10 תשובות
צודק
מי אומר ככה
זה ממש מוטעה ולא נכון
יהודים דתיים הם אנשים חזקים ברוחם
זה ממש מוטעה ולא נכון
יהודים דתיים הם אנשים חזקים ברוחם
שואל השאלה:
|ya1r|, מי אומר ככה? הכופרים על מנת להצדיק את עצמם למה הם לא מאמינים (לא שזה יעזור להם ביום הדין).
|ya1r|, מי אומר ככה? הכופרים על מנת להצדיק את עצמם למה הם לא מאמינים (לא שזה יעזור להם ביום הדין).
אנשים אוהבים ללכת בעיקר לאן שנוח להם מבחינה נפשית, מצפונית ואפילו פיזית.
אמונה באלוהים לפי דעתי נובעת בראש ובראשונה מפחד וחוסר ידע ביחד.
האדם לא מבין מה הוא עושה כאן בכלל, הוא לא יכול לדעת מה יהיה לאחר המוות, הוא אוהב את החיים שלו והוא מפחד לאבד אותם, האמונה באלוהים ושמירת המצוות מבטיחה לאדם חיים טובים גם לאחר המוות ולכן נוח לו ללכת לשם.
בו זמנית הוא רואה איך היקום הזה פועל, רואה את כמות המאמינים ברחבי העולם ואומר "וואו, האם ייתכן שכל זה נוצר מעצמו? אולי באמת יש סיבה שכל כך הרבה אנשים מאמינים?"
מפאת חוסר הידע שלו הוא יניח שהיקום היה חייב להיווצר על ידי גורם רוחני, למרות שזה לא נכון.
אמונה באלוהים בדרך כלל נותנת לאנשים משהו להתלות עליו ולכן כל אדם מגיע לשלב שהוא מחפש להתלות באמונה, וזה מתחלק לשלוש סיטואציות מרכזיות:
השגרה המשעממת- החיים בכדור הקטן שלנו נורא מורכבים. סדר היום של אדם ממוצע, מורכב בכל כך הרבה פרטים, התרחשויות ואינפורמציה שזורמת אלינו מכל עבר, והאדם מתחיל להרגיש שהוא פשוט טובע במערבולת החיים. הכל אותו דבר. שוב ושוב, הוא קם בבוקר לעוד יום אפור ושגרתי שאין לו שליטה עליו.
ואז קורה, שהוא מתחיל לחפש את המשהו שמעבר, משהו שנמצא מעל כל השגרה האפורה והשגרתית שהוא שקוע בתוכה, משהו שיתן צבע ומשמעות אמיתית לכל זה. ואז זה בא: האמונה בכוח רוחני.
נקודת המשבר - אדם נקלע לצרה, סכנה בריאותית, חובות, שוד וכו' ובנקדות חוסר האונים שלו הוא מנסה להתלות במשהו אחר במשהו גדול וחזק יותר ממנו, משהו או מישהו שיהיה אפשר לסמוך עליו, שיעזור לו לא בשביל כסף או טובת הנאה, אלא סתם, בגלל שהוא אדם.
ואז זה בא שוב:
האמונה בכוח רוחני.
נקודת ההצלחה - אדם מגיע לנקודה שבה הוא השיג כל מה שהוא רצה בחיים, ואז חיים נהפכים לחסרי משמעות עבורו. הוא מתחיל לחפש משהו שונה, מיוחד, שלא תלוי בכסף שלו אלא בנפש שלו
ונחש מה?
כן, גם כאן זה מגיע: האמונה בכוח רוחני.
אמונה באלוהים לפי דעתי נובעת בראש ובראשונה מפחד וחוסר ידע ביחד.
האדם לא מבין מה הוא עושה כאן בכלל, הוא לא יכול לדעת מה יהיה לאחר המוות, הוא אוהב את החיים שלו והוא מפחד לאבד אותם, האמונה באלוהים ושמירת המצוות מבטיחה לאדם חיים טובים גם לאחר המוות ולכן נוח לו ללכת לשם.
בו זמנית הוא רואה איך היקום הזה פועל, רואה את כמות המאמינים ברחבי העולם ואומר "וואו, האם ייתכן שכל זה נוצר מעצמו? אולי באמת יש סיבה שכל כך הרבה אנשים מאמינים?"
מפאת חוסר הידע שלו הוא יניח שהיקום היה חייב להיווצר על ידי גורם רוחני, למרות שזה לא נכון.
אמונה באלוהים בדרך כלל נותנת לאנשים משהו להתלות עליו ולכן כל אדם מגיע לשלב שהוא מחפש להתלות באמונה, וזה מתחלק לשלוש סיטואציות מרכזיות:
השגרה המשעממת- החיים בכדור הקטן שלנו נורא מורכבים. סדר היום של אדם ממוצע, מורכב בכל כך הרבה פרטים, התרחשויות ואינפורמציה שזורמת אלינו מכל עבר, והאדם מתחיל להרגיש שהוא פשוט טובע במערבולת החיים. הכל אותו דבר. שוב ושוב, הוא קם בבוקר לעוד יום אפור ושגרתי שאין לו שליטה עליו.
ואז קורה, שהוא מתחיל לחפש את המשהו שמעבר, משהו שנמצא מעל כל השגרה האפורה והשגרתית שהוא שקוע בתוכה, משהו שיתן צבע ומשמעות אמיתית לכל זה. ואז זה בא: האמונה בכוח רוחני.
נקודת המשבר - אדם נקלע לצרה, סכנה בריאותית, חובות, שוד וכו' ובנקדות חוסר האונים שלו הוא מנסה להתלות במשהו אחר במשהו גדול וחזק יותר ממנו, משהו או מישהו שיהיה אפשר לסמוך עליו, שיעזור לו לא בשביל כסף או טובת הנאה, אלא סתם, בגלל שהוא אדם.
ואז זה בא שוב:
האמונה בכוח רוחני.
נקודת ההצלחה - אדם מגיע לנקודה שבה הוא השיג כל מה שהוא רצה בחיים, ואז חיים נהפכים לחסרי משמעות עבורו. הוא מתחיל לחפש משהו שונה, מיוחד, שלא תלוי בכסף שלו אלא בנפש שלו
ונחש מה?
כן, גם כאן זה מגיע: האמונה בכוח רוחני.
אני איתך.
שואל השאלה:
זה נכון שהאמונה נותנת לאדם שמחה, אבל זאת לא הסיבה שאנחנו (היהודים) מאמינים בה' יתברך. אנחנו מאמינים בה' יבתרך ובתורתו בגלל שאנחנו באמת יודעים שה' אמת ותורתו אמת. מי שהיה מחפש איך להמציא אמונה בשביל שמחה - לא היה ממציא אמונה כל כך מחייבת כמו יהדות שמכתיבה לאדם איך להתנהג בכל דבר ודבר, כולל לשלוט על המחשבות שלו. מה גם שהאדם לא היה ממציא לעצמו אמונה שתדרוש ממנו אפילו להיות מוכן שיהרגו אותו במידה ויכריו אותו לכפור בדת (עייני ברמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק ה וכן בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנז).
זה נכון שהאמונה נותנת לאדם שמחה, אבל זאת לא הסיבה שאנחנו (היהודים) מאמינים בה' יתברך. אנחנו מאמינים בה' יבתרך ובתורתו בגלל שאנחנו באמת יודעים שה' אמת ותורתו אמת. מי שהיה מחפש איך להמציא אמונה בשביל שמחה - לא היה ממציא אמונה כל כך מחייבת כמו יהדות שמכתיבה לאדם איך להתנהג בכל דבר ודבר, כולל לשלוט על המחשבות שלו. מה גם שהאדם לא היה ממציא לעצמו אמונה שתדרוש ממנו אפילו להיות מוכן שיהרגו אותו במידה ויכריו אותו לכפור בדת (עייני ברמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק ה וכן בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנז).
תוצאה תראה איזו תשובה ארוכה ואיזו השקעה כתבו לך למה אתה לא מפרגן?
שואל השאלה:
nikolas, למה שאני אפרגן לכופרת? אמנם היא הסבירה מה המאמין מרוויח מאמונתו, אבל היא בכלל לא התייחסה למה שאני כתבתי - שהיהדות - היא דת ממש מחייבת ואין סיבה שמישהו ירצה להאמין בה מבלי שהוא ידע שהיא דת אמיתית.
nikolas, למה שאני אפרגן לכופרת? אמנם היא הסבירה מה המאמין מרוויח מאמונתו, אבל היא בכלל לא התייחסה למה שאני כתבתי - שהיהדות - היא דת ממש מחייבת ואין סיבה שמישהו ירצה להאמין בה מבלי שהוא ידע שהיא דת אמיתית.
אני גם לא מסכים עם הדעה שלה אבל היא השקיעה על תשובה לשאלה שלך לא מגיע לך פרח?
שואל השאלה:
לא, מה שהיא כתבה ממש לא מוכיח שהמאמינים היהודים הם חלשים.
לא, מה שהיא כתבה ממש לא מוכיח שהמאמינים היהודים הם חלשים.