14 תשובות
כן ילדים הם אכזריים.
לא רק את. מסכים איתך.
בתיכון יש את הקטע הזה של להיות פופולרי ומקובל ויש כאלה שיעשו הכל כדי להיות חברים שלהמקובלים בלי להכיר אותם לעומק בכלל, מקסימום מאחורי הגב הם ילכלכו עליהם. ולעומת זאת יכול להיות בנאדם מדהים חבר נפש נאמן אבל בגלל שהוא "לא מקובל" לא ינסו להכיר אותו אפילו
כמובן אני מדברת בגדול ולא מכלילה..יש יוצאי דופן שזה לא מעניין אותם ושמבינים שזה שטויות. אחרי הצבא כבר אין את זה פתאום מתבגרים וכולם נהיים חברים של כולם
כמובן אני מדברת בגדול ולא מכלילה..יש יוצאי דופן שזה לא מעניין אותם ושמבינים שזה שטויות. אחרי הצבא כבר אין את זה פתאום מתבגרים וכולם נהיים חברים של כולם
אני מאוד מסכימה. זה תכלס לקחת קבוצת אנשים בני אותו גיל ולצפות מהם להסתדר. אני לא יודעת, יש כאלה שזה טבעי להם, אבל אני מעולם לא הבנתי את כל העניין הזה שמכונה "תקשורת" או "להשתלב חברתית". ועד כאן זה בסדר, הבעיה היא כשמצפים ממני לעשות את שני הדברים הלא ברורים האלה, וחושבים שאני לא בסדר אם אני לא עושה אותם...
גם אנשים משפיעים ממש גרוע זה על זה, ותיכון זה הגיל שאנחנו הכי נתונים להשפעה.
וגם, לא יודעת, יש סוג של אווירה דורסנית ולא אמפתית כזאת, אני לא יודעת להסביר, אבל אולי אתם מבינים את הכוונה.
גם אנשים משפיעים ממש גרוע זה על זה, ותיכון זה הגיל שאנחנו הכי נתונים להשפעה.
וגם, לא יודעת, יש סוג של אווירה דורסנית ולא אמפתית כזאת, אני לא יודעת להסביר, אבל אולי אתם מבינים את הכוונה.
כן כל כך
מילא כשקוראים לי חנון, זה מחמיא לי, חוץ מזה הם קוראים לי חנון כי הם עדיין חושבים שsalt זה סלט כשהם בכיתה יא 5 יחל
אבל לשאול אותי מה איברי המין שלי, לזרוק עליי פחיות, להכנס לשיעור גאוגרפיה כל פעם ולשאול מול כל הכיתה אם אני בן או בת, ולעצור אותי מלשתות מברזיה אחרי סיגריה כשאני צריך ללכת לידידה שלי שאלרגית לעשן-זה כבר ההגדרה של נוראי מבחינה חברתית
מילא כשקוראים לי חנון, זה מחמיא לי, חוץ מזה הם קוראים לי חנון כי הם עדיין חושבים שsalt זה סלט כשהם בכיתה יא 5 יחל
אבל לשאול אותי מה איברי המין שלי, לזרוק עליי פחיות, להכנס לשיעור גאוגרפיה כל פעם ולשאול מול כל הכיתה אם אני בן או בת, ולעצור אותי מלשתות מברזיה אחרי סיגריה כשאני צריך ללכת לידידה שלי שאלרגית לעשן-זה כבר ההגדרה של נוראי מבחינה חברתית
אנונימי
ללא ספק.
אני מעיר מאוד צפונית ורחוקה... ובתיכון שלי מה שאומר שתמילה מקובלים ולא מקובלים כולם יורדים אליו וצוחקים אליו כי זה כזה מושג של כיתה ז...
לכול אחד יש את החברים שלו, הפרחות עם הפרחות הרוסים עם הרוסים המגניבים עם המגניבים והפרחות והערסים הבינו שלא כדי להם כבר להעסק עם אנשים אחרים... אז לא... אין אצלנו מקובלים וכאלו... אני לא מחמיא לבית ספר שלי כי עדיין חרא שם...
לכול אחד יש את החברים שלו, הפרחות עם הפרחות הרוסים עם הרוסים המגניבים עם המגניבים והפרחות והערסים הבינו שלא כדי להם כבר להעסק עם אנשים אחרים... אז לא... אין אצלנו מקובלים וכאלו... אני לא מחמיא לבית ספר שלי כי עדיין חרא שם...
מסכימה
לא מסכים
אני חושב שזה בעייתי להיות שונה במקום שבו כולם אותו הדבר. אבל אם להיכנס לתכנית מסויימת, או לבית ספר עם אוכלוסייה ספציפית, אי אפשר יהיה למצוא מסגרת חברתית טובה יותר.
הכיתה שלי אמנם לא מושלמת, יש כמה אנשים שאני לא אוהב. אבל רוב הכיתה שלי ממש בסדר ואני מחבב שם את רוב האנשים. אני מגיע לבית ספר רק כמסגרת חברתית, אחרת בכלל לא הייתי מגיע(ללמוד לבד הרבה יותר קל) וזו הדעה של רוב הכיתה.
אני בכיתת מופת, ואני לא הולך להגיד שאנחנו טובים יותר, הכיתה שלנו מבריזה הכי הרבה, יש לנו בעיות משמעת מפה ועד הודעה חדשה, ויש כמה אנשים שבגלל מקצועות הומניים לא תהיה להם בגרות.
אבל התכנית יצרה מעטפת חברתית מאוד מוצלחת עבורנו, והקמנו מסגרות חברתיות תומכות וחזקות. למרות שהכיתה שלנו זה אי בפני עצמה - אין לנו קשר עם השכבה כמעט, ובגלל זה אנחנו יכולים להישאר מיוחדים בקרב מיוחדים ולא להרגיש נדחים.
אני חושב שזה בעייתי להיות שונה במקום שבו כולם אותו הדבר. אבל אם להיכנס לתכנית מסויימת, או לבית ספר עם אוכלוסייה ספציפית, אי אפשר יהיה למצוא מסגרת חברתית טובה יותר.
הכיתה שלי אמנם לא מושלמת, יש כמה אנשים שאני לא אוהב. אבל רוב הכיתה שלי ממש בסדר ואני מחבב שם את רוב האנשים. אני מגיע לבית ספר רק כמסגרת חברתית, אחרת בכלל לא הייתי מגיע(ללמוד לבד הרבה יותר קל) וזו הדעה של רוב הכיתה.
אני בכיתת מופת, ואני לא הולך להגיד שאנחנו טובים יותר, הכיתה שלנו מבריזה הכי הרבה, יש לנו בעיות משמעת מפה ועד הודעה חדשה, ויש כמה אנשים שבגלל מקצועות הומניים לא תהיה להם בגרות.
אבל התכנית יצרה מעטפת חברתית מאוד מוצלחת עבורנו, והקמנו מסגרות חברתיות תומכות וחזקות. למרות שהכיתה שלנו זה אי בפני עצמה - אין לנו קשר עם השכבה כמעט, ובגלל זה אנחנו יכולים להישאר מיוחדים בקרב מיוחדים ולא להרגיש נדחים.
כן
יש כל כך הרבה ילדים מסוגים שונים
אם ללכת למקום חברתי אז ללכת לתנועת נוער שם הילדים עוד נורמאלים
יש כל כך הרבה ילדים מסוגים שונים
אם ללכת למקום חברתי אז ללכת לתנועת נוער שם הילדים עוד נורמאלים
ןא יודע מה איתכם הבית ספר שלי זה לא איזה הייסקול מהסדרות עם מקובלים ולא מקובלים ובריונים וכל זה
יש חבורות, יש בודדים וזהו
התאמצתי המון כדי למצוא את החברים שלי, הייתי צריך להתגבר על הביישנות שלי וליזום שיחות
יש חבורות, יש בודדים וזהו
התאמצתי המון כדי למצוא את החברים שלי, הייתי צריך להתגבר על הביישנות שלי וליזום שיחות
לא מסכימה עם זה.. תלוי באיזה תיכון ואיזו חברה את נמצאת בה לא כל מקום הוא ככה
האמת שלא נתקלתי בשטויות האלה בתיכון, כל הדרמת סדרות נעורים, אם מישהו מרושע הוא יהיה מרושע עוד מהיסודי, ולהיות פופולארי נגמר כבר בכיתה ד לדעתי.
חטיבת ביניים זה מקום נוראי, תיכון זה קצת פחות נוראי, ולמה? בחטיבה הם עדיין חושבים שהמונח הזה "מקובלים" זה ה"מלכים" של הבית ספר ואסור לדבר איתם, בתיכון כבר יותר מתבגרים ומבינים את החיים.. ככה זה אצלנו בעיר לא יודעת מה אצלכם.