תענו בכנות אתם מדברים עם עצמכם ?

כן, כי אין לי עם מי.

סי

תמיד. זה סיפור חיי

לא

כןן.
אןף אני מלא פעמים מוצאת את עצמי באמצע הרחוב מדברת לעצמי.. אוף.

פעמים נדירות.

בראש כן

כן

כל הזמן.. בכל החלטה אני מנהל דו שיח בראש שלי בין הדעות זה גורם לי להרגיש גאון וחולה נפש באותו הזמן
לפעמים יוצא טיפה בקול אבל בדרך כלל נשאר בראש

24/7. יש פעמים שאני קולטת פתאום שאני מדברת בקול רם וזה לא רק בתוך הראש שלי.

בדרך כלל לא.
אבל קרה לי כמה פעמים שפתחתי במונולוג קטן עם עצמי בזמן שדיברתי עם אדם אחר.
(כי אני אומר משהו ואז אני מבין שאני לא מסכים איתו ואז אני מתקן ומבין שאני לא מסכים גם עם זה וכן הלאה...)
לפעמים אני חושב עם עצמי ומדמיין שיחה עם דמות דמיונית מופשטת בנושא מסויים. אבל הדמות שאני מדמיין היא לא אני עצמי אבל מצד שני זו גם לא דמות מסויימת אחרת(בדגש על המסויימת).