43 תשובות
אני לא יודע בדיוק מה הגיל שמותר להם לעשות כזה דבר אבל הם צודקים. אתה תחת קורת הגג שלהם ושבת כמו שאתה בוודאי יודע זה מבחינתם יום שמצווה לשמור ממי שברא את העולם וגם מצווה מאוד חשובה אז תכבד אותם כל עוד אתה תחת קורת הגג שלהם.
שואל השאלה:
אבל זה כפייה דתית. לא טוב להם? שימצאו לי מקום אחר.
אנונימי
אם קורה דבר כזה עליך לדווח לרווחה ולמשטרה
הם ההורים שלך ואם אתה מתחת ל18 הרווחה היא זאת שבעצם דואגת לך
ולצרכים שלך
אין כזה דבר.
אם אתה לא רוצה לכבד את ההורים שלך ואז לבוא להם בטענה שהם חייבים לעשות כל מה שאתה אומר אז אתה תמצא לעצמך מקום. כל התירוצים של כפיה דתית וכל השאר זה מיותר. זה נקרא חינוך ובכל בית יש אותו. אתה הזה שמחליט שרוצה לעשות מה שבא לו מבלי להתחשב במקום בו אתה נמצא. אז תתמודד עם ההשלכות.
שואל השאלה:
טוב אני מכיר אותך משאלות קודמות. לך תמצא לך חיים
אנונימי
שמע...אתה מתחת לגיל 18 , אתה גר אצלם אני מניחה שיש לך גם אחים שהם עלולים להיות מושפעים ממך וגם אם לא ..זו האידיאולוגיה של ההורים שלך שהם מפרנסים אותך, רוצה לחלל , לא מאמין , אל תעשה את זה לידם בגלוי
אתה יכול להסביר להם שאתה לא מאמין ובלה בלה
אתה מוכרח להזמן משטרה ולדווח לרווחה
אני אומרת את זה לטובתך באמת
אם לא תפנה לגורם כלשהו אתה עלול למצוא את עצמך במקום לא טוב
אני לא מסכימה עם רוב מה שכתבו פה.
לבן אדם יש חופש בחירה ולהכריח אותו לשמור שבת זאת כפיה דתית לכל דבר- אין להם שום זכות לעשות את זה.

תתקשר למשטרה או לרווחה- הם כבר יטפלו בזה.
יש להם כל זכות. הם ההורים. זה הבית שלהם קודם כל. התפקיד שלהם הוא לחנך. הוא רוצה הוא יכול לצאת לחיים עצמאים במקום לכפות על ההורים שלו לבגוד באמונות שלהם .
הוא לא כופה על ההורים שלו לחיות באמונות שלו זה הם כופים עליו לחיות באמונות שלהם.
בדיוק כמו שההורים שלי לא יכולים להחליט שאני טבעונית כי אני חיה בבית שלהם הם לא יכולים להחליט שהוא יהיה חרדי כי הוא חי בבית שלהם.
כשהורים מביאים ילד לעולם הם מחוייבים לדאוג לו ולספק לו בגדים נקיים, קורת גג ואוכל לפי אמנת זכויות הילד (לפחות עד גיל 18) יש להם אחריות כלפיו, ואין להם שום זכות לכפות עליו את הדת שלהם בניגוד לרצונו, זה גם ממש לא מה ש-ה' רוצה...
ה' נתן את החוקים וקבע עונשים למי שמפר אותם. הוא אמר להעביר את זה דור ודור ובין השאר נתן את עונש "ילד סורר" בשביל לטפל במצבים של ילדים שרוצים לעשות מה שבא להם ולמרוד לשם מרידה .
הוא לא מורד, הוא רק רוצה להיות מאושר וההורים שלו מונעים ממנו את זה, אני לא מאמינה שאתה אשכרה מעדיף שהוא יהיה מדוכא ועצוב וחרדי מאשר שיהיה חילוני מאושר.
זה פשוט בורות וחוסר אינטילגנציה ריגשית, תנסו להיות קצת בני אדם לפני שאתם אנשי דת (לא מיועד לכל הדתיים)
הוא לא. תראי גם אך הוא דיבר אלי כשניסיתי בסך הכל להגיד לו שהוא בבית שלהם והוא צריך לכבד. הוא יכול להיות גם מאושר אם הוא יחליט שהוא לא חייב לעשות מה שבא לו בלי להתחשב בבעלי הבית שהם בעצם גם ההורים שלו.
הוא לא צריך להתחשב בהם במשהו כזה, כמישהי שהיתה דתיה בעבר וסבלה מכל רגע אני מבינה מה הוא עובר, אין לך שמץ של מושג כמה סבל זה לעשות משהו שאתה לא מאמין בו, ההורים צריכים לתמוך ולאהוב אותי בלי קשר לאמונה שלו.
הם לא מכבדים אותו בשום צורה כי הם פשוט כופים עליו משהו כזה רציני.
ואין שום קשר לכבוד כלפי בני הבית כי הוא לא פוגע באף אחד, הוא לא גורם לאחרים לחלל שבת הוא עושה את זה בעצמו וזה לא פוגע באף אחד.
והוא ממש לא יכול להיות מאושר אם הוא מוכרח לעשות משהו שהוא לא מאמין בו, ההורים שלו לוקחים ממנו את האושר שלו וזה הדבר הכי נורא שיש
הם מחלל שבת בבית שומר. בתור דתיה לשעבר את יודעת שזה בפני עצמו מקשר אותם לחילול כי אסור להם להיות אדישים אליו.
הבן שלהם יותר חשוב מהדת,
האושר שלו בא לפני המצוות ולפני הכל.

כשאמרתי לאבא שלי (דתי) שאני מפסיקה לשמור שבת הוא קיבל את זה בהבנה כי האושר שלי חשוב לו יותר מהדת וככה זה אמור להיות גם מבחינתם.
היית מעדיפה שהבן שלך יהיה דתי אבל עצוב ברמות או חילוני אבל מאושר? (ויש לו אופי טוב, האופי לא קשור)
אז את אומרת שצריך לשים את בני האדם לפני החוקים ולפני אלוהים. אין בזה היגיון לאדם שבאמת מאמין באלוהים.
ממש לא אמרתי שצריך לשים את האדם קודם, זה אתה אמרת.
אמרתי שצריך לשים את הבן שלהם לפני.

משפחה באה לפני דת והבן שלהם יותר חשוב מאיזה מצווה טיפשית.
הבן שלהם הוא לא בן אדם ?
הוא כן, אבל אני לא אומרת שהם צריכים לשים את כל בני האדם קודם- דיברתי ספציפית על הבן שלהם שזה משהו אחר לגמרי.
הבן שלהם הוא לא סתם בן אדם רגיל, הוא אמור להיות יותר מזה עבורם
את עדיין אומרת שהוא צריך להיות יותר חשוב מאשר החוקים ובורא עולם.
נכון, הוא הבן שלהם- הוא בשר מהבשר שלהם ודם מהדם שלהם.

אם הם ימשיכו בקצב הזה יכול להיות שהוא פשוט יפתח סלידה מההורים שלו (וזה כבר קרה לאנשים)
אתה חושב שזה שווה להעיף אותו מהבית ולהרוס איתו את היחסים בשביל לא לחלל את השבת?
אתה חושב שעדיף לבן אדם להיות עצוב ושתי מאשר מאושר וחילוני?
אני לא יודעת מה איתך אבל אני תומכת בילד הזה ב100%.
יש לנו פה בקושי 80 שנה (שזה נשמע הרבה אבל תכלס זה כלום) וחיים רק פעם אחת אז אני אחיה את החיים שלי באושר ואני חושבת שככה כולם צריכים לעשות
אם חושבים שכל המצוות חשובות וחשוב לשמור אותם אז כן. אחרת בשביל מה יש אותם? לשאלתך - אפשר לחזור להיות דתי ומאושר אם הוא יבחר לעשות השתדלות.
זה לא נכון,
אני הייתי דתיה במשך 8 שנים וניסיתי לאהוב את הדת אבל מעולם לא הצלחתי (ואין לך מושג כמה השתדלתי).
אני יודעת שלדתיים קשה לקבל את זה (ואני לא אומרת את זה בזלזול) אבל יש אנשים שהדת זה לא בשבילם- אי אפשר להיות מאושר בכוח.
אני מאמינה בפתגם "איש איש באמונות יחיה" ואני חושבת שצריך לכבד את כולם.

כמו שהוא מכבד את זה שההורים שלו הם אנשים דתיים והוא לא ילגלג או יזלזל בדת בנוכחותם גם הם צריכים לכבד אותו ולא להכריח אותו להיות משהו שהוא לא.


אני מניחה שאתה אדם דתי לפי איך שאתה מדבר, אם היו מכריחים אותך להתנצר זה היה קל לך? יכולתי לעשות את מה שהנוצרים עושים ולשמור את המצוות שהם שומרים אבל אף פעם לא היית באמת אוהב או מעריך את זה בגלל שאתה לא מתחבר או מאמין בזה ואתה לא יכול לאהוב משהו בכוח, זה פשוט לא עובד ככה.
את אומרת שניסית. את כרגע בת 15. אני לא יודע מה בדיוק ניסית ולכן אני לא יכול לדעת אם ניסית נכון. כי זה נכון שצריך לנסות אבל צריך גם לדעת מה לעשות בשביל לקבל תוצאה נכונה.

המשפט אומר "צדיק באמונתו יחיה". זה משפט שאומר שצריך לשמור על החוקים והערכים גם ברגעים הקשים .

הוא מחלל שבת בתוך בית שומר שבת. זה לא כיבוד הורים והדרך שלהם.

אני אדחה דת או מחשבה בגלל הסיבות שאני ידחה אותם או יקבל אותם בגללם. זה אומר שאם הייתי חושב למשל שנצרות היא נכונה אבל אני רואה שאני מתקשה להתחבר לא הייתי בא בטענות כלפי הדת הנוצרית הייתי בודק את עצמי. אני כמובן בחרתי את היהדות אחרי חקירה שעשיתי ואם יש לי קשיים אני מפנה אצבע אל עצמי ולא כלפי הדת ואומר שהיא טיפשית או שהמצוות טיפשיות. אבל את יכולה להיות בטוחה בדבר אחד - אם אני יודע שזה נכון אני אעשה את כל המאמצים לוודא שאני מצליח לעשות את הדבר הנכון ומחפש פיתרונות עד שאני מוצא.
תקשיב,
אני לא רואה טעם להמשיך עוד את הויכוח הארור הזה כי אני בחיים לא אחשוב שמה שהם עשו זה בסדר ואתה בחיים לא תחשוב שהם עשו משהו פסול.

אני חייתי עם אדם דתי והוא העביר לי את הדת בצורה הכי טובה שיש אבל עדיין לא התחברתי כי יש דברים שרשומים בדת שהם פסולים בעיניי ואני לא מסכימה איתם ולא יכולה להאמין במשהו שאני לא מאמינה בו (רק שהכרתי את הדת לעומק הפסקתי לאהוב אותה) אז אני לא חושבת שאני יוצאת לא בסדר כי אני לא מאמינה במשהו בכוח.

מה שההורים שלו עושים לו זה כפייה דתית- זה מה שזה ואין דרך אחרת להגיד את זה, מצוות לא שוות כלום אם לא עושים אותם בכוונה אמיתית ובן אדם שמעולם לא אהב את הדת לא אשם בזה וזכותו לחיות את חייו כמו שהוא רוצה (והוא גם לא יאהב לא משנה כמה הוא ינסה- תאמין לי שזה נכון ואני בטוחה בזה, הוא יכול לשקר לעצמו שהוא אוהב את זה או שהוא יכול להתרגל לזה אבל הוא לעולם לא יאהב את זה ).

ובקשר לעניין הכבוד, כבוד זה דבר הדדי,
הם אלה שלא מכבדים אותו בשום צורה והם אלה שלא כיבדו אותו ראשונים,
אני בטוחה שהם אפילו לא ניסו להגיע איתו לאיזה פשרה מסוימת (ואין סיבה שהוא יוותר על מה שהוא מאמין בו כמו שהם לא מוותרים על מה שהם מאמינים בו אז הוא יצא בסדר גמור)

ובשיא הכנות הייתי מעדיפה להיזרק לרחוב מאשר שיקחו ממני את החופש שלי, זה פשוט משפיל שההורים שלך (שאמורים להיות הדבר הכי קרוב אלייך) מעדיפים חוקים על פנייך.


יצאתי מהשיחה הזאת רק עם דבר אחד- עם הערכה עצומה להורים המדהימים שלי שאוהבים אותי כמו שאני ומקבלים אותי בלי קשר לאמונות שלי (וכמובן שיבחרו בי על פני כל דבר אחר)


אני מצטערת אם נפגעת מאחד הדברים שאמרתי, זאת לא היתה הכוונה שלי אבל הויכוח הזה מיותר לחלוטין כי לעולם לא תצליח לשנות את דעתי ואני לעולם לא אצליח לשנות את דעתך, אין טעם להמשיך את הויכוח הזה יותר.
שלום ואחלה של חיים שיהיו לך
יש דברים מסוימים שצריכים להיות גבול.

לגבי ההתעמקות שלך בדת - מבטיח לך שבשיחה על העניין את תראי שיש דברים שהוסברו לך כנראה לא בצורה שהבנת אותם. זה לא יהיה הפעם הראשונה שאני אתקל במקרה כזה.

בעניין חוקים מה הטעם אז באמונה וחוקים אם אדם לא באמת מתכוון לאכוף אותה? אז ההורים שלך התחשבו בך ואז מה הם עשו? ויתרו על העקרונות שלהם בשביל לרצות אותך אז מה נשאר בדיוק? איפה האמונה? הם נתנו לך להוריד אותם במשהו שאמור להיות הדבר הכי עמוק בנשמה של בן אדם .
הם לא נתנו לי להוריד אותם, האושר שלי היה יותר חשוב להם מהדת.
הם אנשים להורים לפני שהם אנשי דת.

אני לא ממשיכה הויכוח המטופשת הזה יותר, אין שום סיבה מוצדקת לעשות עוול שכזה לילד.

ואם זאת הגישה שלך (שמשפחה לא במקום הראשון) אז אל תביא ילדים, כי הם רק יסבלו מזה אם הם לא יתחברו לדת
העניין ש"רק" האושר שלך היה חשוב להם אבל לא גם הדת והעקרונות אומר בדיוק את העניין שהם מוותרים על העקרונות שלהם בשביל שאת תיהי מאושרת.

העיקרון שלי זה שאני אעשה הכל בשביל הילדים שלי. אבל חלק מזה זה ללמד אותם שיש חוקים וגבולות ואי אפשר בחיים לעשות מה שבא להם. במיוחד אם הם חושבים שקיים אלוהים - למה אז ניתן לנו חוקים?
גם אתה לא יכול לעשות מה שבא לך, אתה לא יכול לכפות על בן אדם דברים בכוח
אך את חושבת שמדינה אוכפת חוקים אם לא בכוח?
וואו, אני פשוט לא יכולה להמשיך את השיח המטופש הזה.
רק אדם שעבר שטיפות מוח מהדת יכול להאמין שזה בסדר לכפות על בן אדם משהו כזה ואפילו להעיף אותו מהבית בגלל זה.

אל תרשום לי יותר, אני לא רוצה להמשיך את השיחה המטופשת הזאת שלא מביאה לי כלום חוץ מעצבים- והשיחה הזאת הרחיקה אותי מהדת עוד יותר וגרמה לי לשמוח שאני לא חלק מהדת יותר אז תודה רבה על זה.
אני מדבר בקור רוח ובכבוד. אם את מחליטה לאבד את עצמך ולהתעצבן במקום לנהל דו שיח זה עניין שלך וצריך אולי להראות לך למה ההתרחקות מהדת דווקא עושה לך רע ולא טוב...
שואל השאלה:
אדוניס אני מרחם על הילדים שיהיו לך כי אתה
תכפה עליהם מלא דברים. ודבר שני "דרך ארץ קדמה לתורה" לא?! קודם תיהיה בנאדם.
אנונימי
"דרך ארץ קדמה לתורה" אומר מה? לתת לבן אדם לעשות מה שבא לו? אלוהים השמיד את סדום ועמורה בגלל זה לא?
שואל השאלה:
זהו, שאין לך דרך ארץ גבר... דרך ארץ אומרת לכבד כל בנאדם. ואפילו את הפירוש של זה אתה לא יודע...
אנונימי
זה אומר לכבד כל בן אדם ולתת לכל אחד לעשות מה שבא לו?
שואל השאלה:
מה קשור בין לכבד לבין לעשות מה שבאלו?
אם תפגוש מישהו שלא מאמין באלוהים ואתה כן, אתה תתיחס אילו יפה?
אז כן. דרך ארץ קדמה לתורה אומרת לכבד כל בנאדם לא משנה מה הדעות שלו.
בור ועם הארץ אתה.
אנונימי
באמת ? אז אם אני מכבד את הזכות שלו להגיד זה אומר שאין את הזכות לא להסכים? זה אומר שלא צריך לאכוף חוקים? אתה אומר שלפני תורה לא היו חוקים שאכפו אותם?
שואל השאלה:
עזוב אחי, אתה לא מבין. כנראה לא 100..
אנונימי
אני מבין אנונימי. אין לכם יכולת להגיב לגופו של עניין .
אנונימי יקר
נראה שהבית שאמור להגן עליך ולתמוך בך מתנער ממך עכשו ואתה מוצא את עצמך נזרק אל תוך מציאות של חוסר וודאות וחוסר ביטחון. ייתכן גם שאתה מיטלטל בין תחושות של כעס ותסכול על כך שלא מאפשרים לך לבחור בעצמך את דרכך
אנחנו מתנדבי סהר- סיוע והקשבה ברשת מזמינים אותך לשתף אותנו בקשיים באופן אישי.
אנחנו פה בסהר מחכים לך בצ'אט אנונימי בכתובת sahar.org.il בכל מימי השבוע למעט יום ו בין השעות 21.00-24.00 .
בנוסף ישנן אפשרויות פנייה נוספות:
1- לטלפון 118 שהינו טלפון חירום של משרד הרווחה ויכול לדאוג לפתרון של דיור חירום
2- לטלפון 106 שהינו טלפון חירום של הרשות המקומית
3- לעמותת ה.ל.ל המסייעת לחוזרים בשאלה 1-700-70-70-73
https://www.hillel.org.il

מתנדב סהר