איך עברתם חרם? מה עזר לכם לעשות שינוי?

עברתי חרם די קטן, לא יודעת אם ממש לקרוא לזה חרם, אבל באיזשהו שלב ביסודי הרבה ילדים התעלמו ממני וצחקו עליי וריכלו עליי מאחורי הגב וזה, פשוט התמודדתי וזה עבר כשהם ראו שלא אכפת לי יותר מדי

לקבל החלטה שאף אחד לא ידבר אלי איך שהוא רוצה או יתעלם ממני.
במקרה שלי חוויתי יותר בריונות מאשר חרם אבל זה רגשות די דומים בסופו של דבר - דחיה, שונות, עצב וכו וכו.
ברגע שלא נתתי לאנשים לדבר אלי איך שהם רוצים והתחלתי לענות ולעמוד על שלי אנשים הפסיקו

שואל השאלה:
זה כואב.
לראות ילדים מסתודדים מאחוריך ומעליבים אותך..

התעלמו ממך זה שהם לא ענו למה שאת אומרת ?? ^ good night

נכון. אבל אין מה לעשות בשלב מסויים. אם אתה עובר משהו כזה תתעלם מהם והם יבינו שהמשימה שלהם נכשלה וירדו ממך

^ כן, למשל אם סתם הייתי אומרת היי או שואלת על שיעורי בית, וגם פשוט לא דיברו איתי בכלל

?
חרם זה ה-חרא של החיים.
זה פשוט נוראא

לשחזר את כל תרחיש החרם על דף ולהציף את הרגשות השליליים

עברתי חרם מזעזע,קרוב ל5 שנים...הוא היה בגלל המשקל שלי והוא היה מלווה בהעלבות,הצקות ,התנכלויות ,התעללות ברשת כולל הפצת תמונות ללא רשות להמצאת מחלה על שמי.היו לי הרבה מחשבות אובדניות בתקופה הזאת,חשבתי לסיים את זה בדרך שאי אפשר לחזור ממנה,אבל בחרתי בחיים בסוף חיברתי לבית ספר אחר,והיום אני במצב הרבה יותר טוב.

לא עוברים את זה אף פעם כילד אתה מתחיל להיזכר בכל הדברים האלה בגיל יותר מאוחר בנוער או כשאתה בוגר ומבין עד כמה שזה קשה... בתכלס התמודדתי עם זה בעזרת מכות, ככה 3 שניפ