אני עוד שנייה מתחרפן באמא שלי בא לי לצרוח ולבכות בו זמנית ואז לקפוץ מאיזה בניין

תיכף נגמרר לא לדאוג
קח את פסח יהיה לך מלא זמן לאודישנים

שואל השאלה:
וואי את יודעת כמה זמן זה עד פסח מאתיים שנה מה עכשיו פסח מדצמבר אני מנסה כבר

קח משו כל דבר ופשוט תוציא עלו את כל התסכול ו החרא שיש תרסק אותו תשבור תיקרע
בדוק עוזר...

כולה בית ספר
מלא עוברים את זה
אתה לא מיוחד
ואין מה לעשות לא הכל מסתדר בחיים
חכה קצת יהיה בסדר עם הזמן

שואל השאלה:
זה ממש לא כולה בית ספר אני חיי כמו זומבי אין לי חיים ואני תקוע לא מגשים את החלום הכי גדול שלי ולא חיי את החיים שלי כפי שאני הייתי רוצה

אני כל כך מזדהה
אני פשוט בזמן האחרון החלטתי לוותר על 100 לקבל ציון עובר להנחות מהחיים
נשבעת אני כל יום בכיתי בגלל הלחץ המטורף הזה הוא לא לגמרי ירד אבל זה שהבנתי שעדיף ככה מאשר להיות מכונת ציונים
ובית ספר זה לא כולה...

זה כן כולה בצפר.
הכל זה עניין של גישה.
לכולנו יש חלומות
אבל רובנות אנשים בוגרים שמבינים שבצפר זו מסגרת שצריך לעבור ומחכים בסבלנו עד שנוכל לעשות מה שעושה לנו טוב.
אז במקום להתבכיין ולחיות כמו "זומבי" תמצא חברים תמצא מקצועות שמעניינים אותך ותסתכל על הבצפר באור חיובי.

אתה לא יכול יום אחד לא להגיע וללכת לאודישן?
אפילו רק להחסיר כמה שעות ראשונות או אחרונות
אתה כיתה י! בטוח יש זמן

שואל השאלה:
חחח אז קטע שלא. אולי אתה כיתה נמוכה ככה שלא היה לך לחץ בי' אני בכיתות הגבוהות איפה שתוקעים לעשות הרחבה ועבודות מודפסות על כל דבר אפשרי. אם הייתי מראה לך את הרשימת המבחנים שלי+עבודות מודפסות שהייתי צריך לעשות *רק* השליש הזה היית נהיה לבן.
כל שליש עוד פעם על כל המקצועות מבחנים ושיעורים ובמתמטיקה ואנגלית 2-3 מבחנים.

חכה ליא יב

שואל השאלה:
אתמול יכולתי לקבל יום חופש אבל המורה המניאק שלי לשלח נותן עבודות מודפסות להגשה לכאלה שלא באים לימי שדה ולא סתם עבודות אלה ממש קשות אני בעצמי לא יודע מאיפה הוא מביא תנושאים האלה אבל פעם קודמת שלא באתי הבן של זונה נתן לי עבודה ואין לי עצבים לזה.

אני ביא מתוק. אני יודעת מה זה י.

אין לי ממש מה להגיב כאן, אבל אם אתה צריך לפרוק או לספר או לבקש עזרה אני כאן בכל דבר (למרות שאני לא בכיתה י' אז אל תפנה אליי עם השיעורים;-; אופס?)