היום מישהו מבוגר באוטובוס שאל אותי אם אני יכולה לתרום לו כסף, שמעתי אותו מספר למישהו אחר שגנבו לו דברים

לא שמעתי את הפירוט של כל הדברים אבל שמעתי אותו אומר בינהם סמארטפון ב1,200 שקל. היה לי רק שטר של 100 שקל, הרגשתי שזה מוגזם לתרומה, 20 שקל הייתי תורמת לו (לא היה לו לפרוט) אז אמרתי לו שאין לי כסף. זה בסדר מה שעשיתי? כאילו איזה בן אדם תורם 100 שקל למישהו? 50 שקל אפילו הייתי תורמת לו, אבל 100 הרגיש לי מוגזם, ואני בעצמי במצב כלכלי על הפנים ואין לי משפחה שתעזור לי או מישהו שיעזור לי. זה בסדר מה שעשיתי? אוף כל היום יש לי יסורי מצפון מי זה, אני מתחרטת שלא הבאתי לו ת100 שקל.
כשאני רואה אנשים צעירים שמבקשים כזף אני לא תורמת להם, שילכו לעבוד כמוני (מיקודם תמיד תרמתי לכולם עד שהבנתי את זה). אוף אבל הוא מסכן, הוא אפילו לעבוד לא יכל. גם מה שממש עצוב זה שהוא לא יודע עברית, הוא רוסי. אז ככה שיהיה לו יותר קשה להשיג כסף ולהסביר את המצב שלו לאחרים.