אוף אני היחידה שמתעבת את אמא שלה? ומתה פשוט לברוח מהבית..?

אני לא אברח... אין לי אומץ..
אל תדאגו... לא עד כדי כך רע לי
10 במרץ 2019, 20:01
הוריםמשפחהבריחה מהביתביתשנאה    
9 תשובות
זאת אמא שלך... אני יודעת שלפעמים כועסים על אמא, אבל תמיד תזכרי שזאת אמא שלך ושהיא אוהבת אותך.
א
אילי.
גיל ההתבגרות וזה
ל
לֶאֱהוֹב לַמְרוֹת ולא בִּגְלַל
שואל השאלה:
זה לא לפעמים.. זה תמיד
אין יום שלא.
אנונימית
לא, את לא היחידה
אנונימית
אני כמוך
H
Hilda
מזדהה.
א
אָן
כנל
m
misanthropist
גם אני
אנונימית
בדיוק כמוך
הביטחון שלי ברצפה בגלל האישה הזאת
אנונימית
באותו הנושא:
אני פשוט בהלם, עד שמצאתי עבודה וקרעתי ושלמתי בדם איתה כי היא העבודה היחידה שהעסיקו אותי בגילי (16.10 חודשים) הכל הלך
אני היחידה פה שמתגעגעת לבית הספר ומתה שייגמר כבר החופש?
אני היחידה פה שמתעבת קיטשיות?
אני היחידה שמרוב שמתעבת את הכיתה שלה לא מדברת עם אף אחד? ואין לה בכלל חברים בבצפר?
בא לי לברוח, בא לי להעלם, אין לי כח למשפחה הזאת, גם ככה אין לי חברים וקשה לי, שונאים פשוט שונאים מה לעשות בא לי לברוח!
אני היחידה שממש מחכה לגיוס שלי כדי לברוח מהמשפחה כבר?
אני היחידה שמתה מפחד להתקלח לבד בבית?
אני היחידה שמאוהבת במחברות של קמפוס בצבעי פסטל? אני באמת פשוט מתה לפתוח ולהתחיל לכתוב בהן, עוד מישהו קנה אותם?
אני פשוט רוצה לברוח לברוח מהכל ומהבית שלי, איפה אני יכולה להיות? פליז בלי שאלןת למה אני רוצה לברוח
אני היחידה שמתה לפגוש איזה ליצן להראות לו מה זה?
אם יש רעידה כמה זמן ישלי לברוח? אם על השניה הבניין מתמוטט אני מתה יחד עם כולם