אנשים שהולכים לפסיכולוג

יכול בפרטי.

כי המצב שלי בזבל.
נחמד,לא משהו.
לא.

אני מעדיפה לא לפתוח פה את כל מה שעברתי ואני עוברת.
אני אצל פסיכולוגית כרגע מהסיבה הפשוטה שאני צריכה אותה ואני עושה קורס dbt קבוצתי שהוא מצריך גם טיפול פרטני.
אם תירצי לדעת יותר, את מוזמנת לפרטי.
וכן, זה עוזר לי.

אני יכולה לעזור בפרטי :)

הלכתי פעם למשך שנה
עשה לי רק נזק.
זוועה לדעתי

שואל השאלה:
אנונימית^
את יכולה לפרט יותר?
מה זאת אומרת גרם ליותר נזק?

אני אצל קאוצר וליטרלי , הדבר היחיד שהרגשתי שם זה חוסר נוחות ודי שפיטה מצדו, ככה אני הרגשתי לדעתי, אבל תכלס, רוב האנשים לא תמיד מקבלים את התמיכה והבנה מצד אנשי מקצוע כאלה, ליתר דיוק, ראיתי היום סרטון של מישהי שהייתה אצל פסיכולוגית מתחמה וזו די שתקה לה ולא עזרה לה להרגיש טוב והפסיכולוג השני די זלזל בה שהיה בפלאפון וזה די תסכל אותה, האחרונה הייתה יותר טובה ,אני חושבת שטיפול פסיכולוג יכול להיות גם רע או טוב בהתאם למקרים, יש אנשים שהיו בזה וזה קצת עזר להם, ויש כאלה שזה הזיק להם או פגע בהם, אמנם יש מלא אנשי מקצוע כאלה אבל לא תמיד מוצאים מישהו שבאמת יהיה מוכן להבין אותך ולהקשיב לך, במקרים כמו פה ששמעתי מאחרים, היו כאלה שפסיכולוגים די רצו רק כסף ולא הבינו או שהיו פסיכולוגים טובים אבל אחרים לא הרגישו שזה עזר להם, זה הכול תלוי באנשים או במקרים , למשל הטיפול אצל הקאוצר שלי, זה גרם לי להתערער טיפה כי לדעתו אני די עצובה וזה , ואני לא יודעת אם אני עצובה או שיש לי מחשבות שליליות וכל זה, אחרים פה רואים אותי בתור חיובית למדי ,ולא היו לי מחשבות שליליות .גם שלא היה לי ממש חיבור אתו כי שתקתי ולא הצלחתי לדבר, אמנם יש לי טיפול פסיכולוג משפחתי אחר ואולי אצלו אני אצליח לדבר, אבל עם הקאוצר, זה פחות מתחבר, כלומר בפגישות שם אני מרגישה שהוא כאילו חושב שאני איזה אדם בודד ועצוב ושיש לו מחשבות שליליות, ואני ניסיתי לספר לו שיש כאלה שאוהבים להיות לבד וכל זה , בקצרה סיפרתי על מופנמים והוא לא בדיוק הבין את זה, שאימא שלי אומרת לי מה היה שם, אני אומרת לה בסדר, כי לא בדיוק היה משהו שגרם לי להרגיש טוב ,חשבתי שאולי אני צריכה מישהו שיעזור לי וידריך אותי, אבל התוצאה קצת הייתה שונה, אולי זה בגללי , אולי אני באמת עצובה או לא יודעת, זה ערער אותי שניסיתי לבדוק דברים באינטרנט על עצבות ומחשבות שליליות וניסיתי לשאול את עצמי אם אני באמת כמו שהוא אמר לי , אבל שבדקתי את זה וראיתי סרטונים שמסבירים איך לזהות אם יש לך דיכאון או עצב, הבנתי שזה פחות ככה, ועשיתי חשבון נפש, אני לא עצובה , ואין לי מחשבות שליליות, כי אם היו לי , הייתי יודעת והייתי כמו אלה שהם עצובים מדברים או ממקרים שקרו להם, אני שותקת שם כי לא באמת הצלחתי לדבר או כי לא הרגשתי שם בנוח, ייתכן שאני טועה, כרגע מה שאני הרגשתי שם, זה פשוט שהוא די גרם לי לחשוב יותר על דברים שאני לא יודעת אם יש לי חרדה או משהו כזה, ואני אפילו ניסיתי לבדוק אם יש לי דאגות או חרדות, אבל נאדה . אולי אני הייתי צריכה לדבר יותר, לא יודעת, פשוט אין כימיה או חיבור שיכול לחבר אותי ולגרום לי לזרום אתו, אני פשוט מרגישה די לא נעים שם .