שאלתי חבר טוב שלי מה הוא פחות אוהב בי ואחרי הרבה התחמקויות הוא כתב לי:

אולי הןא התכוון לכך שאת לא תמיד מתנהגת אמיתי, כל אפשרות מנסה להציג שהכל בסדר.

שאת משחקת אותה שמחה בשביל שכל מי שלידך גם יהיה שמח (ככה אני הבנתי)

שואל השאלה:
ואני באמת לא מבינה מה רע בלהיות שמחים, כן, אני אנושית ובטח שאני לא שמחה כל הזמן, אבל למה לא להפיק את הטוב מסיטואציות? לא הבנתי למה הוא אמר את זה בתור דבר רע

שואל השאלה:
אבל אני רוצה להבין כדי להשתפר.. להיות בן אדם יותר טוב בחברה

הוא רוצה שלא תפחדי להביע רגשות גם שלילים

אולי הוא רוצה שתפתחי אליו(?)
או שהוא חושב שבגלל שאת שמחה מדי אז את מנסה להסתיר עצב כל שהו...
יש מלא שאלות שאפשר לשאול על זה..
אל תתייחסי למה שהוא כתב..

שואל השאלה:
אבל באמת שזה לא נכון. הוא מהמעט אנשים שבאמת יודעים עליי 95 ממה שיש לדעת עליי. למה שהוא יגיד דבר כזה? אני ליטרלי מדברת איתו על הדברים הכי סגורים שלי למה שיגיד שאני מתאמצת להיות שמחה...

אם אני מבינה נכון את מה שהוא אמר אני יכולה להזדהות.. אופטימיות זה נחמד והכל אבל לפעמים כשמישהו מרגיש רע הוא רוצה לתת לרגש את המקום שלו ולא לנסות לכסות אותו בשמחה כדי להעלים אותו. זה גם לא כל כך בריא לכסות דברים שמפריעים לך ומעציבים אותך בשמחה. גם עצב וכאב צריך את המקום שלו בשביל לעכל את מה שמרגישים כמו שצריך ולפרוק עד הסוף כי אם לא נותנים לזה מספיק מקום זה נאגר ומתפרץ אחר כך בצורה קיצונית יותר. יכול להיות שהוא מרגיש שאת לא מספיק מקשיבה למה שהוא פורק בפנייך ומספר לך ורק מנסה לעודד אותו ואני יכולה להבין את זה, גם לי זה היה מפריע. אבל יכול להיות גם שהוא התכוון למשהו אחר.. תגידי לי את אם משהו ממה שאמרתי מתחבר לסיטואציות ביניכם באיזשהו אופן.

שואל השאלה:
אז אם הוא מבואס אני אמורה להמשיך ולבאס לו את התחת? אז מה המקום שלי פה כחברה, לא לתמוך בו ולנסות לעודד אותו? זה נשמע לימוזר מאוד ולא אמיתי

שואל השאלה:
אני יודעת על עצמי שכשאני מבואסת אני לא רוצה שימשיכו לעצבן אותי ולהמשיך לטחון איתי את הנושא, הייתי רוצה שיעודדו אותי ויצחיקו אותי

שמעי זה לא או לבאס אותו או לשמח אותו. אני חושבת שהכי נכון בסיטואציות כאלה זה פשוט להקשיב. לשאול שאלות על מה מפריע לו ומה בתוך מה שהוא מתאר הכי נוגע בו ומתי זה התחיל ומתי הוא מרגיש שונה וכאלה ולהבין את הסיטואציה לעומק, להביע הזדהות והבנה (בהנחה שאת מזדהה ומבינה), לספר סיפור אישי שלך שמזכיר לך את הסיטואציה ואולי מראה איך את פתרת אותה או פשוט מראה שהוא לא היחיד שחווה משהו כזה, או אפילו סתם לחבק ולהגיד שהכל בסדר ואת פה איתו. אם בכל רגע שמופיע רגש עצוב את תנסי להפוך אותו לשמח זה כאילו את משדרת לו שאין מקום לרגשות שליליים בקשר ביניכם וכשהוא לידך הוא צריך רק לשמוח וזה עלול להיות מאוד מרחיק ומגביל.

שואל השאלה:
אבל הקטע הוא שאני לא מסכימה עם זה שזה לא מה שאני עודה, כי אני כן עושה את זה.. ביקשתי ממנו לתת לי סיטואציה כדי שאבין יותר טוב והוא אמר לי שהוא לא זוכר לא יודעת אם זה כי הוא הרגיש לא נעים או שפשוט לא זכר באותו רגע..

שמעי אלה לא כללי משחק שאת יכולה להגיד מה עשית ומה לא עשית... הוא קיבל את ההרגשה הזו ממך וכנראה זה הגיע מאיפשהו. נסי להבין למה הוא קיבל אותה? אולי זה לא בהכרח מה שהוא הצביע עליו או שאני הצבעתי עליו. שאלי אותו שאלות כמו- מה הוא מרגיש כשאת עושה את מה שהוא טוען שאת עושה? מה הוא מרגיש שאת מצפה ממנו? הוא מרגיש את זה כל הזמן או ברגעים מסויימים? איך הוא היה רוצה שתגיבי נניח לסיטואציות שהוא עצוב? נסי להבין את זה מכל מיני כיוונים.. או שאולי בעצם עדיף שתעזבי את זה כרגע כי את די הכנסת אותו לשיחה שלפי מה שהבנתי הוא לא לגמרי רצה להיכנס אליה ותשמרי את המידע הזה בראש כדי שבפעם הבאה שהוא קצת עצוב ממשהו ואתם מדברים על זה תנסי לשים לב יותר לאיך שאת מגיבה למה שהוא אומר ואיך זה משפיע עליו ואולי גם לשאול ממש אם עכשיו זה אחד מהרגעים שהוא דיבר עליהם ולהבין מזה יותר את הכוונה שלו...