תגידו: זה דבר רע שאני כותבת כל יום?

זה לא רע זה בסדר גמורר

וואט?
את אוהבת אתזה, כתבי
את מתאמנת כל יום והכתיבה שלך משתפרת זה מעולה , תמשיכי

שואל השאלה:
כן זה תחביב אבל אני מפחדת שבגלל זה אני כותבת גרוע. דווקא כי אני אובססיבית יותר מדי או משהו. על כל קטע טוב שלי יש איזה עשרה גרועים.

זה לא רע
תמשיכי עם זה

זה טוב
זה התחביב שלך והכשרון שלך, אין כאן משהו רע.

לא לא זה מצויין! כתיבה באופן יומיומי זה נהדר וזה מפתח את שריר הכתיבה שלך. גם אם אין לך כח, תנסי ותמשיכי. זה לא חייב להיות סיפור, אפילו קטע "יומני" כזה, סתם מה עשית היום.
וזה בטח לא פוגע ביכולות שלך, לא משנה אם מה שיוצא לך הוא "גרוע" (לא מאמינה בזה כי כותבים תמיד מבקרים את עצמם בקשיחות-יתר), מה שחשוב זה להמשיך ולהתפתח.

שואל השאלה:
מה זה שריר כתיבה?
איך אני יכולה לכתוב טוב יותר?

תאמיני תאמיני, זה זוועה.

יוצרים זה עם משונה, הם שונאים את מה שהם כותבים כי הם יודעים שהם טובים, אבל גם שהם לא טובים וזה גורם להם להרגיש רע?? זה ממש מבלבל.
לקבל השראה/תובנה מיצירה אחרת זה כל-כך מרגש. כאילו, תוך כדי קריאה את מגלה נופך נוסף בטקסט שהוא בדיוק מה שלא ידעת שהיית חייבת בכתיבה שלך. זה פשוט מדהים אותי בכל פעם מחדש, שאת יכולה להצביע על דבר מסוים שעיצב את הכתיבה שלך ואת האופן שבו את תופשת את הכתיבה. (לא מזמן יצא לי לקרוא שני ספרים של הסופר ז'ורז' פרק, האחד אתגר את כל קונספט הספרות במוח שלי, והשני את האופן שבו מציירים דמות ובעיקר את עולמה וזה היה ממש כיף).

הו דארלינג, הלוואי והתשובה המושלמת הייתה בידיי.
אך מכיוון שלא אנסה לעזור:
שריר הכתיבה הוא, איך לא - שריר הכתיבה. אתן את עצמי לדוגמא (/שעת סיפור שלא ביקשת!): אני מאד אהבתי לכתוב, משהייתי קטנה. הבעיה הייתה שבקושי כתבתי, והדבר גרם לתסכול ענק מצידי דווקא כשכן ישבתי לכתוב. הייתי מאוכזבת מעצמי, נטשתי את הכתיבה והתמכרתי למילים של אחרים. בשנתיים-שלוש האחרונות חזרתי לאט-לאט לכתיבה, באתי ממקום מבין, שליו, ומוכן לקבל את אי-הכשרון שלו. כתבתי בסדר גמור, וידעתי שאסור יהיה לי להתרגש יותר מדי מזה שאני "רק בסדר" כי אם זה חשוב לי אז אצטרך לבלוע את הרוק ולהמשיך.
היום אני כותבת ממקום הרבה יותר שלם, אני לא מפחדת מהמילים שלי (ביץ' אני בראתי אותן ואני גם אמחוק אותן). כשאני לא מצליחה להמציא סיפור, אני כותבת קצת על היום שלי כדי לא לאבד מ"כוחי", ממש כמו אימון כושר (כפי שהמלצתי לך). אני עדיין מסתכלת על איכות הכתיבה שלי, ויודעת לזהות שאני טובה יותר (אך לא מספיק), ומאפשרת לעצמי לא להתאבסס על כל משפט, מילה או פסיק מעצבן כי אני מסתכלת על התמונה הגדולה - אני והמילים שלי. והן רק שלי.

ונראה לי שזה מאד עזר לי לכתוב טוב יותר - להיות משוחררת, לא לחשוב יותר מדי על האיכות והרמה שלי (כל עוד אני עדיין הגיונית ורהוטה כמובן). זו גם הסיבה שאני לא כל-כך קונה את זה שאת כותבת גרוע או זוועה - זה הקטע של כותבים, לומר שהם לא מספיק טובים כי הם מציבים לעצמם רף מסוים שהוא סתם מעכב אותם.

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך בנוגע לזה היא פשוט לכתוב על הדמות, להכיר אותה, לברוא לה אישיות - איזו מוזיקה היא אוהבת (רוק 60s או שמא פופ 80s), לאילו אנשים היא נמשכת (לאו דווקא במובן מיני), מה מעניין אותה, למה ומה היא עושה עם העניין (אסטרונומיה, כי מגניב -?-, שואלת ספרים מהספריה השכונתית/חוקרת באינטרנט/עוקבת אחרי בלוגים על היקום בטאמבלר) וכו'.
את צריכה כל הזמן לשאול את עצמך מיהי הדמות, ואני מצאתי שהדרך הכי טובה לתרגל אפיון דמות היא פשוט לצפות באנשים זרים (מאד חשוב) ולנסות לשייך להם תכונות לפי ההופעה שלהם. לי אישית זה ממש נוח כי לא בכל עת אני יכולה לכתוב, ואני עדיין מרגישה שאני לומדת משהו.

זה מעולה זה מפתח לך את המוח ועוד אם את נהנת לעשות את זה אז בכלל אני אישית מאוד אוהבת לקרוא קטעים שאנשים אחרים כותבים או שהם מביעים אותם על דף תמשיכי עם המוטיבציה!

האמת שאני לא מכירה שאלונים כאלה, אני בעיקר פועלת מהראש. אל תתאמצי להפוך את הסיפור לבעל משמעות עמוקה, אלא קודם תבדקי אם הוא עובד בכלל, אם הוא מרגיש לך נכון. את לא צריכה לזכור הרבה מידע על הדמויות, רק אם הוא ממש קריטי לסיפור ומשמש חלק מהמאפיינים שלהן. ואם יש תכונות קטנות שאת לא מצליחה לזכור, אפילו תעשי לך מין רשימה בה תכתבי את הדמויות ותכונותיהן.

שואל השאלה:
תודה רבה!!
כן, זה קטע שלי. אני מאוד פרפקציוניסטית. אני מניחה שכל היוצרים הם כאלה. תמיד הדמיון עולה על המציאות, והרף שלי ממש גבוה, אבל זה בגלל שאני יודעת שאני יכולה לכתוב איכותי.
אני תמיד כתבתי סיפורים ושירים אבל התחלתי להתייחס לזה ברצינות רק בגיל 18. קראתי אוטוביוגרפיה של מוזיקאי שאני אוהבת וזה גרם לי להסתכל ממש אחרת על כל העניין.

שואל השאלה:
אני לא יודעת עד כמה אני טובה בעיצוב דמויות. לכתוב להן סיפור רקע זה די קל בשבילי, אבל על הדף הן יוצאות טיפה שטחיות.

שואל השאלה:
אני מנסה, אבל אני לא מצליחה. כי גם צריך לתת עומק ולענות על מלא שאלונים לא? פשוט אני מרגישה שזה הולך לי ממש גרוע כי אני לא מצליחה לענות על כל השאלות ששואלים, בגלל זה אני גם ממש חסרת בטחון כי ידוע שדמויות זה הכי חשוב, אבל קשה לי לזכור מלא מידע.