3 תשובות
וואי אני לגמרי מבינה אותך, לא מזמן גמרתי טירונות ולא התחברתי יותר מדיי (אני דיי ביישנית...), אבל בקורס הכרתי אחלה חברות, והעצה היחידה שאני יכולה לתת לך זה שפשוט אל תדאגי, אי אפשר שלא להתחבר כשאתה כל היום עם אותם אנשים
גם אני בטירונות (ואפילו לפני הטירונות) חששתי מאיך האחרים יקבלו אותי או האם בכלל אני אשתלב כי אני גם בחור די שקט.
לאט לאט, את מתחילה לדבר איתם, להשתתף איתם בדיונים כאלה או אחרים ואת תראי שאת תרגישי הכי פתוחה שיש.

אחרי הכל, אלה האנשים שאת יושנת איתם, מתקלחת איתם, אוכלת איתם ומעבירה את כל היום איתם. אני בטוח שאת תזכי לאט לאט להכיר ולהתחבר אליהם יותר. אפילו יותר מזה, תהיי את זאת שיוצרת את השיחות ומדברת על ככה וככה.
ואי תקשיבי. בול אני.
תראי, בלי קשר בטירונות היה לי נורא , פשוט נורא, בכיתי מלא והיה לי קשה חברתית ובדרכ לא קשה לי חברתית, תמיד יש לי חברות איתי ואני פתוחה וכיף לי. ובטירונות קיבלתי כאפה לפרצוף, לא הצלחתי להתחבר יותר מידי, אבל לקראת הסוף דווקא כן, פשוט עשיתי סוויץ במוח, ולמדתי לשחרר, הייתי לפני זה כל הזמן בלחץ לנסות להתחבר ולדבר , וזה לא עבד, זה רק עשה יותר גרוע, ברגע שהפסקתי להשתדל יותר מידי, הצלחתי להתחבר יותר בקלות והשיחות יותר זרמו וגם הרגשתי יותר פתוחה ושכיף איתי ושכיף לי . לפעמים זה פשוט לוקח זמן, את צריכה לתת לזמן לעשות את שלו. תאמיני לי , בסוף זה יקרה . אם את חברותית וילדה נחמדה כולם ירצו להתחבר אלייך, את פשוט צריכה קצת זמן וזה יגיע. זה יגיע לבד,
בעיקר מה שנשאר לך לעשות זה לא להתבודד, וכן לשבת בחבורות של בנות, ולנסות להשתתף בשיחה אבל לא בכוח, רק שמתאים ונראלך נכון ושאת מרגישה בנוח. את תראי שזה ישתפר, מניסיון. בהצלחהה
אנונימית