החיים ממש רעים אליי.אמא שלי משפילה אותי בלי סוף.אני בדיכאון{בלי איבחון פסיכולוג},יש לי התקפי חרדה בערך פעם ביום.קשה לי

אתה לא בנאדם רע אמא שלך בנאדם רע

את לא נשמעת כמו בן אגם רע נשמה נשמעת יותר מתוסבכת ...ומה שנישאר לי להגידלך שהכי יכול לעזור לעצמך זה פשוט לאהוב תעצמך שאתה אוהב תעצמך ובטוח אתה מסתקל על הכל בצורה שונה

אני לא חושבת שאמא שלך לא אוהבת אותך.
תראי כל דבר וכל אדם ובעייה זה לגופה.
כשקוראים את זה מהצד שלך ברור שישר אפשר לחשוב שאת הקורבן פה..
אבל לכל דבר יש שני צדדים..
ואי אפשר להיות באמת פרקטים ולדעת מי צודק ..
בכל מקרה זה שאמא שלך משפילה אותך- זה לא נעיים ולא נכון.

גם אני מידי פעם מקבלת "השפלות מאמא שלי"
והערות פוגעניות ודברים מטומטמים שנפלטים לה ולי מתוך יאוש, עצבים, תיסכול או לחצים.
זה לא כייף ואני מוצאת את עצמי רבה איתה יל זה או בוכה אבל אחר כך מתאפסת על עצמי..

מה שאני ממליצה לך זה באמת שנייה להסתכל ולעשות יושבים.
לא לראות רק את הצד שלך אלא באמת בצורה מאוד כנה לבדוק אולי גם לך יש צד במריבות האלה ...