כולנו חובשים מסכות. אצל חלקנו הן שחורות ואצל חלקנו אדומות, לפעמים הן מרובעות ולפעמים מחומשות. הן מופיעות בשלל צבעים וצורות, אבל הן לא משקפות אותנו, את מי שאנחנו.
תפסיקו לתת לי מסכה, לצפות אותה בעטיפה יפה. תפסיקו לעקוץ, לרמוס, תגידו אמיתות, אבל לא את הפוגעות... כי האמת היא שנמאס לי להיפגע, נמאס לי לבכות כל לילה לכרית והשמיכה. נמאס לי לומר "הכל בסדר מה איתך?" לוותר על עצמי, כאילו אני לא חשובה. אז תגיד לי את האמת, באמת מפריע לך שאני אהיה אני ואתה תהיה אתה?