3 תשובות
לי יש.
יש לי כמה סיכומים
יש לי כמה סיכומים
יש לי, אבל עוד שעה כזה אני אחזור הביתה, תשלחי לי הודעה
זה לא הכל, רק ההתחלה
לאומיות - הגדרה: הלאומיות היא רעיון המשלב את תחושת השייכות ללאום מסוים והנאמנות אליו עם השאיפה של הלאום לעצמאות/הגדרה עצמית במסגרת מדינה משלו.
הלאומיות המודרנית החלה להתפתח בסוף המאה ה-18. הלאומיות מערערת על הלגיטימיות של השלטון הישן (שושלות המלוכה, האצולה והכנסייה) ודורשת להעביר את מוקדי הכוח והשלטון ללאום. הלאומיות מבטאת את ההשתייכות והנאמנות ללאום ומגשרת על פערי חברתיים וכלכליים. הזהות הלאומית מתגבשת בדרך כלל סביב מולדת, אליה קשור הלאום, ובה נוצרה הזהות הלאומית. התהליך של חדירת התפיסה הלאומית היה מלווה בהצגת המשותף לחברי הקבוצה ובהדגשת הגורמים המאחדים שבה. הבשלתם של תהליכים אלה אשר ערערו את יסודותיו של הסדר הישן שהיה נהוג באירופה עד אז, הביאו לעליית הלאומיות. יש שינוי בדפוסי חשיבה, שהובילו לזעזועים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים. שינויים רבים חלו במפת העולם, מלחמות התנהלו, מעצמות ואימפריות נפלו ומדינות חדשות קמו.
המאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית ומה קושר ומלכד את בני אותו הלאום-עם? שמח"ה טס"ה
שפה השפה משמשת כיסוד מלכד ומייחד ומשמשת כזהות ייחודית לעם. בעזרתה ניתן להנחיל רעיונות, ערכים ותרבות. השפה מאפשרת לבני הלאום לתקשר אחד עם השני.
מנהגים- כוללים מנגינות, ריקודים, סיפורי עם וגבורה, לבוש, שירים, אגודות, מנהגים, מאכלים וכו'.
חגים- המטרה של חגים היא לטפח זיכרון היסטורי משותף.
המנון- שיר/לחן שמתייחס להיסטוריה, למסורת, לשאיפות ולמאבקים של העם לחירות לאומית ולאיחוד לאומי. ההמנון מבטא נאמנות למדינה ומאחד את העם.
טריטוריה- טריטוריה היא המולדת בה נוצרה הזהות הלאומית וערכי היסוד של העם. הטריטוריה שייכת לעם כולו, היא הקשר של העם לדורות הקודמים, לאבות המייסדים של העם ולהיסטוריה של העם.
סמלים- הסמלים מלכדים את העם ומחזקים את תחושת השייכות ולכל עם סמלים ייחודיים משלו. הסמלים מבוססים על דת, תרבות, היסטוריה וערכים. דגל הלאום נחשב לסמל לאומי מרכזית.
היסטוריה- הגורל המשותף מחבר את בני הלאום ומחזק את רגש ההשתייכות והנאמנות ללאום.
השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19:
1. היבט פוליטי: הלאומיות יצאה כנגד הסדר הישן (המלוכה והכנסייה) והעבירה את הכוח מהשלטון הישן אל העם. שאיפת העם היא לבטא את עצמו פוליטית באמצעות להקים מדינה ריבונית.
2. היבט חברתי: הלאומיות חיזקה את תחושת השייכות והנאמנות לעם וגישרה על הבדלים: כלכליים-עניים, עשירים. חברתיים-עירוניים, חקלאיים, משכילים. אזוריים-צפון, דרום, מזרח ומערב, עירוניים וכפריים.
3. היבט תרבותי: הזהות הלאומית התגבשה סביב מולדת אליה קשור הלאום. הלאומיות החייתה מסורות עתיקות, הביאה לשינוי תרבותי ויצרה תרבות לאומית משותפת שמורכבת משפה, סמלים, שירים, מנהגים, מאכלים, סיפורי גבורה, טריטוריה ודת.
הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
1. השפעת רעיונות תנועת ההשכלה (גורם רעיוני) תנועת ההשכלה צמחה באירופה במאה ה-18. היא תנועה של משכילים, סופרים, מדענים ופילוסופים שמתחו ביקורת על השלטון הישן ועל כך שהחברה האירופאית הייתה חברה מעמדית ולא שוויונית, ועל ההשפעה הרבה של הכנסייה על חייהם ומחשבותיהם של בני האדם. הם טענו שהשלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם והעם צריך לקבוע את צורת השלטון הראויה לו. תנועת ההשכלה העמידה במרכז את האדם ולא את האל וטענה כי בני האדם נולדו חופשיים ושווים בזכויותיהם, האדם אחראי לגורלו ולכולם זכויות טבעיות לחירות, לחיים ולקניין. בהשפעת המשכילים ורעיונות אלו, עמים באירופה נאבקו להשתחרר משלטון יחיד עריץ ומשלטון זר.
2. התנועה הרומנטית (גורם רעיוני) התנועה הרומנטית התפתחה במאה ה-19 ושמה דגש על הרגש, חזרה אל העבר, היא קראה לעמים לחזור לשורשים שלהם, להתחבר לעברם, לתרבות ולמנהגים. הם השתמשו באגדות עם, מסורות עם, מיתוסים וטיפח גיבורים מן העבר וכך החיו את ההיסטוריה הלאומית המשותפת. תנועה זו הדגישה את המרכיבים התרבותיים המשותפים לאומה ואת המסורות הייחודיות שלה. זה היווה כלי לחינוך ועיצוב הזהות הלאומית. פעולות אלה סייעו בהלהבת ההמון ובגיוסו למאבק הלאומי.
3. המהפכה האמריקנית(גורם היסטורי פוליטי) המהפכה האמריקנית היא המהפכה הלאומית הראשונה. האנגלים הקימו מושבות בצפון אמריקה אליהן הגיעו מהגרים שרובם הגיעו מאנגליה. באמריקה הם פיתחו זהות לאומית אמריקנית חדשה שהדגישה ערכים של חירות, שוויון וריבונות העם. כאשר האמריקנים הרגישו שהשלטון האנגלי הוא שלטון עריץ שפוגע בזכויות הטבעיות שלהם, הם מרדו באנגליה, הכריזו על עצמאותם, הקימו את ארצות הברית וקבעו את צורת המשטר המתאימה להם עם ערכים דמוקרטיים. הייתה זו הפעם הראשונה בה מנהיגים פוליטיים מממשים את רעיונות תנועת ההשכלה ומדברים על כך שכל אדם זכאי לממש את חירותו וכל אומה זכאית לחיות חיי חירות. בהשפעת רעיונות תנועת ההשכלה, הם נאבקו באנגלים ובנו מסגרת מדינית עצמאית אותה ניהלו על בסיס רעיונות תנועת אלה.
4. המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון (גורם היסטורי פוליטי) מהפכה זו התרחשה כנגד המשטר הישן ושינתה את הסדר המדיני-חברתי בצרפת, סיסמתה הייתה חירות, שוויון ואחווה. האסיפה הלאומית ביטלה את זכויות היתר של האצילים ואנשי הדת ואת כוחו של המלך ופרסמה את הצהרת זכויות האדם והאזרח שמתבססת על רעיונות ההשכלה. ההצהרה קבעה שכל האזרחים שווים בזכויותיהם והעם הוא הריבון. האסיפה הלאומית גיבשה את הלאומיות הצרפתית והקימה את צבא העם, הפיצה את השימוש בשפה הצרפתית וגיבשה סמלים. נפוליאון השתלט באמצעות כוח צבאי על ניהול צרפת, הוא אימץ את רעיונות תנועת ההשכלה, האמין בקדמה ותבונה וראה בעצמו כמנהיג המהפכה הצרפתית, שנועד להפיץ את ערכיה ורעיונותיה. באמצעות כיבושים צבאיים שלט בכל רחבי אירופה והביא את בשורת המהפכה. נפוליאון אמר "הבאנו לכם את החירות, דאגו לשמור עליה". העמים הבינו שהם החליפו את המשטר הישן בדיקטטורה של נפוליאון, ההתנגדות לכיבושי נפוליון חיזקה בקרב העמים הכבושים את תחושת הייחוד והשאיפה לעצמאות והם נלחמו בשליטה הצרפתית.
5. המהפכה התעשייתית, תהליך העיור והמודרניזציה (גורם חברתי כלכלי) המהפכה התעשייתית החלה במאה ה- 18 והביאה לשינויים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. אוכלוסיית אירופה גדלה מאד והחברה הפכה מחברה חקלאית לחברה תעשייתית-עירונית. החל תהליך העיור = מעבר מאזורים כפריים אל הערים המתועשות. בנוסף חלה התפתחות באמצעי התחבורה, התקשורת ובמערכת החינוך. מיליוני האיכרים שעברו מהכפרים אל הערים נקלעו למשבר, הם נעקרו מהקהילות הכפריות שלהם, מהמסגרת הכפרית-משפחתית המוכרת והתומכת והגיעו לעיר הגדולה וההמונית. בערים הם נבלעו בתוך ההמון ומצאו את עצמם בסביבת זרים וכך תחושת הניכור, חוסר השייכות, טשטוש הזהות והבדידות שלהם התגברה. הם חיפשו מסגרת להשתייך אליה במקום הקהילה הכפרית ממנה הם ניתקו ואת המענה לכך נתנה הלאומיות. הלאומיות נתנה לאנשים תחושת שייכות חדשה: שייכות לאומית. בנוסף המהפכה התעשייתית הביאה להתפתחות אמצעי תקשורת, מסילות ברזל ותחבורה, מה שיצר תנאים נוחים להפצת הרעיונות הלאומיים לציבור רחב יותר. תחום החינוך שהתפתח אפשר לחנך את הצעירים לרעיונות לאומיים, כאשר הפצת הרעיונות והחינוך התבצעו בשפה אחת, מה שחידד את תחושת האחדות. השינויים הטכנולוגיים אפשרו לקשר בין כל חלקי האוכלוסייה במדינה ולהפיץ את הרעיונות הלאומיים במהירות.
6. השפעת תהליך החילון (גורם חברתי) במשך שנים רבות שלטה הכנסייה בכל תחומי החיים של החברה האירופאית והכתיבה לבני האדם את חייהם. השפעת הדת הייתה עצומה ואנשים האמינו שכל המתרחש בעולם הוא פרי רצון האל. תנועת ההשכלה העמידה במרכז את האדם ולא את האל, וטענה שמקור הידע הוא באדם החושב ולא בכנסייה. הביקורת של המשכילים על הכנסייה הביאה בהדרגה לתהליך של חילון כאשר השפעת הכנסייה נחלשה והקשר של האנשים אל הדת נחלש. הדת הייתה גורם מאחד בין בני האדם ונתנה להם תחושה של שייכות. ירידת כוח הדת יצרה חלל ריק ולתוכו נכנסה הלאומיות, שהיוותה" דבק חברתי" חדש לחברה. הלאומיות הפכה לגורם המאחד בין בני האדם במקום הדת ונתנה תחושת שייכות חדשה ,שייכות לאומית.
לאומיות - הגדרה: הלאומיות היא רעיון המשלב את תחושת השייכות ללאום מסוים והנאמנות אליו עם השאיפה של הלאום לעצמאות/הגדרה עצמית במסגרת מדינה משלו.
הלאומיות המודרנית החלה להתפתח בסוף המאה ה-18. הלאומיות מערערת על הלגיטימיות של השלטון הישן (שושלות המלוכה, האצולה והכנסייה) ודורשת להעביר את מוקדי הכוח והשלטון ללאום. הלאומיות מבטאת את ההשתייכות והנאמנות ללאום ומגשרת על פערי חברתיים וכלכליים. הזהות הלאומית מתגבשת בדרך כלל סביב מולדת, אליה קשור הלאום, ובה נוצרה הזהות הלאומית. התהליך של חדירת התפיסה הלאומית היה מלווה בהצגת המשותף לחברי הקבוצה ובהדגשת הגורמים המאחדים שבה. הבשלתם של תהליכים אלה אשר ערערו את יסודותיו של הסדר הישן שהיה נהוג באירופה עד אז, הביאו לעליית הלאומיות. יש שינוי בדפוסי חשיבה, שהובילו לזעזועים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים. שינויים רבים חלו במפת העולם, מלחמות התנהלו, מעצמות ואימפריות נפלו ומדינות חדשות קמו.
המאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית ומה קושר ומלכד את בני אותו הלאום-עם? שמח"ה טס"ה
שפה השפה משמשת כיסוד מלכד ומייחד ומשמשת כזהות ייחודית לעם. בעזרתה ניתן להנחיל רעיונות, ערכים ותרבות. השפה מאפשרת לבני הלאום לתקשר אחד עם השני.
מנהגים- כוללים מנגינות, ריקודים, סיפורי עם וגבורה, לבוש, שירים, אגודות, מנהגים, מאכלים וכו'.
חגים- המטרה של חגים היא לטפח זיכרון היסטורי משותף.
המנון- שיר/לחן שמתייחס להיסטוריה, למסורת, לשאיפות ולמאבקים של העם לחירות לאומית ולאיחוד לאומי. ההמנון מבטא נאמנות למדינה ומאחד את העם.
טריטוריה- טריטוריה היא המולדת בה נוצרה הזהות הלאומית וערכי היסוד של העם. הטריטוריה שייכת לעם כולו, היא הקשר של העם לדורות הקודמים, לאבות המייסדים של העם ולהיסטוריה של העם.
סמלים- הסמלים מלכדים את העם ומחזקים את תחושת השייכות ולכל עם סמלים ייחודיים משלו. הסמלים מבוססים על דת, תרבות, היסטוריה וערכים. דגל הלאום נחשב לסמל לאומי מרכזית.
היסטוריה- הגורל המשותף מחבר את בני הלאום ומחזק את רגש ההשתייכות והנאמנות ללאום.
השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19:
1. היבט פוליטי: הלאומיות יצאה כנגד הסדר הישן (המלוכה והכנסייה) והעבירה את הכוח מהשלטון הישן אל העם. שאיפת העם היא לבטא את עצמו פוליטית באמצעות להקים מדינה ריבונית.
2. היבט חברתי: הלאומיות חיזקה את תחושת השייכות והנאמנות לעם וגישרה על הבדלים: כלכליים-עניים, עשירים. חברתיים-עירוניים, חקלאיים, משכילים. אזוריים-צפון, דרום, מזרח ומערב, עירוניים וכפריים.
3. היבט תרבותי: הזהות הלאומית התגבשה סביב מולדת אליה קשור הלאום. הלאומיות החייתה מסורות עתיקות, הביאה לשינוי תרבותי ויצרה תרבות לאומית משותפת שמורכבת משפה, סמלים, שירים, מנהגים, מאכלים, סיפורי גבורה, טריטוריה ודת.
הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
1. השפעת רעיונות תנועת ההשכלה (גורם רעיוני) תנועת ההשכלה צמחה באירופה במאה ה-18. היא תנועה של משכילים, סופרים, מדענים ופילוסופים שמתחו ביקורת על השלטון הישן ועל כך שהחברה האירופאית הייתה חברה מעמדית ולא שוויונית, ועל ההשפעה הרבה של הכנסייה על חייהם ומחשבותיהם של בני האדם. הם טענו שהשלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם והעם צריך לקבוע את צורת השלטון הראויה לו. תנועת ההשכלה העמידה במרכז את האדם ולא את האל וטענה כי בני האדם נולדו חופשיים ושווים בזכויותיהם, האדם אחראי לגורלו ולכולם זכויות טבעיות לחירות, לחיים ולקניין. בהשפעת המשכילים ורעיונות אלו, עמים באירופה נאבקו להשתחרר משלטון יחיד עריץ ומשלטון זר.
2. התנועה הרומנטית (גורם רעיוני) התנועה הרומנטית התפתחה במאה ה-19 ושמה דגש על הרגש, חזרה אל העבר, היא קראה לעמים לחזור לשורשים שלהם, להתחבר לעברם, לתרבות ולמנהגים. הם השתמשו באגדות עם, מסורות עם, מיתוסים וטיפח גיבורים מן העבר וכך החיו את ההיסטוריה הלאומית המשותפת. תנועה זו הדגישה את המרכיבים התרבותיים המשותפים לאומה ואת המסורות הייחודיות שלה. זה היווה כלי לחינוך ועיצוב הזהות הלאומית. פעולות אלה סייעו בהלהבת ההמון ובגיוסו למאבק הלאומי.
3. המהפכה האמריקנית(גורם היסטורי פוליטי) המהפכה האמריקנית היא המהפכה הלאומית הראשונה. האנגלים הקימו מושבות בצפון אמריקה אליהן הגיעו מהגרים שרובם הגיעו מאנגליה. באמריקה הם פיתחו זהות לאומית אמריקנית חדשה שהדגישה ערכים של חירות, שוויון וריבונות העם. כאשר האמריקנים הרגישו שהשלטון האנגלי הוא שלטון עריץ שפוגע בזכויות הטבעיות שלהם, הם מרדו באנגליה, הכריזו על עצמאותם, הקימו את ארצות הברית וקבעו את צורת המשטר המתאימה להם עם ערכים דמוקרטיים. הייתה זו הפעם הראשונה בה מנהיגים פוליטיים מממשים את רעיונות תנועת ההשכלה ומדברים על כך שכל אדם זכאי לממש את חירותו וכל אומה זכאית לחיות חיי חירות. בהשפעת רעיונות תנועת ההשכלה, הם נאבקו באנגלים ובנו מסגרת מדינית עצמאית אותה ניהלו על בסיס רעיונות תנועת אלה.
4. המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון (גורם היסטורי פוליטי) מהפכה זו התרחשה כנגד המשטר הישן ושינתה את הסדר המדיני-חברתי בצרפת, סיסמתה הייתה חירות, שוויון ואחווה. האסיפה הלאומית ביטלה את זכויות היתר של האצילים ואנשי הדת ואת כוחו של המלך ופרסמה את הצהרת זכויות האדם והאזרח שמתבססת על רעיונות ההשכלה. ההצהרה קבעה שכל האזרחים שווים בזכויותיהם והעם הוא הריבון. האסיפה הלאומית גיבשה את הלאומיות הצרפתית והקימה את צבא העם, הפיצה את השימוש בשפה הצרפתית וגיבשה סמלים. נפוליאון השתלט באמצעות כוח צבאי על ניהול צרפת, הוא אימץ את רעיונות תנועת ההשכלה, האמין בקדמה ותבונה וראה בעצמו כמנהיג המהפכה הצרפתית, שנועד להפיץ את ערכיה ורעיונותיה. באמצעות כיבושים צבאיים שלט בכל רחבי אירופה והביא את בשורת המהפכה. נפוליאון אמר "הבאנו לכם את החירות, דאגו לשמור עליה". העמים הבינו שהם החליפו את המשטר הישן בדיקטטורה של נפוליאון, ההתנגדות לכיבושי נפוליון חיזקה בקרב העמים הכבושים את תחושת הייחוד והשאיפה לעצמאות והם נלחמו בשליטה הצרפתית.
5. המהפכה התעשייתית, תהליך העיור והמודרניזציה (גורם חברתי כלכלי) המהפכה התעשייתית החלה במאה ה- 18 והביאה לשינויים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. אוכלוסיית אירופה גדלה מאד והחברה הפכה מחברה חקלאית לחברה תעשייתית-עירונית. החל תהליך העיור = מעבר מאזורים כפריים אל הערים המתועשות. בנוסף חלה התפתחות באמצעי התחבורה, התקשורת ובמערכת החינוך. מיליוני האיכרים שעברו מהכפרים אל הערים נקלעו למשבר, הם נעקרו מהקהילות הכפריות שלהם, מהמסגרת הכפרית-משפחתית המוכרת והתומכת והגיעו לעיר הגדולה וההמונית. בערים הם נבלעו בתוך ההמון ומצאו את עצמם בסביבת זרים וכך תחושת הניכור, חוסר השייכות, טשטוש הזהות והבדידות שלהם התגברה. הם חיפשו מסגרת להשתייך אליה במקום הקהילה הכפרית ממנה הם ניתקו ואת המענה לכך נתנה הלאומיות. הלאומיות נתנה לאנשים תחושת שייכות חדשה: שייכות לאומית. בנוסף המהפכה התעשייתית הביאה להתפתחות אמצעי תקשורת, מסילות ברזל ותחבורה, מה שיצר תנאים נוחים להפצת הרעיונות הלאומיים לציבור רחב יותר. תחום החינוך שהתפתח אפשר לחנך את הצעירים לרעיונות לאומיים, כאשר הפצת הרעיונות והחינוך התבצעו בשפה אחת, מה שחידד את תחושת האחדות. השינויים הטכנולוגיים אפשרו לקשר בין כל חלקי האוכלוסייה במדינה ולהפיץ את הרעיונות הלאומיים במהירות.
6. השפעת תהליך החילון (גורם חברתי) במשך שנים רבות שלטה הכנסייה בכל תחומי החיים של החברה האירופאית והכתיבה לבני האדם את חייהם. השפעת הדת הייתה עצומה ואנשים האמינו שכל המתרחש בעולם הוא פרי רצון האל. תנועת ההשכלה העמידה במרכז את האדם ולא את האל, וטענה שמקור הידע הוא באדם החושב ולא בכנסייה. הביקורת של המשכילים על הכנסייה הביאה בהדרגה לתהליך של חילון כאשר השפעת הכנסייה נחלשה והקשר של האנשים אל הדת נחלש. הדת הייתה גורם מאחד בין בני האדם ונתנה להם תחושה של שייכות. ירידת כוח הדת יצרה חלל ריק ולתוכו נכנסה הלאומיות, שהיוותה" דבק חברתי" חדש לחברה. הלאומיות הפכה לגורם המאחד בין בני האדם במקום הדת ונתנה תחושת שייכות חדשה ,שייכות לאומית.
באותו הנושא: