למה אנשים חושבים שישר למי שאין חברים אז הוא עצוב בגלל זה ?ואם זה בסדר לו להיות ככה פשוט מסתכלים עליו בעיין עקומה

לכי תביני אנשים... :/

גם אני לא מבינה את זה.
הינה אני לבד וטוב לי, אני מעדיפה פחות להיות בחברת אנשים.
אבל המחנכת שלי תמיד חושבת שאני עצובה ותמיד שאני לא רוצה להשתתף במשהו, היא ישר חושבת שזה בגלל מצבי החברתי וזה מעצבן בטירוף.

שואל השאלה:
למה היא חושבת את זה

היא חושבת את זה, כנראה בגלל הפרצוף האדיש שלי, שאני לא מראה שום דבר שמח ורק פרצוף מבאס כל היום וזה ממש לא ככה, אבל היא רואה דברים בצורה אחרת.

שואל השאלה:
במה נגיד את לא רוצה להשתתף שהיא אומרת את זה

פעילויות חברתיות שונות, אני לא משתתפת בהן, כי זה נראה לי מטומטם ולא נחוץ בכלל.

שואל השאלה:
גם לדעתי זה סתם מטומטם ..
תגחדי בכיתה מסתכלים עלייך מוזר כזה?

בכיתה לא שמים לב שאני קיימת.

שואל השאלה:
למה ? רעים

כי אני לא "בולטת" ובכיתה שלי לצערי בשביל שישימו לב אליך, צריך לצעוק ולהיות פעיל חברתי.
אז לא שמים לב לשקטים.

שואל השאלה:
ואי מבינה את זה לא מתייחסים לשקטים תמיד .. אבל לפחות טוב לך ככה?

לא, אני לא רוצה להיות בקשר איתם אחרי הלימודים ולהיות חברה שלהם וקרובה אליהם, אבל שישימו לב אליי לעזאזל, לא ביקשתי הרבה.
הינה אני שמה לב אליהם ואני לא חברה שלהם, אז מה הבעיה לעשות ההפך? בגלל שאני שקטה וביישנית אז אתם לא שמים לב אליי?
ושלא תביני, אני איתם הרבה הרבה זמן. אבל עדיין אוויר בשבילם.