיום ביצורים חיים, אנו רואים מיקרים בהם המידע נשאר זהה (אך מסודר בדרכים שונות רקומבינציה), עוות או אבד (מוטציות, הכחדה), אך לעולם לא תועד מקרה, היכול להיות מסווג כאבולוציה אמיתית של עלייה במידע.



עשי הביסטון
עשי הביסטון בטולריה (biston betularia, ידועים גם כ- peppered moths) של אנגליה נראים נחים על גזעי העצים.

הסיפור הסטנדרטי: עשי הביסטון בטולריה קיימים בשני גוונים עשים כהים ועשים בהירים. גזעי העצים הפכו לכהים יותר כתוצאה מזיהום האוויר, ובכך היוו הסוואה טובה יותר לעשים הכהים כנגד פשיטת הציפורים באור היום, דבר שגרם לעליית חלקם היחסי באוכלוסיית העשים בהשוואה לצורה הבהירה. זמן רב היה הדבר גולת הכותרת בתצוגה האבולוציונית, אף על פי שהסיפור מייצג אך ורק את הברירה הטבעית, ללא כל מידע חדש. אך אפילו מחקר זה הופרך; העשים כלל אינם נחים על גזעי העצים באור היום! עשים מתים הודבקו על גבי העצים על מנת לספק את תמונת ההוכחה לאבולוציה.



מוטציות
האם זה לא בדיוק למה שנצפה? מדע המידע וההיגיון הבסיסי מתאחדים על מנת לומר לנו שכשמידע מועבר (וזהו בעצם תהליך הרבייה) הוא נשאר באותו מצב או במצב פחות. בנוסף, מתווספים רעשים חסרי משמעות. כשמדובר ביצורים חיים, וגם באלו שלא חיים, מעולם לא נצפה מקרה בו מידע אמיתי נוצר או הוגבר, לגמרי מעצמו. לכן, כשמחשיבים את מכלול אוכלוסיות הצמחים ובעלי החיים העולמי, כלל האורגניזם החי, כמות המידע יורדת עם הזמן, ככול שהוא מועתק שוב ושוב. כך שאם נסתכל אחורה בזמן, כמות המידע, באם תשתנה כלל, חייבת לעלות. מאחר ואיש אינו טוען שתהליך זה של ירידה במידע התרחש לנצח (לא היה אורגניזם מורכב בעל מידע אינסופי לפני זמן אינסופי), חייבת להיות נקודה בה למידע המורכב הזה הייתה התחלה.

חומר המושאר לבדו (בכל הנוגע למדע אמיתי ותצפיתי), לא מביא ליצירת מידע. האפשרות היחידה היא, שבנקודה מסוימת ישות יצירתית מחוץ למערכת כפתה אינטליגנציה על החומר (כמו שאתה עושה כאשר אתה כותב משפט), ותכננה את כול סוגי הצמחים ובעלי החיים המקוריים. תכנון זה של אבות האורגניזם החיים כיום, חייב היה להיעשות דרך נס, בצורה על-טבעית, מאחר והחוקים הטבעיים אינם יוצרים מידע.

דבר זה עולה בקנה אחד עם הנאמר בספר בראשית, כי אלוהים ברא את האורגניזם להתרבות לפי מינהו. לדוגמה, מין של כלב היפותטי ,אשר נוצר עם כמות מובנת של מגוון רב (וללא פגמים), יכול בקלות, על ידי ארגון מחדש (רקומבינציה) של המידע המקורי, להביא להופעתם של זאבים, קיוטי, דינגו וכן הלאה.



הברירה הטבעית?
הברירה הטבעית יכולה לברור ולמיין את המידע הזה (אבל לא ליצור עוד), כפי שראינו בדוגמת היתושים. ההבדלים בין הצאצאים ללא הוספת כל מידע חדש (ולכן ללא אבולוציה), יכולים להיות גדולים מספיק על מנת להצדיק את הגדרתם כזן חדש.

הדרך בה אוכלוסיית כלבים בני תערובת ניתנת לדילול באמצעות ברירה מלאכותית לתת- גזעים (כלבים מבויתים) עוזרת לנו להבין זאת. כל תת- גזע נושא עימו שבריר ממאגר המידע המקורי. בדרך זו, כאשר מתחילים עם ציאוואווה, לעולם לא נוכל לקבל דני ענק המידע הנחוץ פשוט לא נמצא יותר במאגר הגנים של האוכלוסייה.

באותו אופן, סוג הפיל המקורי יכול היה להתחלק לפיל אפריקני, פיל הודי, ממותה, מסטדון (השניים האחרונים נכחדו) ויתכן שגם אחרים (באמצעות הברירה הטבעית שפעלה על המידע שנברא).

אולם הדבר צריך להיות ברור. שינויים אלו מוגבלים לגבולות המידע המקורי בתוך המין; סוג זה של מגוון\מפרט לא מציע שום דרך בה אמבה תהפוך בסופו של דבר לארמדיל, משום ששום מידע לא נוסף. הצטמקות זו של מידע עשויה להיקרא אבולוציה בידי אחדים, אבל לא יכולה לייצג את סוג השינוי (הוספת מידע) הדרוש על-מנת לקבל את המורכבות של ממולקולה לאדם, שתומכי האבולוציה טוענים שארע.

אנונימי, 2 דברים:

דבר ראשון, רוב התשובה שלך דיברה על ההתחלה של החיים על פני כדור הארץ, אין לזה שום קשר לאבולוציה.

דבר שני, למעשה מידע חדש נוצר - תראה, מוטציות לא סתם משנות את המידע של הדנא.

יש כמה סוגי מוטציות, כמו למשל מוטציה נקודתית שזו בעצם סוג של מוטציה שבה חומצת גרעין יחידה משתנה, מוכנסת או נמחקת מרצף של dna או rna.

אבל מוטציות לא חייבות להיות נקודתיות יש הרבה פעמים שיש שינויים בחתיכות גדולות של dna (היפוך, חוסר, תוספת או תזוזה). אם חשבת שהצלחת לסתור את האבולוציה כדאי לך לפחות לקרוא קצת יותר בנושא, הרי ניסית לחפש את התשובות לדברים שלא הבנת? לדברים שאחרים חקרו במשך כל החיים שלהם והבינו מזמן מה שאתה חושב שלא נכון?

זה כשל לוגי שמתרחש כשיש משהו שקשה למישהו להבין, או שהוא לא מודע איך זה עובד, ולכן הוא מסיק כאילו זה כנראה לא נכון. נושאים מורכבים כמו אבולוציה ביולוגית באמצעות ברירה טבעית דורשים כמות מסוימת של הבנה, לפני שניתן לבצע שיפוט מושכל על הנושא, מה שהרבה אנשים נוהגים לעשות בלי הבנה אפילו בסיסית. זה יכול כמובן גם להטעות אנשים אחרים שגם לא מבינים בנושא כי הם חושבים שאותו בן אדם חקר והבין את הנושא ולכן יש לו טענות נגדו.
"אני לא מבין את ההוכחות לברירה טבעית, ולכן אין הוכחות לברירה הטבעית".

בכל מקרה, מוטציות ממלאות תפקיד חשוב גם במחקר הביולוגי. כשיוצרים מוטציות מכוונות למשל, אפשר ללמוד על המבנה והתפקידים של החלבון שבדקו.

נחזור לנושא, מוטציות נקודתיות יכולות לערוך חלקים יחסית קטנים של מידע בתוך גן מסוים, ובכך משנות את סוג החלבון שהוא בונה. העריכות הקטנות האלו הן משמעותיות מאוד בשביל אבולוציה, אבל אם נשווה את הגנים למשל של פרח, לגנים של דולפין - נראה שאפילו שיש להם הרבה גנים משותפים, לדולפינים יש גם גנים אחרים לגמרי שלפרח אין. כמובן שלפרחים גם יש גנים שלא נמצאים בדולפינים.

ההערה הזו כמובן לוחצת עלינו לשאול את השאלה; "איך גנים חדשים לגמרי מתפתחים?" כמובן שמה שצריך לעשות זה לחפש את המידע הרחב שיש באינטרנט למשל או בספרים במקום פשוט להסיק שהבנת איזה משהו מיוחד שאחרים לא הבינו לפניך ופשוט לצאת מנקודת הנחה שזה סותר את האבולוציה..

בכל מקרה, נכון - מוטציות נקודתיות כמובן לא מספיקות. אז מתברר שבמשך השנים מדענים גילו הרבה מכניקות טבעיות לאבולוציה של גנים חדשים עם מידע חדש.

אחד מהדרכים הכי שכיחות והכי מובנות היא מוטציה שעוקבת לאירוע של שכפול.

אירוע של שכפול עם מוטציות הוא סוג מיוחד של מוטציה שבו רצף של קוד גנטי משוכפל, ומוכנס חזרה לדנא של האורגניזם.
שכפולים מתרחשים באופן טבעי כל הזמן.
הם יכולים להיות קטנים, באורך של כמה אותיות או חומצות גרעין. פעמים אחרות גנים שלמים יכולים להשתכפל, מה שמרחיב באופן דרמטי את האורך של הקוד הגנטי של האורגניזם.

בזמן שכפולים, ובדורות העוקבים להם - מוטציות נוספות יכולות להתרחש בגן החדש מה שנותן חיים למידע גנטי חדש לגמרי. מידע שמקודד לחלבונים חדשים עם פונקציות חדשות.

למעשה מדענים התבוננו באופן ישיר באירועי שכפולים האלו במעבדה הרבה פעמים - ובזכות זה, הם עכשיו יכולים לבחון את הקוד הגנטי של כל יצור חי, לחפש רמזים ידועים לאירועי שכפולים שהתרחשו בעבר, ולהתחיל לחבר את ההבנה לגבי איך גנים ספציפים ככל הנראה התפתחו.

אני יכול לתת דוגמאות לגנים חדשים ביצורים ספציפים ואיך הם נוצרו, אבל אני צריך לישון אז אסיים את זה פה.

בגדול, שכפולים של גנים בשילוב של מוטציות מאוד בסיסיות כמו הכנסה, מחיקה, ומוטציות נקודתיות לדוגמא - מתרחשים עכשיו וכל הזמן בעולם. עם המוטציות האלו שכל הזמן מתרחשות, וכל הזמן מסוננות בעקבות הברירה הטבעית, אין סוף לכמות ולוריאציות של מידע גנטי חדש, מאפיינים חדשים, ומינים חדשים שאבולוציה יכול להפיק.

זה לא קשור למה שאמרתי

אז מה אמרת?

אתם מבלבלים פה לגמרי הכל תסבירו את הנושאים שאתם מציגים כי ברוב התשובות אין קשר לחיים האלו
תבנית אבולוציונית זו דרך נהדרת שעונה על שאלתך שואלת השאלה
התכנסות~ בעיה נוספת עבור הפרדיגמה האבולוציונית היא מה שנקרא התכנסות אבולוציונית. זו תופעה שבה אורגניזמים שאינם קשורים אחד לשני מציגים תכונות אנטומיות ופיסיולוגיות זהות. אם האבולוציה קרתה, היא הייתה תהליך קונטינגנטי ובלתי סביר. המנגנון שמניע את האבולוציה מורכב ממספר גדול של צירופי מקרים לא צפויים, לכן תופעת ההתכנסות אמורה להיות נדירה. בהינתן המנגנון והכוונון העדין של המערכות הביולוגיות, זה נראה בלתי סביר שמסלולים אבולוציוניים יובילו לאותן תכונות ביולוגיות בקרב אורגניזמים בלתי תלויים ולא קשורים. לדוגמה ציפורים ועטלפים אינם קשורים זה לזה. ציפורים שייכות למחלקת העופות ואילו העטלפים שייכים למחלקת היונקים. למרות שלמראית עין, מבנה כנפי העופות והעטלפים דומה, הוא שונים באופן בסיסי. בהשקפת הבריאה המיוחדת- על פיה היוצר התערב באופן ישיר ביצירת החיים, ולא השתמש בתהליך אבולוציוני כדי ליצור את החיים, ניתן לפרש את ההתכנסות כתוכנית בריאה משותפת של בורא אחד עבור החיים. הבורא השתמש באותם פתרונות כדי לענות על הבעיות איתן יתמודדו אורגניזמים שאינם קשורים זה לזה בניסיונם לשרוד.
בפרדיגמה האבולוציונית ההתכנסות מוסברת על ידי תנאי לחץ דומים אצל האורגניזמים ( תנאי סביבה, תחרותיות, ולחצי טריפה). אך הבעיה היא שתופעת ההתכנסות מופיעה גם אצל אורגניזמים מסביבות שונות לחלוטין! בתנאים הללו, הכוחות המרכיבים את הברירה הטבעית חייבים להיות שונים מעצם ההגדרה. הדוגמה הקלאסית להתכנסות מהסוג הזה נמצאת בעיניים של הדיונונים. הדמיון שלהם לעיניים של החולייתנים הינו יוצא דופן בהשקפה אבולוציונית, כשלוקחים בחשבון את הדברים הבאים:

הרכיכות, שכוללות גם את הסילוניות, מסווגות כחלק מקבוצה שונה לחלוטין, שנקראת.. החזיקו חזק לופוטרוכוזואה. קבוצה שונה במהותה מקבוצת החולייתנים.
התנאים הברירתיים שהיו משפיעים על היווצרות העין של הסילוניות או הדיונונים ועל עין החולייתן היו אמורים להיות שונים למדי. האבולוציה הייתה דורשת סביבה מימית עבור הדיונונים ואילו עבור החולייתנים, סביבה יבשתית.


דוגמה אף יותר מפתיעה של תופעת ההתכנסות בסביבות יבשתיות ומימיות נמצאה בדגים ממשפחת הצלופחוליים ובלטאות ממשפחת הזיקיתיים. בניסויים שנערכו לאחרונה נחשף דמיון יוצא דופן במערכת הראייה והתנהגותה אצל שני היצורים. הזיקית והדג מזיזים את עיניהם בצורה זהה וייחודית. בעוד שעין אחת אצלם בתנועה, העין השנייה איננה זזה. בנוסף לכך, שני בעליי החיים הללו משתמשים בקרנית למטרת התמקדות. כל שאר הזוחלים והדגים לעומת זאת משתמשים בעדשה של העין כדי למקד תמונות ברשתית. בנוסף לכך, לזיקית ולצלופחול יש כיסוי עור על עיניהם כדי למנוע מהם להיות בולטים מהטורפים והנטרפים שלהם. שיטת הטריפה שלהם גם כן זהה. מסלול הלשון של הזיקית בזמן טריפה הינו זהה לזה של הצלופחול כאשר זה מזנק על טרפו.

לסיכום העניין, הפרדיגמה האבולוציונית מתמודדת עם בעיה חמורה. אם מערכות ביולוגיות הן תוצאה של אבולוציה, אז מערכות ביולוגיות זהות לא אמורות להופיע בטבע. ההיסטוריה האבולוציונית מורכבת מרצף אקראי של שינויים גנטיים שנבררו על ידי הברירה הטבעית, שגם כן, מורכבת ממרכיבים אקראיים. התוצאה הינה עמוקה. אם האירועים האבולוציוניים יכלו לחזור על עצמם שוב, התוצאה הייתה אמורה להיות שונה בכל פעם. לכן זה די לא סביר שאותם מבנים ביולוגיים וביוכימיים יופיעו שוב ושוב בטבע.
.
שוב האנונימי מעליי צודק
הסיכויים להיווצרות אקראית של המוגלובין נמוכים עד בלתי אפשריים

אין דבר כזה אורגניזמים שאינם קשורים אחד לשני. לכל האורגניזמים על פני כדור הארץ יש אב קדמון משותף.

האבולוציה לא "קרתה", היא מתרחשת כל הזמן.

המנגנון המניע? כלומר הברירה הטבעית? אתה מודע לזה שהברירה הטבעית היא לא רנדומלית נכון?

ואיך היא נדירה אם כולם קרובי משפחה של כולם? השואלת צדקה, אתה באמת לא מבין הרבה באבולוציה.

חחח ואתה ממשיך לדבר על איך גנים כאלו ואחרים נמצאים אצל כמה בעלי חיים ש"לא קשורים" אפילו שזה שטויות במיץ.
וכנל לדוגמא של העטלפים והציפורים, נדלג לחלק שבו באמת יהיה לך מה להגיד.

גם לחלק של הבריאה אין לי מה להגיב, אחלה של קפיצה למסקנות אבל.

אוקיי, מסתבר שפשוט חזרת על אותה נקודה שוב ושוב.. תמצא משהו חזק יותר כדי לנסות לסתור את הברירה הטבעית :)

אבל אני קודם מציע לחקור על הנושא.

why are we here?
תשובות מעולות ובאמת שאין צורך להסביר עוד. אבל קוטל האתאיסטים מחה שהייתה לי איתי פנם לא ממש יודע על מה הוא מדבר והוא ימשיך עם אותם הדברים ללאפסקה. אז אאין ממש מה לנסות

אתה חושב שאתה סותר אותי אבל לא
אתה מתעלם מהטקסטים המרובים שכתבתי למעלה אתה מעלים עין על טענות שונות
אם אכן והברירה הטבעית תחת חוקי הפיזיקה והיא לא אקראית היא לא מסתגלת לסביבה עצמה והתבנית שלה גורמת לכשל לוגי

זה שאתה כותב "טקסטיט מרובים" לא אומר שיש להם תוכן בהתאם.
אם אתה חושב שאני מעלים עין בנוגע לטענות אז בכיף תצביע עליהן שוב.

הוו וואו איזה טיעון מצוין שממש יכול לשנות את עולם המדע. בוא ותגיד לי, במקופ לזרוק מילים ובמקום להגיד שטויות - איזה חוק פיזיקה בדיוק נסתר כשאבולוציה מתרחשת?

או שאתה מדבר על הקבועים של מתמטיקה ופיזיקה? כמו למשל פי, אי, אורך פלאנק, מהירות האור, קבוע הכבידה, מסת הפרוטון, קבוע הגזים וכו....

איך אורגניזמים שמפתחים עיניים ואוזנים ואיברים שונים מפר את הקבועים האלו? יש קבועים, לא משנה למה האורגניזמים מתפתחים, למעשה לרוב הם פשוט לא רלוונטים זה לזה.

עם ההיגיון שלך כל דבר שפשוט משתנה היה מפר את הקבועים האלו - ושנינו יודעים שזה בולשיט.