מה אתם חושבים על השיר ועל הזמרים? - קישור מצורף

אוי אני כלכך הוספתי את זה ל-apple music שלי.
תודה לך!

שואל השאלה:
אם אהבת את זה אז אני ממש ממליצה לך להקשיב לכל האלבום! זה אלבום יפייפה לדעתי! קוראים לו getz/gilberto

קלאסיקה.
אלבום ג'אז חביב.
יצא לך לשמוע עוד ג'אזיסטים?

שואל השאלה:
כן ^ לאחרונה ממש נכנסתי לג'אז :)

מגניב.
את מי למשל יצא לך לשמוע?

שואל השאלה:
כמובן הקלאסיים miles davis, charlie parker, ella fitzgerald, sarah vaughan...
אבל אני בעיקר שומעת את returned to forever, joni mitchell (יש לה אלבום ג'אז מדהים), chet baker, anita o'day....
יש לך המלצות?

וואו, מיילס. התינשאי לי? חח
אני כל כך אוהב את המוזיקה שלו, לא יוצא לי לשמוע אותו המון כי לרוב הוא די קשה כמובן (התקופה האהובה עליי שלו היא סוף הסיקסטיז תחילת הסבנטיז, עם האלבומים באורך שעתיים בממוצע חח) אבל לעיתים אני חורש עליו קצת.
מיילס כל כך לא מוערך, הבן אדם ביצע אינספור מהפכות בעולם הג'אז - קול ג'אז, ג'אז מודאלי, הזרם השלישי, פיוז'ן כמובן..
מה שאני הכי אוהב במיילס זה שהוא מעולם לא קפא על שמריו ולא בחל בכלום.
המון מוזיקאים אחרי עשורים של פעילות מגיעים למצב של מחזור עצמי ושל סלידה משינויים. מיילס מעולם לא היה במצב הזה, הוא תמיד חידש.
לא הרבה יודעים אבל בזמן מותו הוא עבד על אלבום שמשלב ג'אז וראפ, יחד עם מפיק ראפ ידוע (בן אדם שעבד עם טופאק, ביגי, נאס ועוד)
דבר שני שאני אוהב במיילס זה שהוא לא היה מתנשא ודוחה סגנונות מוזיקליים שונים, הוא לא היה כמו רבים מדינוזאורי הרוק שמדברים היום על כך ש"המוזיקה מתה" - מיילס תמיד היה פתוח למוזיקה צעירה - בסיקסטיז הוא העריץ את הביטלס ואת הנדריקס כאחרון ההיפים, בסבנטיז הוא הופיע במלא פסטיבלי רוק ומועדונים של הז'אנר העולה (למשל פילמור איסט), באייטיז הוא היה חבר של פרינס, בניינטיז הוא התעניין בראפ.
בן אדם עם אופקים מאוד רחבים.
אילו אלבומים שלו שמעת?

חחח בדיוק שמעתי אתמול לראשונה אלבומי ג'אז של מיטשל ואת return to forever. את יודעת שצ'יק קוריאה מreturn התגלה ע"י מיילס ועבד איתו?

יצא לך לשמוע את קולטריין? גם ג'ון וגם אישתו, אליס, ג'אזיסטים דגולים, כל אחד בדרכו (קולטריין גם התגלה ע"י מיילס, אגב)
אם לא יצא לך שווה לך לנסות גם את פרעה מונץ', הוא ניגן עם קולטריין ואישתו והייתה לו קריירת סולו מאוד מצליחה שהשיא שלה לדעתי הוא האלבום karma. אחד הדברים הטובים והמיוחדים ביותר שיצאו מהז'אנר

שואל השאלה:
מה שכתבת על מיילס כל כך נכון. גם הוא לא פחד להמשיך להתקדם, לא שמעתי הרבה מהאלבומים שלו אבל כן קראתי עליו קצת. הרבה אמנים ולהקות כשמשהו היה מצליח להם הם היו ממשיכים באותו הז'אנר ולא מתפתחים. זה גם נוגע לביטלס, כל אלבום הם היו מביאים סגנון חדש. ושמעתי את kind of blue ואת birth of the cool, שמעתי גם כמה שירים בודדים אבל בדרך כלל אני אוהבת לשמוע את כל האלבום.

האמת שלא ידעתי שצ'יק קוריאה התגלה על ידיו, אבל אני לא מופתעת, המון אמנים גדולים התחילו ממיילס.

יצא לי קצת לשמוע קולטריין, גם ניתחנו בשיעור מוזיקה פעם את אחד סולואי הבלוז שלו וזה היה מאוד מעניין. לא יצא לי להקשיב ל karma, אבל אקשיב!

ואתה מכיר את ת'לוניוס מונק? פסנתר מדהים לדעתי, יש הרבה שלא אוהבים אותו כי הוא עושה דברים קיצוניים ומשונים בליווי וגם בשירים שלו אבל אני מאוד אוהבת אותו. וגם יש את גיל אוונס, הוא עבד עם מיילס, גם לו יש דברים נורא מיוחדים, שמעתי כמה עיבודים שלו לבוסות ויש לו דברים ממש מגניבים שאני ממש אוהבת.

כן, הרבה מאוד אמנים מפחדים לצאת מאזור הנוחות שלהם.
שבירת אזור הנוחות זה דבר שכובש אותי אישית. אני מהופנט מאמנים שעושים זאת וגם אם אני לא אוהב אותם או את השינוי אני מאוד מעריך את זה.

לגבי הביטלס אני ממש לא מסכים למען האמת.
חומריהם מתחילת הדרך עד רובר סול הם מאוד חד גוונים, דומים, לא מקוריים ולא נבדלים משמעותית משאר להקות הפלישה הבריטית של אותה התקופה.
מרובר סול והלאה העניינים קצת יותר מעניינים, כן, אבל לא בדיוק מקוריים או מלאי שינויים.
רובר סול הוא הליכה בתלם שהבירדס ובוב דילן התוו באותו הזמן אבל עם זאת כן שינוי משמעותי ממה שהם עשו קודם לכן.
מריבולבר עד אבי רוד מדובר לרוב בפסיכדליה (מאוד מושפעת מהביץ' בויז אהוביי.. כן, אני ממחנה האויב..) בדרגות שונות של התפתחות וסגנון, משירים יותר פשוטים ומחוברים לשורשי הלהקה עד לכאלו יותר אקספרימנטליים אבל תמיד פסיכדליה או רוק יותר בסיסי (חוץ מכמה קטעים באלבום הלבן כמובן)
אח"כ כמובן הייתה החזרה ההיא לשורשיהם המוזיקליים בlet it be וזהו זה.. לא יותר מדי התפתחות מוזיקלית.
מה שכן, מקרטני זיקית מוזיקלית.
יש לו אלבום ג'אז, אלבומי מוזיקה קלאסית, הוא חבר בהרכב מוזיקה אלקטרונית, יצא לו להתעסק במוזיקה אוונגרדית משהו והוא אפילו הקליט יחד עם קניה ווסט אלבום שקניה גנז (בחלומותיי הרטובים אני שומע אותו חחח)

כן, המון מהג'אזיסטים הגדולים של שנות ה60 וה70 התגלו ע"י מיילס.
רציתי לציין את זה אתמול אך הנחתי שחפרתי לך מספיק חח..
טוני ויליאמס, ווין שורטר, הרבי הנקוק, צ'יק וקולטריין כפי שכבר הזכרתי, דייב הולנד, ג'ון מקלפלין, קית' ג'ארט.. אני יכול להמשיך כל היום חחח, הייתה לו עין מצוינת לכשרונות צעירים.

אני כל כך מקנא בך על כך שאת לומדת מוזיקה חח, נשמע מדהים.
את בבית ספר לאמנויות כלשהו או "סתם" מגמת מוזיקה?

אשמח לשמוע מה דעתך על קארמה.
אני זוכר ממש את המצב בו שמעתי אותו לראשונה, שהיה באופן מקרי מאוד אידיאלי - 5 בבוקר, עם הזריחה, אחרי צפייה בסרט רוחני ומדהים בזכות עצמו - "המעיין" של ארונופסקי.
המוזיקה כל כך התאימה לאחר הסרט הזה, היא סוג של השלימה אותו מבחינתי ועם הזריחה העוצמה שלה הייתה גדולה במיוחד.
אחת החוויות הכי טובות בחיי חח.

אני מכיר את מונק, אני שמעתי אלבום או שניים שלו אבל זה היה כל כך מזמן שאני לא זוכר מה חשבתי עליו חח.
מאיזה אלבום את ממליצה להתחיל לשמוע אותו?

בטח שאני מכיר את אוונס, מעבד גאון אבל לא שמעתי תקליטים שלו (חוץ מפרויקט הבוסה נובה עם מיילס)
יש אחד מומלץ?

אגב, את שומעת עוד ז'אנרים מלבד ג'אז? (כלומר מניח שכן כי דיברת על הביטלס אך אשמח לפירוט)

שואל השאלה:
אני קצת לא מסכימה איתך לגבי הביטלס עדיין. בהתחלה אתה צודק, לא הייתה יותר מידי התפתחות אבל מרובר סול הם הביאו המון דברים חדשים לדעתי. לגבי מקרטני אתה 100% צודק, גם אני הרבה יותר אוהבת את המוסיקה של פול לאחר שהביטלס התפרקו מאשר את של ג'ון (חוץ מפנטזיה כפולה שהוא פשוט אלבום מדהים, חוץ מהשירים של יוקו)

כן השנה התחלתי "סתם" מגמת מוזיקה :)

עוד לא שמעתי את קארמה :( אבל מיד שאשמע אעדכן!

האמת שרק לא מזמן נכנסתי לתחום הג'אז, חוץ מג'אז אני מאוד אוהבת רוק, את הלהקות הקלאסיות והזמרים/את הקלאסיים של שנות ה60, 70, 80. אני גם מאוד אוהבת מוזיקה ישראלית, כוורת, קצת אחרת, ששת, וכו'

ויש לי שאלה, יש לך אולי כמה שירים בסגנון של night in tunisia, caravan? שירי ג'אז קצת בסגנון מצרי/מערבי? אני לא בדיוק יודעת איך לתאר אותם כשתשמע אולי תבין.

אשמח מאוד לשמוע מה דעתך על התפתחותם לאחר רובר סול.
כן, מקרטני גאון.. דרכו התחלתי לשמוע רוק ברצינות, אגב, יום אחד פשוט החלטתי שאני רוצה להתעמק בז'אנר אחרי שבאתי מרקע אחר לגמרי והתחלתי לעשות כן דרך שמיעה של כמעט כל הדיסקוגרפיה שלו..
את פנטזיה כפולה שמעתי ממש מזמן כך שלא זוכר מה דעתי על האלבום, גם כששמעתי אותו (לפני 3 שנים בערך) דילגתי על שיריה של יוקו.
מה שכן אני מאוד אוהב את פלסטיק אונו בנד, אלבום מדהים.

כיף לך. אני מאוד הייתי שמח אם בבית הספר שלי הייתה מגמה כזו.
את גם מנגנת?

אשמע עכשיו את השירים ואגיד לך.
זכור לי שיצא לי לשמוע ג'אז עם השפעה ערבית ואהבתי.
הזכרת לי עכשיו אלבום ששמעתי פעם או פעמיים לפני ארבע שנים לפחות - blue camel.
אלבום ג'אז שנוצר ע"י מוזיקאי לבנוני.
אשמע שוב, אולי הוא עונה להגדרה.

רוצה להעביר את השיחה הזו לפרטי או שנמשיך לדבר בשאלה הזו? יהיה לי יותר נוח בפרטי