למה מלמדים אותנו בחברה לא לסמוך על עצמנו ולא ללכת אחרי הלב שלנו?

למה מלמדים אותנו ללכת על בטוח? לא לקחת סיכונים? זה לא נשמע לכם הזוי? איזה בן אדם שבאמת מצליח בחיים אתם מכירים שהלך על בטוח? שהלך בכיוון שהחברה מצפה? אני אתם לכם רמז-אף אחד. אם תשימו לב מה משותף לכל האנשים המצליחים בעולם, תגלו שזו העובדה שהם עקבו אחרי הלב שלהם. אז למה מלמדים אותנו לחפש אישורים? לבדוק את המים לפני שקופצים פנימה?
במיוחד אנשים יצירתיים. אומרים שזה לא רווחי ואין בכך כסף. אנשים מבזבזים זמן ולומדים דברים שהם לא אוהבים ובשביל מה? זה הורס אותי. לכו תדעו, אם יש איזה ילד שהיה יכול להיות זמר, אבל הלחץ בסביבה גרם לו ללמוד מקצוע שהוא לא אוהב רק כי זה רווחי יותר, ובטוח יותר?
זה לא גורם לכם לעצב? כי לי זה גורם.
אנשים אומרים שזה עניין של מזל. אז כן, יש אלמנט של מזל, אבל אם בן אדם משקיע במשהו הרבה הרבה זמן, הוא בסופו של דבר יהיה טוב בו. דוגמה טובה זה הביטלס-לפני שהם פרצו בעולם הם עבדו מאוד קשה בהמבורג, ועשו הופעות. אם היו אומרים להם אז שילכו לעבוד במקצוע אמיתי? אז מה היה קורה? היינו מפסידים המון מוזיקה נהדרת.
למה לא להשקיע במשהו שאתה אוהב? אפילו אם יש בכך סיכון. אפילו אם בהתחלה זה לא רווחי? למה לא? למה עבודה זה תמיד "כמה אני ארוויח?"
אם תעשו מה שאתם אוהבים, ותהיו טובים, תרוויחו טוב.
זה פשוט מטורף כל העניין הזה.
ומה דעתכם?