פשוט נימאס לי באלי להיעלם באלי לא להיות נמאס לחיות עם התחושה שאני רק מאכזבת נימאס לעשות מה שמצפים ממני נימאס לי לחשוב מה אנשים יגידו נימאס לי מהעולם מהכול פשוט הכול אין לי כוח לאנשים צבועים ממתי בכלל אני שמה עליהם? זה כל הזמן בתקופה האחרונה המוח הדבילי שלי עסוק במה יגידו אני רוצה לבכות רוצה לשחרר ופשוט לא מצליחה אני תמיד החמודה שחיוך תמיד מרוח לה על הפנים לפעמים זה נכון אבל אני פא**נג בןאדם! ואז כולם בשוק שכןן גם לי יש מצבי רוח רעים גם אני הייתי בדיכאון!!! למה כל האנשים שאני מכירה צבועים דוחים ואגויסטים ברמה מטורפת? למה יש כאלה שמשחקים אותה גברים? ומה לעזזל הטמטום שובר שיאים בפנימיה הדבילית שאני תקועה בה? למה אני פה בכלל?
וכן זה לא שאני לא מנסה לעשות כלום כדי לצאת מהנאחס הזה