10 תשובות
זה כזה חמוד מסכנה שלי...
הם לא ירדימו אותו לשנה
כולה חצי שעה
כולה חצי שעה
לחבק אותו חזק חזק
זה בסדר לבכות.
גם את הכלב שלי הרדימו והוא היה איתי כל החיים שלי
זה בסדר לבכות.
גם את הכלב שלי הרדימו והוא היה איתי כל החיים שלי
הוא היה חייב ללכת מתישהו את יכולה להרגיש רע אבל תחשבי על זה כפרק בחיים שלך
^ להרדים זה כמו להרוג, הכלב לא מתעורר
אנונימית
תהיי חזקה:) תחשבי שזה יגרום לו להרגיש יותר טוב.. תחבקי אותו חזק חזק בכל הימים האלה ותאמרי לו שאת אוהבת אותו ותראי לו אתזה! אני בטוחה שהוא איכשהו יבין ;)
פאק אהובתי תיהי חזקה . ואם את בגיל מעל שלוש עשרה כזה נראה לי שאת גם יכולה להתנדב בעמותת כלבים זה יעזור :)
אוי,שלא תדעי עוד צער.
ממליצה לבקש מההורים שלך לאמץ כלב חדש אחרי שהכל ירגע,תתאבלי,תבכי,תשחררי הכל החוצה.תהיי איתו כמה שיותר לפני שהוא הולך ותישארי חזקה.
ממליצה לבקש מההורים שלך לאמץ כלב חדש אחרי שהכל ירגע,תתאבלי,תבכי,תשחררי הכל החוצה.תהיי איתו כמה שיותר לפני שהוא הולך ותישארי חזקה.
תילחמי שזה לא יקרה ולא משנה כמה הוא זקן אבל אם הוא סובל אז תגידי להם שאת רוצה להיות בהרדמה
זה אחד הדברים הקשים שעברתי, לא מאחל את זה לאף אחד ואני לגמרי מבין את מה שאת מרגישה וכותבת. האמת שזה בכלל דיי קשה לי לכתוב על זה כי זה שריטה בלב שנשארת איתך, מבחינה רגשית זה שווה ערך לאובדן של בן משפחה. תהיי חזקה. אין לי מילים שבאמת יוכלו לנחם אותך חוץ מזה שאת צריכה לחשוב גם על הטובה של הכלב, אם מדובר על בעיה בריאותית שמצריכה אתכם לעשות את זה אז מה אפשר לעשות.... להשאיר אותו עם בעיה בריאותית באיכות חיים גרועה בלי כבוד זה גם גרוע לא פחות.
בכל מקרה אני אשתף אותך במשהו שיושב לי על הלב על היום שבו לקחנו להרדים את הכלב שלנו. מראש אני מציין שזה קצת קשה במיוחד בשביל מי שיש לו כלב אז אם לא בא לכם לקרוא משו שאולי יעציב אתכם אני מציע לכם להספיק כאן.
בכל אופן הכלב שלנו היה במצב לא הכי טוב מבחינה בריאותית, זה היה תקופה ארוכה שבסופה המליצו לנו להרדים אותו.... אבל הוא היה צלול והבין מה קורה סביבו. כשהוטרינר הגיע כדי לתת לו את הזריקה הוא אמר לנו להיפרד ממנו ולצאת מהחדר. הכלב שלי שכב שם על המיטה, מפוחד מאוד, השתין על עצמו ואנחנו לא ידענו מה נכון לעשות בסיטואציה הזאת, הכל היה מאוד טעון רגשית כמו שאת יכולה לתאר, בכינו נפרדנו ממנו ויצאנו משם, לא ראינו בפועל שהוטרינר הזריק לו ולא היינו שם ברגעים האחרונים שלו. בכנות אחת החרטות הגדולות שלי היא שלא נשארתי איתו עד לרגע האחרון.
כשאני חושב היום על זה שהכלב שלי רואה אותי יוצא מהחדר ונעלם לו והוא נשאר שם מפוחד לגמרי ולא מבין מה הולך לקרות זה פשוט גומר אותי וגורם לי לבכות תוך כדי שאני כותב לך את השורות האלה. לפי דעתי חשוב שמישהו ישאר איתו לאורך כל התהליך ויהיה שם לצידו ברגעים האחרונים. סורי שאני כבד.
כמובן שאני לא יכול לשפוט אף אחד וכל אחד צריך לעשות את מה שנכון עבורו ויכול מאוד להיות שמישהו שהיה נשאר בחדר עד הסוף היה מתחרט על זה....
בכל מקרה אני אשתף אותך במשהו שיושב לי על הלב על היום שבו לקחנו להרדים את הכלב שלנו. מראש אני מציין שזה קצת קשה במיוחד בשביל מי שיש לו כלב אז אם לא בא לכם לקרוא משו שאולי יעציב אתכם אני מציע לכם להספיק כאן.
בכל אופן הכלב שלנו היה במצב לא הכי טוב מבחינה בריאותית, זה היה תקופה ארוכה שבסופה המליצו לנו להרדים אותו.... אבל הוא היה צלול והבין מה קורה סביבו. כשהוטרינר הגיע כדי לתת לו את הזריקה הוא אמר לנו להיפרד ממנו ולצאת מהחדר. הכלב שלי שכב שם על המיטה, מפוחד מאוד, השתין על עצמו ואנחנו לא ידענו מה נכון לעשות בסיטואציה הזאת, הכל היה מאוד טעון רגשית כמו שאת יכולה לתאר, בכינו נפרדנו ממנו ויצאנו משם, לא ראינו בפועל שהוטרינר הזריק לו ולא היינו שם ברגעים האחרונים שלו. בכנות אחת החרטות הגדולות שלי היא שלא נשארתי איתו עד לרגע האחרון.
כשאני חושב היום על זה שהכלב שלי רואה אותי יוצא מהחדר ונעלם לו והוא נשאר שם מפוחד לגמרי ולא מבין מה הולך לקרות זה פשוט גומר אותי וגורם לי לבכות תוך כדי שאני כותב לך את השורות האלה. לפי דעתי חשוב שמישהו ישאר איתו לאורך כל התהליך ויהיה שם לצידו ברגעים האחרונים. סורי שאני כבד.
כמובן שאני לא יכול לשפוט אף אחד וכל אחד צריך לעשות את מה שנכון עבורו ויכול מאוד להיות שמישהו שהיה נשאר בחדר עד הסוף היה מתחרט על זה....