3 תשובות
גם הרדימו את כלבה שלי לפני שנתיים, עדיין כואב לי לב, בכיתי מלא היה קשה מאוד
כרגע תהיי איתה כמה שאפשר. לטפי אותה, תרגיעי אותה, תהיי איתה ברגעים האחרונים שלה. אני יכולה להגיד לך מניסיון שבסוף הזמן עושה את שלו, עם כמה שזה כואב.
גם לי קרה משהו בסגנון רק שלא הרדימו אותה, ועם החתולה שלי.
קרה לה הרבה פעמים שהיא הייתה פשוט הולכת ונופלת הצידה אבל היא תמיד הייתה קמה מחדש. הלכנו עם זה לוטרנינר והוא לא עשה עם זה כלום, אמר שאולי בעיה במפרקים ברגליים או משהו. אז אני כלידה תמימה באמת חשבתי שהיא בסדר.
ואז התעוררתי בשבת אחת ב6 בבוקר, ראיתי אותה שוכבת על השטיח עם ידיים קדימה ורגליים אחורה, ולא מפסיקה ליילל. ניסיתי ללטף אותה ולהרגיע אותה אבל זה לא הצליח, ולא ידעתי מה לעשות אז ניסיתי לחזור לישון אבל זה ממש הלחיץ אותי אז בכיתי. אבא שלי העיר אותי שעה אחרי זה ואמר לי שאנחנו הולכים לקחת אותה לבית חולים לחיות.
כל הדרך היא לא הפסיקה ליילל, אבל ייללות שונות כאלה, כמו בכי.
ואני עמדתי בשלב מסויים כשניסו לטפל בה וראיתי איך ניסו להזיז לה את הלשון כי היא לא הייתה במקום, ואיך עשו לחתולה שלי הנשמה.
הייתי בטוחה שיצילו אותה ושלא קרה לה משהו באמת נורא אז רק ליטפתי אותה כמה פעמים כי לא חשבתי שאני אצטרך להיפרד ממנה לנצח. בכיתי המון זמן, וכעבור 3 ימים הודיעו לי שהיא נפטרה.
היום כבר יש לי כלב כמה שנים,עדיין עצוב לי עליה ומדי פעם אני נזכרת בה, אבל אני חושבת שהיה לה גידול במוח (זה מה שאמרו לנו), ואני יודעת שכרגע היא כבר לא סובלת.
הזמן עושה את שלו. בימים הראשונים לא הפסקתי לבכות והיה לי ממש כואב, אבל כמו כל דבר, צריך להתמודד. ובסופו של דבר את תהיי חזקה, ותתגברי על זה.
בינתיים תהיי איתה.
גם לי קרה משהו בסגנון רק שלא הרדימו אותה, ועם החתולה שלי.
קרה לה הרבה פעמים שהיא הייתה פשוט הולכת ונופלת הצידה אבל היא תמיד הייתה קמה מחדש. הלכנו עם זה לוטרנינר והוא לא עשה עם זה כלום, אמר שאולי בעיה במפרקים ברגליים או משהו. אז אני כלידה תמימה באמת חשבתי שהיא בסדר.
ואז התעוררתי בשבת אחת ב6 בבוקר, ראיתי אותה שוכבת על השטיח עם ידיים קדימה ורגליים אחורה, ולא מפסיקה ליילל. ניסיתי ללטף אותה ולהרגיע אותה אבל זה לא הצליח, ולא ידעתי מה לעשות אז ניסיתי לחזור לישון אבל זה ממש הלחיץ אותי אז בכיתי. אבא שלי העיר אותי שעה אחרי זה ואמר לי שאנחנו הולכים לקחת אותה לבית חולים לחיות.
כל הדרך היא לא הפסיקה ליילל, אבל ייללות שונות כאלה, כמו בכי.
ואני עמדתי בשלב מסויים כשניסו לטפל בה וראיתי איך ניסו להזיז לה את הלשון כי היא לא הייתה במקום, ואיך עשו לחתולה שלי הנשמה.
הייתי בטוחה שיצילו אותה ושלא קרה לה משהו באמת נורא אז רק ליטפתי אותה כמה פעמים כי לא חשבתי שאני אצטרך להיפרד ממנה לנצח. בכיתי המון זמן, וכעבור 3 ימים הודיעו לי שהיא נפטרה.
היום כבר יש לי כלב כמה שנים,עדיין עצוב לי עליה ומדי פעם אני נזכרת בה, אבל אני חושבת שהיה לה גידול במוח (זה מה שאמרו לנו), ואני יודעת שכרגע היא כבר לא סובלת.
הזמן עושה את שלו. בימים הראשונים לא הפסקתי לבכות והיה לי ממש כואב, אבל כמו כל דבר, צריך להתמודד. ובסופו של דבר את תהיי חזקה, ותתגברי על זה.
בינתיים תהיי איתה.
שואל השאלה:
אני רוצה לאמץ אחרי כמה זמן עוד אבל ההורים שלי לא מסכימים
אני רוצה לאמץ אחרי כמה זמן עוד אבל ההורים שלי לא מסכימים
אנונימית