10 תשובות
הדאגה מוצדקת, תגידי למורה או משהו שאת מודאגת
מוצדקת לחלוטין, תנסי לדבר איתה על זה.
מוצדקת אם זה מתקדם לדווח
מוצדקת
מוצדק
בואי אני אגיד לך משהו! לפני שאת מעבירה הלאה את החששות שלך.. למורה/אמא / יועצת.. תדברי איתה על זה.. חברות שלי חשבו שאני רוצה למות.. או להתאבד.. ובואי נגיד שהן טעו בענק.. ובגלל שהן לא באו לשאול אותי וישר הלכו ליעוצת.. היא האמינה להן ובואי נגיד אני נפגעתי מאוד.. אז קודם תדברי איתה!!!
אם את מספיק קורבה אליה היא תשתף אותך. מה שלא יהיה אל תספרי למורים או להורים
לא תמיד זה אומר שזו מחשבה אובדנית, אבל אני הייתי בודק מה קורה איתה בכל אופן.
להרבה מאוד בני נוער יש מחשבות כאלה. המרחק בינן לבין התאבדות או פגיעה עצמית עדיין גדול. תהיי שם בשבילה. דברי איתה על זה. אם המילים שלה נעשות קשות יותר או אם ההתנהגות שלה מתאימה למילים (פגיעה עצמית, שימוש בסמים או אלכוהול בצורה מוגזמת, מעשים שיש בהם סיכון) את חייבת לדווח כי היא צריכה עזרה ואת לא יכולה להיות זאת שעוזרת לה.
הדאגה שלך מוצדקת
תדברי איתה על זה, אם את מרגישה שהיא מסוכנת לעצמה תערבי מבוגרים.
יכול גם להיות שהיא תשקר לך, מניסיון, היועצת דיברה איתי על משהו שקרה שנה שעברה והיא שאלה אם זה משפיע עליי כל כך ואמרתי שלא (זה באמת פחות השפיע עלי) ואז היא שאלה אותי "מה המצב שלך עכשיו?" ועניתי שטוב. והייתי אובדנית באותו זמן. היום אני לא אובדנית, אבל אני סיפרתי לאחרים על זה רק אחרי שהפסקתי להיות אובדנית.
תדברי איתה על זה, אם את מרגישה שהיא מסוכנת לעצמה תערבי מבוגרים.
יכול גם להיות שהיא תשקר לך, מניסיון, היועצת דיברה איתי על משהו שקרה שנה שעברה והיא שאלה אם זה משפיע עליי כל כך ואמרתי שלא (זה באמת פחות השפיע עלי) ואז היא שאלה אותי "מה המצב שלך עכשיו?" ועניתי שטוב. והייתי אובדנית באותו זמן. היום אני לא אובדנית, אבל אני סיפרתי לאחרים על זה רק אחרי שהפסקתי להיות אובדנית.
באותו הנושא: