אני כל הזמן מפחדת שהאנשים שקרובים אלי ימותו

אם רבתי עם אמא שלי (לא משנה מי הייתה צודקת בריב) אני לא מסוגלת ללכת לישון בלי להתפייס איתה, מפחד שמה אלה יהיו המילים האחרונות שאני איי פעם אומר לה.
כנל לגביי אחים ואחיות.

לפעמים אני שואלת את עצמי אם אני אוהבת אותם בכלל, ואני כל כך מפחדת מתחושת האשמה כלפי מישהו מהם אם חס וחלילה יקרה משהו.
אני לא מסוגלת להתנתק מהם להרבה זמן גם כשהם פוגעים בי (כמו בשפחה רגילה, ריבים קטנים וזה) רק מהפחד שיקרה להם משהו וזה יהיה הדבר האחרון שלהם איתי, ואני מכריחה את עצמי להשלים גם אם זה אומר להגיד דברים שאני לא מסכימה איתם ולהודות בטעויות שבעיניי היו נכונות ולהתנצל על דברים כשאני ממש לא מרגישה צורך כזה.
איך להתגבר על זה?