רק אני חושבת שבית ספר צריך להפסיק להכריח תלמידים לדבר מול קהל?

לגמרי
שרק מי שרוצה יעשה את זה

בתור ביישן אני תומך ברעיון.

גם אני חושבת, יש ילדים שלא בנוים לזה

אני לא חושב שבית ספר צריך להכריח דברים בכלל, זה לעולם לא עובד.
שיביאו את האפשרות, ילמדו ויעודדו את זה, אבל לא יכריחו.

מסכימה איתך.

בעד.

להפך זה עוזר להתמודד עם פחד קהל.
אבל מצד שני ילדים הם אכזריים אז...
זה דבר טוב ודבר לא טוב.

להיפך, זה שדוחפים את הילדים האלה להתמודד עם הפחד הזה ולנסות להתגבר עליו תורם רק להם. מאמינה שזה קשה אבל זה לחיוב.

לגמרי
זה סתם מביך ויכול לגרום לחרדות

אני כל כך בעד ואי שונאת להופיע מול הקהל

כלכך נכון

להפסיק? לי בחיים לא קרה שהבית ספר הכריח אותי לעמוד מול קהל.

לא נראלי, כי אחכ במקומות אחרים יותר רצינים כן ידרשו לעמוד מול קהל בין אם זה סטודנטים שאיתך בתואר לבין אם זה העסק שלך, צריך לדעת לעמוד מול קהל ולא מדברת על קהל של שחקנים והצגה

לדעתי זה צריך להמשיך. אם תרצו ואם לא שתהיו מבוגרים תצתרכו לעשות זאת

לדעתי זה מכין לחיים וצריך להתגבר על הפחד. ואני אומרת את זה בתור מישהי שנלחצה מזה גם, וכשעשיתי את זה הרגשתי ממש טוב עם עצמי אחרי זה.

וואו כן לגמרי, לי אישית זה מוריד את הבטחון ומול קהל יוצר שאני מגמגמת ונכנסת ללחץ

מסכימה

כל כך
בגלל זה יש לי חרדות וזה מוריד לי את הביטחון, אז רק מי שרוצה שיעשה את זה

לא אני חושב שזה טוב כי בסופו של דבר זה מפתח ביטחון עצמי, נכון זה מביך את התלמיד באותו רגע אבל אחרי כמה פעמים הוא מתרגל לזה וזה טוב בסופו של דבר (אומר מנסיון)

נכון

הכרחה אכן יכולה ליצור טראומה מסויימת.
ואע"פ כן, אני חושבת שכן צריך ללמד איך לעמוד בפני קהל, איך להרצות בצורה נכונה ועניינית, איך לפתח את הכריזמה והביטחון.
זה נורא חשוב, גם לעתיד. וזה יהיה שמיש בכל מסגרת שתקחו בה חלק במהלך חייכם.
לדעתי אסור לוותר על זה. אם כי על המלמדים להתחשב באופיים השונה של התלמידים ולהקנות את הכלים בצורה חכמה.

נגד, זה עוזר להתמודד איתה אחרי זה בעתיד, אם תימנעו מכל דבר, איך תדעו לעשות אותו?

לא, אני חושב שזה אחד מהדברים היחידים שבית ספר מלמד שהיה שימושי לעתיד זה יותר שימושי מרוב המקצועות

בוא אני אגיד לך משהו
אני ממש ממש ביישנית, קשה לי חדבר מול אנשים ולא הייתי מעזה להציג מצגות מול אנשים, או בכללי לדבר מול אנשים.
בתרופה של התיכון הכריחו אותי להציג מצגות
בפעם הראשונה הייתי ממש ממש לחוצה לא ידעתי איך אני אוכלת את זה, ומה אני אעשה והייתי ממש בלחץ. הצגתי את המצגת, לא היה כל כך נורא. בפעם השנייה שהכריחו אותי להציג, כבר הייתי פחות בלחץ. ועכשיו אני כבר בכלל בקושי בלחץ.
אני חושבת שזו אמנם דרך קשה לעזור לילדים להתגבר על פחד קהל אבל זו הדרך שהכי עוזרת ובתקופה שעוד הייתי ביישנית לא הבנתי למה מכריחים אותנו לעשות את זה, אבל אחרי שזה עזר לי להתגבר על הפחד שלי הבנתי למה השיטה הזו ממש טובה. הרי אין דרך להתגבר על פחד קהל בלי לנסות לפחות פעם אחת לדבר מול אנשים

גם אני.
לא רוצה להכנס לחרדות כל פעם מהדברים האלה

אני חצי מסכימה
כיאחלו כמובן שלא כדאי להכריח לגמרי ילד לעמוד מול במה
אבל מצד שני זה יכול לתת הזדמנויות להתגבר על הפחד ולהשתפר בזה , לרוב אנשים עם פחד קהל לעולם לא יעמדו מרצטנם החופשי על במה אבל אם סוג של מכריחים אותם הם יכולים להתגבר על זה
קצת מנסיון אישי

אני כלכך מסכימה וכאילו חלק מהעבודות אומרים שחלק מהציון זה עמידה בפני קהל כאילו מה הקטע יש ילדים שזה ממש קשה להם ונותנים להם על זה ציון..?!

לגמרי, בתור מישהי שיש לה פחד במה- הדברים האלה אף פעם לא עוזרים לי, הם רק מלחיצים אותי.
אני יודעת מה אני עומדת להגיד ואז אני נלחצת.
זה ממש מלחיץ וגם אני מרגישה שכולם שופטים אותי

אני מבינה שזה שימושי וזה יכול לעזור אבל זה לא תמיד עוזר.

בכל 12 שנות לימודיי בבית ספר
לא דיברתי יותר מ3 פעמים מול קהל
ואם לא רציתי לא הכריחו אותי
אז לא להגזים

ממש נכון. ועוד כשהציון נקבע על זה.
בתור מישהי ביישנית עם חרדה חברתית ברמה די גבוהה אני ממש מתקשה להתמודד עם מצבים כאלה ולפעמים אני לא מצליחה אפילו לקרוא מהדף או מרגישה שאני הולכת להתעלף.. ואז מקבלת ציון נמוך למרות שהעבודה עצמה טובה, רק מעצם העבודה שיש לי בעיות נפשיות. אני בכלל חושבת שבית ספר לא צריך להכריח לעשות כלום. גם למשל כשקשה לי להקריא בקול רם תשובה שלי משיעורי בית מול כל הכיתה, יורד לי ציון בתעודה.

כל כך

לגמרי מסכימה!
אני למשל קצת מפחדת מלעמוד מול קהל ואין סיבה שיכריחו אותי כי אני לא רוצה וזה עוד יותר מלחיץ

כן
אני זוכרת שבכיתה ז' הכריחו אותי להציג מצגת מול כולם ופשוט קפאתי במקום וכולם צחקו עליי.

מסכימה
המורים שלי כל הזמן אומרים לי לעשות דברים גם נגיד בספורט אז להזמין ילדים לקבוצה שלי במחניים למשל
וכתוצאה מזה אני מקבלת התקף חרדה קצר ._.

לא רק את

להגיד לך את האמת אני אחת הפחדניות
אבל שפעם לפני שהיה צריך להציג הייתי רועדת ומפחדת ומשננת לפני הכל והאמת שברגע שעשיתי את זה כמה פעמים זה כבר פחות ככה ..
מה שמעצבן זה שהבית ספר חושב שכל התלמידים אותו דבר והם לא מבינים שילד שמפחד להציג מול הכיתה זה ילד שיום לפני כבר יושב עם המחברת ושובר את הראש ומשנן הכל כדי שלא יטעה בטעות ואותו ילד באותו יום לימודים חושב כל היום רק על זה שלא בא לו להציג ומפחד וכל היום נהרס לו
אבל מבטיחה לך שלמרות שלט כיף לשמוע את זה ברגע שתעשי את זה כמה פעמים בסוף את לא תפחדי

אני חושבת שיש ילדים שלא בנויים לזה ולא צריך להכריח אותם צריך לעודד אותם לדבר מול קהל כדי לעזור להם להיות פחות ביישנים אבל להכריח אותם זה ממש לא בסדר

לא רק את חושבת ככה .. שנה שעברה הייתי חייבת להציג משהו מול כל הכיתה והייתי ממש חדשה ופחדתי לדבר מול כולם ככה.. והכריחו אותי לעשות את זה ואיימו שאם אני לא אדבר יורידו לי את הציון בתעודה לאפס והלכה לי הבגרות..

בעד

לדעתי בית הספר צריך ללמד ילדים לעמוד מול קהל- סוג של דיבייט רק בלי הצד הנגדי.
כן צריך להתמודד עם הפחד ואני אומר את זה בתור מישהו עם פחד במה. אין דרך להתגבר על הפחד אם פשוט נברח ממנו כל החיים.

אני מאוד מסכימה.
וגם לקרוא דברים בקול מול כל הכיתה, יש ילדים שפשוט לא רוצים, ולא בנויים לזה.

נכון

קודם כל להכריח אף פעם לא טוב בשום מקום, זה לא יקדם אף אחד.
רק עם רצון מצליחים.
דבר שני אני הייתי ילדה ממש ביישנית ברמות מסוכנות מהיסודי עד כיתה ט' שהייתי מפחדת לצאת לשירותים באמצע היום (ברמה כזו.)
עד כיתה ט' כי התחילו לנו "שיעורי דיבייט" שהעבירו לי את כל הרגשות האלו והפחד מלעמוד מול אנשים שצוחקים לי בפנים, זה אפילו עודד אותי להצטרף לתאטרון ולהבין כמה אני אוהבת את עולם הבמה (הזוי איך דברים משנים לך את החיים בשיעור אחד)
שיעורי דיבייט אלה שיעורים שמלמדים אותך לעמוד מול קהל ולדבר על הדברים שאתה רוצה להציג. אני חושבת שצריך לעודד ולהכניס שיעורים כאלה שמעודדים תלמידים לעמוד מול קהל מ2 סיבות:
1. זה יעביר את הביישנות והרגשת הפאדיחה(מתרגלים)
2. זה חשוב לעתיד כי בכל מקום שירצו ללכת אליו מרצונם יצטרכו לדבר בצורה שמדברים מול קהל(כמו נגיד ראיון עבודה) .
מה כל החיים תיהיו ביישנים? חאלס. כדי להתקדם צריך להתגבר, הלאה.

צודקת לגמרי, תמיד הורידו לי ציונים כי לא השתתפתי בכיתה והעירו לי על זה וזה גרם לי לשנוא את עצמי כי אני ביישנית, צריך לתת לנו את הזמן שלנו להפתח לאט ולא להכריח אותנו כי זה גורם לההפך

לדעתי זה טוב כי זה בונה ביטחון עצמי
וגם ביום המאה מכריחים

חייבים להכריח תלמידים לדבר מול קהל.

ח-י-י-ב-י-ם

אם אתם לא רוצים דור שלם של ילדי סנטר

הדעה שלי בנושא הזה היא די מעורבת..
מצד אחד, בתור מישהי חרדתית וממש ביישנית מול קהל אני ממש שנאתי את זה שהיו מכריחים אותנו לדבר מול קהל כי כמו שאמרו בתגובות מעליי- יש באמת אנשים שלא בנויים לזה ושזה רק יזיק להם מאשר יועיל, בטח ובטח כשזה בא מתוך כפייה וכשהציונים וההישגים שלך בבית ספר תלויים בזה.
אבל מצד שני, דיבור ועמידה מול קהל זה מסוג הדברים שאם אתה מכריח את עצמך לעשות ו"לקפוץ למים" זה ממש עוזר להתגבר על הפחד הזה כשאתה מתנסה בזה ורואה שזה לא כזה נורא כמו שחשבת.

בתור אחד שצריך לעשות את זה ביום שלישי אני מסכים חלקית
שיעשה רק מי שרוצה אבל שקודם יהיו אימונים

בתור ביישנית, אני חושבת הפוך. זה נורא קשה אבל זה חשוב. כולם מגיעים למצב בחיים שהם צריכים לדבר מול אחרים, אפילו אם לא הרבה, וחשוב ללמוד את זה.

רוב מי שנגד אומר שזה בגלל שצריך ללמד ילדים ביישנים לדבר מול קהל ולפתח ביטחון עצמי.
אבל איך זה מלמד אותם? זה רק מפחיד הרבה יותר. עברתי חוויות לא נעימות כשהצגתי עבודות והקראתי תשובות מול כיתה וזה רק מרתיע אותי יותר וגורם לי לפחד עוד יותר מהפעם הבאה.
אני מסכימה שצריך ללמד את זה, זה הרבה יותר חשוב לדעתי מחפיפת משולשים ופרבולות, אבל זו ממש לא הדרך. יש אולי בודדים שזה עוזר להם אבל לרוב (ואני מדברת על ביישנים/ילדים עם בעיות נפשיות כגון חרדה חברתית במקרה הזה) זה רק יהפוך לבעיה גדולה יותר. אי אפשר לזרוק חתול למים ולצפות שישחה בהנאה.. צריך להרגיל, ללמד, להדגים...

לדעתי זה מיותר. אם מישהו אומר שהוא לא רוצה אז לא צריך. שונאת לעשות משהו מתוך הכרח זה כל כך יותר