11 תשובות
אני בכל אופן הייתי ממשיך בעשייה
אני הייתי ממשיכה הלאה אם את צריכה לדבר עם מישהו אני כאן (:
שואל השאלה:
אני לא מצליחה לחייך חיוך אמיתי,הכל מזוייף,הצחוק מזוייף,יש לי רק חשק לבכות והבכי לא רוצה לצאת.יש סביבי מליון אנשים ואני עדיין מרגישה לבד.
שואל השאלה:
ממשיכה הלאה כי אין לי ברירה הרי החיים ממשיכים,אבל הנפש?הנפש רוצה לצרוח
תעשי לך דברים שאת אוהבת תצאי קצת עם חברים את לא יכולה להמשיך ככה כי אל תמשיכי ככה ולא תעצרי את זה זה יימשך להרבה זמן
דיכאון נובע מהשוואות עם אחרים וחוזר שלימות עצמית ברגע שהערך העצמי יעלה הדיכאון יתפוגג.
^ זוכרת שהכל שטויות? חח בתור אחת שסובלת מדיכאון , אצלי זה בא והולך בתקופות זמן...
אז אני אומרת לך מהניסיון שלי שאין כלכך מה לעשות עם זה חוץ מלשרוד עד שהמוח יוצא לחופשה מהצלחה שלו נגד עצמו.
אז אני מצטערת שאני לא יכולה להגיד לך "פשוט תחייכי" כמו אלה למעלה כי אני יודעת שזה לא כלכך פשוט לחייך. אז אני אגיד לך במקום פשוט תשרדי. אני מאמינה שאת חזקה אם הצלחת לשרוד עד עכשיו פשוט תחשבי שהתקופה תעבור בלי לעשות שום דבר מטןפש❤
*יש לציין שאני מדברת על דיכאון קליני (מה שיש לי), מחלה נפשית ולא על דיכאון רגעי ממשהו שקרה..
אנונימית
שואל השאלה:
לא לא זה לא קשור להערכה עצמית.פשוט חברות שלי מאכזבות אותי,כולם השתנו,נתקעתי בכיתה חרא מתחלת שנה כבר,אני מרגישה את הלבד הזה חזק מידי,זה למה..
שואל השאלה:
אני כבר לא מצליחה לשרוד,כבר מתפוצץ לי הראש אני מרגישה את הלחץ הזה על המוח שלי,נהייתי עייפה פי 3 ממה שאני בדרך כלל בגלל שאין לי כוח לאף אחד.
צריכה לעבוד על הערכה עצמית ושלימות פנימית, תרשמי על דף את המעלות שלך ולצד זה תרשמי את החסרונות שלך.
קודם כל תנסי לברר אם יש משהו שקרה שיכול היה לגרום לך להרגיש ככה. יכול להיות שזה דכאון זמני ושאת פשוט לא מרגישה הכי טוב וזה יעבור (קורה המון בגיל ההתבגרות). אם את רואה שזה ממשיך כדאי לך לפנות למישהו מקצועי ולהתייעץ עם מישהו שאת בוטחת בו
באותו הנושא: