למה בגלל הילדים הרעים שהיו לי בבית ספר

את לא צריכה לסבול. תפני ליועצת/לפסיכולוג ותפרקי.

שואל השאלה:
זה בכלל לא עוזר
יאללה כבר

ת-ע-ז-ב-י א-ת ה-ב-י-ת ס-פ-ר ה-ז-ה

שואל השאלה:
כבר עזבתי זה קרה מזמן אבל עובדה שעדיין יש לי דיכאון בגללם זבלות
שום דבר לא עוזר

מה שעוזר לי לא להיות בדיכאון בגלל אנשים זה שבסוף הגלגל מתהפך וכל מה שקרה לך מהם אז להם יקרה אותו דבר. כמו הפתגם: "צוחק מי שצוחק אחרון"

אז למה יקרה*

אז להם יקרה*

כי דכאון זה משהו שנמצא בפנים וזה לא משהו שילדים/יועצים/בתי סר אחרים יעזרו בו

כל עוד את לא תרצי להפסיק להיות דכאונית, אבל באמת תרצי, רק אז זה יפסק

תתקדמי הלאה פשוט

ועוד טיפ,תחשבי על זה שלא תראי אותם יותר לעולם

שואל השאלה:
להגיד תתקדמי הלאה פשוט זה לא עוזר הנה עובדה אני לא מצליחה אז העיקר קל להגיד אבל לא זה לא קל פשוט להמשיך הלאה.
ואי אפשר פשוט להחליט זהו אני לא דיכאונית ופתאום להיות רגילה זה פשוט לא עובד ככה .. ממש לא ..
והאמת יש מצב שכן נפגש מתישהו אולי סתם ברחוב או לכי תדעי ..

לא אמרתי פשוט להחליט שאת לא דכאונית יותר
אמרתי להחליט שאת לא *רוצה* להיות דכאונית יותר. רק אז את יכולה להתחיל לעבוד על עצמך ולהפתח ולצאת מזה לאט לאט. זה לא תהליך של יום, זה תהליך של חצי שנה-שנה (אצלי לפחות).

ולהגיד לא באלי להיות דכאונית לא אומר שאת רוצה להפסיק. מרגישים את זה בפנים, את הצורך הזה, שאת אשכרה מתכוונת לעבוד על עצמך בשביל לצאת מזה

דיכאון לכל החיים? את מאובחנת עם דיכאון? אם לא אל תגידי סתם.