תגידו, זה הגיוני שאני מרגישה ככה לגבי מה שאני כותבת?

גם אצלי זה ככה חח
אבל לדעתי זה רק הרגשה, וזה לא באמת ככה. אני בטוח שגם יש לך דברים "רגילים"

זה לא משהו רע...
יש אנשים שכותבים בצורה פורמלית, ויש אנשים שפשוט כותבים.
אני עושה גם וגם... לפעמים לפי החוקים, ולפעמים פשוט זורם... מה שנוח לי.

שואל השאלה:
בטוח? זה לא נורא שנגיד אני כותבת סיפורי רקע בזמן שבו אסור לי לחשוב על הסיפור בכלל? זה ממש מוריד לי את הבטחון שאני לא עוקבת אחרי כללים כאלה, כי אני פוחדת שזה יהרוס את הסיפור שלי.

אני לא חושב שזה הורס סיפורים.
יש סיפורים שהתבניות מתאימות, ויש סיפורים שלא.

גם אני ככה זה בסדר

וואו סיכמתי את התחושות שלי לגבי הכתיבה שלי במשפט אחד. שאפו.

איזה חוקים של כתיבה? לכתיבה אין חוקים. יש לה מבנה מסויים, יש לה את הכללים של השפה שבה את כותבת. אבל לאמנות אין חוקים.
יש מבנה, יש כללי שפה, ויש כמובן המלצות למה עובד ומה לא כשרוצים לעורר רגש מסויים.
אבל חוקים אין. להפך, כל המטרה של כתיבה היא שאין חוקים. את יכולה ליצור איזה עולם שבא לך, לכתוב מה שבא לך.

את מבלבלת בין חוקים להמלצות.
זה כמו שממליצים לא לחשוב על הסוף של הסיפור לפני שמסיימים עם ההתחלה והעלילה הכללית. זה כי אז אם הסוף לא מתחבר לעלילה הכללית, אז תהיה לך ממש בעיה לשנות את הסוף, במיוחד אם אהבת אותו.
זה לא אומר שאסור לך וזה לא אומר שזה לא יכול לעבוד, זה רק אומר שיכול להיות שיהיה לך קשה יותר בהמשך.

שואל השאלה:
תודה רבה.
האמת שאין לי רעיונות לסיפור עצמו, רק לסיפורי רקע.

מכירה את הבעיה הזאת חחח.
תנסי לכוון את הפוקוס שלך לעלילה המרכזית. אם זה לא עובד, חכי עד שזרם הרעיונות יגמר ואז תעברי לעבוד על הסיפור עצמו. כרגע אם יש לך זרם רעיונות חזק, תני לו לזרום ותרשמי הכל. אל תפריעי לזה כי בסוף את תתחרטי.

שואל השאלה:
אין לי בכלל רעיונות לסיפור עצמו

אה, אין לך סיפור בכלל?
תראי, אם את באמת תקועה עם הסיפור עצמו, את יכולה להשתמש בwriting prompts כדי למצוא עוד רעיונות (רק תשתדלי לא לבסס את כל הסיפור על אחד אלא יותר לקחת מהם השראה, אחרת את פשוט לא תרגישי שזה 100% שלך).
את צריכה לפחות רעיון כללי בשביל הסיפור שלך, אחרת זה לא סיפור, זה סתם דמויות.
זה לא שזה רע לעצב דמויות, גם לי יש 3 דמויות שעיצבתי לי לשימושים עתידיים בסיפורים, עם אופי ושמות, ובלי באמת סיפור שלם בשבילן.

שואל השאלה:
לא, לא יש לי סיפור. הפסקתי לעבוד עליו לפני שבועיים בערך, אבל משום מה עכשיו יש לי רעיונות שקשורים לסיפור רקע, או לדברים שהם לא בהכרח קשורים לעלילה המרכזית שדי שכחתי מה היא. מאיזו סיבה לא ידועה, דווקא כשאני מפסיקה לעבוד על משהו יש לי רעיונות.

ברור שכשאת מפסיקה יש לך רעיונות.
יצירתיות זה משהו שאסור ללחוץ עליו, זה בא טבעי. רעיון טוב זה רעיון אקראי שחולף לך כשאת משוטטת במחשבות, לא כשאת מנסה בכוונה למצוא רעיון.
אל תדאגי, את תחזרי לעבוד על העלילה באופן טבעי.
רק אל תנסי ללכוד את העבודה שלך בתוך קופסא. תני לה לשוטט בחופשיות.
את לא בשיעור מתמטיקה, את לא עובדת עם סרגל ואקסיומות.

שואל השאלה:
כתבתי היום סצינה נוספת, לא מפורטת מדי

נו? מה הבעיה בזה? זה אחלה :)

שואל השאלה:
אה זה לא בעיה. זה סתם כי אני רוצה לערוך את מה שאני כותבת, ואני נוטה להתאהב בקטעים שלי.
עכשיו אלך לצייר קצת

כן הגיוני בהחלט. גם אני ככה