8 תשובות
שואל השאלה:
אני- היי רותם.
לפני שאת קוראת את ההודעה נסי להבין את מה שרשמתי ואל תסתמכי על השיחה היום.
אמא שלי אמרה לי שאת רוצה לקבוע איתה פגישה, אני לא מרגישה שצריך לקבוע פגישה, אנחנו מספיק בוגרות כדי לפתור את זה לבד וכבר פתרנו, גם אם לא ההית מדברת איתנו לא הייתי נשארת ככה ולא מדברת איתם או מנסה להבין מה קורה, הם בכל מקרה חברות ממש טובות שלי ולא ההיתי נשארת ככה במצב הזה, שעלינו לדבר איתך הרגשתי שאת משתיקה אותי ולא אמרתי לך את כל הסיפור גם בגלל זה וגם בגלל שהמצב היה לא נעים.
הסיפור לא היה כל כך מסובך ולא היה קשור לכלב שהיא הייתה מאמצת אלא לנושאים אחרים שהרגשתי שקורים באופן רציף, על הריב עם מישל אני באמת מצטערת אני חשבתי משהו אחר ולא על מה שקרה באמת וזו הייתה טעות שלי, הרגשתי שאת כועסת עליי לא בצדק ולא הבנת אותי עד הסוף.
ריבים קורים לפעמים ותמיד פותרים אותם אחד עם השני.
אם דבר דומה לזה יקרה שוב אני מבקשת שלפני שתדברי עם כולם ביחד(שגם ככה זה מצב לא נעים) תבקשי מאיתנו לפתור לבד כי בסה"כ,שוב עדיף שנפתור את הדברים לבד מכיוון שאני חושבת שזו הדרך הכי טובה לפתרון הכי טוב.
(היום בשיחה פגעת בי מאוד בגלל שהפלת את כל האשמה על משהו שהתחיל ממנו שהוא בכלל לא קשור לריב אלא לנושא רגיש שלי וכל אחת גרמה לזה להתפתח בצורה שונה)
היא-אגם דברי רק בשם עצמך.
ובהחלט תהיה שיחה עם ההורים.
אני- לא הבנתי על מה את מדברת.
בהודעה השנייה התכוונתי שהלחץ משפיע עליי ואני מודעת שזה משפיע גם על אחרים מכיוון שאנחנו דיברנו על זה.
אם דיברת על ההודעה הראשונה לא הבנתי על מה את מדברת, אני דיברתי בשם עצמי ואמרתי את הדברים כמו שאני רואה אותם.
היא-אגם אני לא מנהלת שיחות בווטס אפ.
אם לא הבנת מהשיחה שהיתה לנו היום מה קרה אז את תביני מהשיחה שתהיה עם ההורים.
לכתוב עם פסיקים ונקודות, לא הבנתי כלום...
שואל השאלה:
אני ממש אשמח שתנסי להבין גם אם לא לא נורא
אבל זה לא ברור בכלל
שואל השאלה:
לא הבנת את החלק של הסיפור עצמו או את ההתכתבויות בינינו?
לא הבנתי כלום. לא כתבת עם פסיקים ונקודות. הכול מחובר ואין תחביר
הבנתי את הרוב
תשארי רגועה בשיחה עם ההורים וגם תאמרי לה שהיא לא יכולה להתערב בינך לבין החברות שלך כל עוד זה לא פוגע בלימודים וזה היה משפיל כשהיא צעקה עלייך ככה מול כולם

לפני שאת הולכת לשיחה תספרי לאמא שלך הכל ותבקשי ממנה גב בעניין הזה
לא הבנתי הכי מה קרה עם חברות שלך אבל כן הבנתי מה קרה עם המורה.
זאת ממש לא דרך לפתור בעיות. זה לא עניינה מה גורם לך לבכות ולצרוח עלייך זה ממש לא הפיתרון.
ואם אם זה שרבת עם מישהי גרם לחברה אחרת שלך לנתק קשר עם אותה החברה או משהו כזה זאת לא אשמתך ואין לה זכות לצרוח עלייך.
אז מה את עושה? הולכת כמו גדולה לפגישה הזאת וכועסת על המורה שלך בעצמך. אם את תכעסי עליה, את תשכחי שאת רוצה לבכות בכלל. תראי לה שזה מעניין לך את התחת שהיא כועסת עלייך ושהיא טועה. ואם אמא שלך באותה עמדה כמוני ותתעמת גם עם המורה, זה ילך אפילו יותר טוב.
המערכת של היום עולה לי על העצבים. לי היתה מורה שקראה לי אדם רע מול כל הכיתה כי פאקינג אכלתי בתוך הכיתה במקום מחוץ לה. ומה עשו לה? כלום. למה? כי אני לא עמדתי על שלי.
הטיעון שלה היה שהיא דיברה על זה שאנחנו רוצים להיות אנשים טובים. אם רק הייתי מציינת באותו הרגע שהיא השתמשה במילים "אדם רע" בתוך ההרצאה שלה על אנשים טובים, זה היה נגמר אחרת והיא היתה יוצאת גם עם עונש מהמקרה הזה.

אבל שימי לב לזה:
המורה שלך *השפילה אותך מול החברים שלך* ו*צעקה עלייך* רק כי את רגישה בנושא של *כלבים מסכנים שעברו התעללות* וכי *בכית*. ולמה היא עשתה את זה? כי מפריע לה להתמודד עם בעיות בכיתה שלה והיא מצפה שהכל ילך מושלם בלי שום ריבים.
אם היא היתה מורה טובה היא היתה לוקחת אחריות ומטפלת בבעיות, במקום להשתמש בצעקות.
*זאת לא דרך לחנך ילד*.
זאת עצה מוזרה לומר לך לכעוס עליה, אבל אם את פשוט תבכי את רק תוכיחי לה שהיא צודקת, והיא בבירור לא.
אל תצעקי עליה, אבל תביעי את זה שאת לא מרוצה.