נוסטלגיות במהותם הם הדבר הכי עצוב שקיים לדעתי..

לדעתי נוסטלגיה זה טוב, זה מזכיר את העבר הטוב...

זה באמת עצוב במיוחד שבהווה כל כך רע שכל מה שבא לך זה לחזור לעבר .

שואל השאלה:
מסכים איתך ריפ זאת בדיוק הכוונה שלי... זה סוג של קנאה בעצמי של פעם..

לגמרי
לחשוב שפעם הייתי ילדה שמחה ותמימה ולהשוות את זה לעכשיו
מרגישה שאני מתעללת בעצמי עם הזיכרונות האלו חח :/

נוסטלגיה היא העבר כשהוא עולה בזכרונם של אלה שחוו אותה. חלק מבזכרונות מצחיקים וחלק עצובים.

אני לא חושבת שנוסטלגיה נובעת מזה שהווה הוא רע ולכן אתה רוצה לחזור לעבר. היא נובעת מזה שאתה מבין שפעם היה משהו, ועכשיו הוא כבר איננו. ועצם הידיעה שהוא איננו וכנראה כבר לא יהיה יותר, זה מה שגורם לנוסטלגיה. פתאום אתה מבין שיש מקום שאליו לא תוכל לחזור לעולם, וזה גורם לך להתגעגע אליו. וזה לא תלוי בהווה, אלא רק בעצם זה שהדבר היה בעבר.
אני חושבת שבנוסטלגיה יש יופי מסויים, פשוט כי היא יכולה לגרום לנו להרגיש הרגשה טובה כשאנחנו נזכרים בדבר רע שקרה בעבר. זה מאוד תלוי במקרה, זה ברור, אבל לי יש נוסטלגיה גם לתקופות מאוד גרועות שלי... אני לא רוצה לחזור אליהן, זה ברור, אבל כשאני חושבת אליהן זה מלווה בסוג של תחושה כזאת של... וואו, הייתי רוצה לטעום, רק לרגע, מאותו הסבל שהרגשתי. הסבל, שבגלל הנוסטגליה, נדמה כמתוק.

עריכה:
אה עכשיו קראתי את העניין לגבי קנאה בעצמי של פעם. אני מבינה על מה אתה מדבר, אני לא חושבת שזו נוסטלגיה... זה פשוט רצון לחזור לעבר. הוא יכול להיות מלווה בנוסטלגיה, אבל מהות הנוסטלגיה היא אחרת לדעתי. מהות הנוסטלגיה היא ההרגשה הטובה לגבי העבר, הגעגוע המתוק הזה למה שהיה ואיננו. ההרגשה שההווה חרא אז אתה רוצה לחזור לעבר היא לא נוסטלגיה לדעתי, זה משהו אחר. יש לי את שתי התחושות במקביל