אני בוכה עכשין כי קשה לי .אז פרקתי אשמח שתגיבו ותתנו עצה. סטיפס בבקשה לא למחוק.

אמא , אבא יש לי משו להגיד לכם.
נמאס לי.
נמאס לי מהמריבות שלכם , מכעסים , מעצבים.
מהלכלוכים שאתם מלכלכים אחד על השני.
מההטפות שאתם נותנים לאחרים במקום לעצמכם.
הלו ? נראה לי ששחכתם אני בן אדם עם רגשות אני לא רובוט .
כואב לי , קשה לי אני כל יום בוכה .
ושואלת את אלוהים למה ?
אני הופכת לבן אדם ממורמר , מתוח , כועס , עצבני , מדוכא.
מה אתם חושבים שאני נהנת להסתכל עליכים העיניים שלי מוצפות דמעות כשאני מביטהה עליכים. כי עם כל הכעס אני אוהבת אתכם. א
אבל אתם לא יודעים להתנהג ועוד שמים אותי בינכיים .רק שימשו ממכם ימות אתם תיזכרו להתנהג כמו בני אדם ? או שאולי אני צריכה למות כדי שתחזרו להיות בשולם. אתם בכלל מבינים שהחיים הם בלתי צפויים.? שיום אחד אני לא אהיה שם יותר בשבילכם ? יום אחד אתה לא תצטרך לראות את אמא כי היא תהייה בקבר .ואת לא תצטרכי לראות את אבא כי הוא יהיה בקבר. אז למה ? אתם צריכים את המוות בשביל להיות מאוחדים ? מה אתם חושבים שלמילים שיוצאות לכם מהפה.. לא משפיעות עליי ? משפיעות ועוד איך. כן ואני כותבת את זה ואני מוצפת בבכי.גם לי מותר לבכות ולהתעצבן לא רק לכם. אני גם בן אדם.
שתדעו שכל פעם שאתם בבית אני מנסה למצוא סיבה לצאת מהבית להתחמק ממכם. לא נוח לי. תדעו אני שיקרתי לכם.. על הראיונות עבודה כדי לצאת מהבית ולהיות בן אדם בריא.