יש פה אנשים שבתיכון לא היו להם חברים בכלל והחיים שלהם היו חרא ואז

אני לא יודע מה מצבך אבל אגיד דבר אחד, לפעמים הבעיה יכולה להיות את. כשהייתי ביסודי ובחטיבה לא הבנתי את זה וסבלתי המון, במקום לחכות לצבא למה שלא תנסי לסדר את המצב שלך עכשיו?

כן, כשהייתי בתיכון לא הייתי מחוברת לאף אחד, הייתי מעדיפה את השקט שלי.
כשהגעתי לצבא זה פתח בעיניי חברה אחרת, את תראי כשתגיעי לצבא שכבר באוטובוס תתחילי לדבר עם אנשים וגם בחדר תהיי עם כמה בנות ותוכלי להתחבר אליהן, אני התחברתי ממש לבנות שהיו איתי בחדר ואנחנו חברות טובות.

כי בבית הספר אתה עושה משהו שאתה בדרך כלל לא אוהב והכפו עלייך מגיל קטן ללכת לשם, אז אין פלא שגם יהיה לך קשה למצוא חברים במקום שאת לא אוהבת להיות בו.

אחרי זה כשעוברים לצבא או מסגרות אחרות גם מתפתחים מנטאלית וכך יותר קל לדבר ברצינות על החיים עם אנשים ולא בצורה ילדתית, וגם את ברוב המקרים נמצאת במקום שאת אוהבת להיות בו.

כן אני, היו רק משפילים אותי בתיכון ועכשיו המצב שלי הרבה יותר טוב, יש לי חברים וידידות וטוב לי יותר מבעבר.
את מוזמנת לדבר איתי.

כן לא היו לי חברים בתיכון (בחטיבה גם)
כשהגעתי לצבא הכל השתפר הביטחון עלה פגשתי בנות מדהימות
וכיף לי לבוא לצבא בגלל זה

את לא תשארי לבד
אני בטוחה שתפגשי כמה בנות שתתחברי אליהן

הייתי בחטיבה דתית והיה לי חרא והכל היה מגעיל וכולם שנאו אותי ולא דיברו איתי ואז עברתי לתיכון חילוני והכל השתפר כלכך
אל תוותרי זה יהיה בסדר!