אני משחרר הכל כשאני שותה אלכהול

נורמלי ? כן
לגיטימי ? פחות.

זה ממש לא כדאי, זה ממש פוגע בך
יש המון דרכים אחרות לפרוק כשבדיכאון
(איגרוף, ספורט, כתיבה, שירים, ריקוד, ציור...)
אגב,אני כאן אם אתה רוצה לפרוק, להתייעץ, לשתף או סתם לדבר

לגיטימי? כן
נורמלי? פחות.
^^^^

שואל השאלה:
כשאתה בדיכאון אין לך חשק לחיות אז מה זה עוזר לעשות ספורט,לרקוד וכו

אני אסביר אז
נורמלי? כן למה? כי המון עושים את זה אז זה נהיה דרך פריקה
לגיטימי? פחות אפילו לא. אלכוהול לא אמור להיות הדרך של אנשים להקל על הכאב שלהם.
לך לטיפול, תשקיע בעצמך, תפסיק לשתות

זה בדיוק הקטע, כשאתה עושה ספורט או רוקד או מצייר... אתה פחות חושב על הצרות או מצליח יותר לפרוק את העצב והכעס וככה פחות נכנס לדיכאון
מה זה יעזור אם תשב תשתה ותהיה בדיכאון? זה ישפר את המצב? זה יעזור במשהו?(זה רק יגרום לך לנזק בריאותי)

יש דרכים יותר טובות, זה לא בריא וממכר.

סורי אבל אתה באמת מוותר לעצמך? אתה יודע איזה חיים מדהימים יש?
כן נכון שהם קשים ונכון שדיכאון זה זבל ענק אבל תמיד אפשר לטפל בזה ותמיד יש משהו שמשתלם בסוף לחכות לו, באמת שכן!
ולא משנה באיזה מצב אתה כרגע, תדע שיש עתיד בלי להרגיש ככה, אם אתה תתמכר לזה זה יהיה נוראי, ואתה תתחרט על זה ברגע שתמצא את המקום שאתה תרגיש משוייך אליו ויהיה לך טוב, אתה מ מ ש תתחרט על זה.
אז תדע שיש עתיד בלי להרגיש ככה אבל אתה לא יכול פשוט לוותר ולצפות שזה יעבור סתם ככה.
אז בבקשה תקשיב לי ותפנים את זה כי זה באמת חשוב! אני לא יודעת אם הבנת את זה אבל בתכלס לשתות או לעשן או וואטאבר לא באמת עוזר בשום דבר וזה אשכרה עושה את זה גרוע יותר, זו סתם אשליה אז תנסה לחשוב באמת בהגיון, אני יודעת שזה קשה לך אבל באמת באמת תפסיק.
במקום זה
תפתח תחביבים ותכניס טעם לחיים שלך כי אתה כנראה צריך את זה- אתה יכול לצייר, לנגן, לצלם, לכתוב, לשיר, לרקוד; אפשר לבטא את הרגשות שלך לתוך זה שזה אחלה.
אתה יכול ללכת לעשות ספורט, לצאת לטיולים ולראות את העולם, להכיר אנשים חדשים, לבלות עם המשפחה (או לבד שזה סבבה לגמרי)...
אתה יכול לעשות שינויים בחדר שלך, בשיער, במראה, (למשל אם בא לך קעקוע או איזה עגיל אז תעשה), כי הדברים האלה נותנים ריגוש כזה וזה ממש משמח משום מה.
בבקשה אל תשתה, אתה באמת הורס לעצמך, תחשוב אילו חיים יכולים להיות לך אם רק תטפל במה שאתה מרגיש
אתה יכול גם ללכת לפסיכולוג ואם אתה רוצה אתה יכול ללכת גם לפסיכיאטר, ואם הוא ייתן לך כדורים נוגדי דיכאון אז תנסה לקחת, כלומר אל תפסול את זה לפחות לפעם הראשונה.
אני מבטיחה לך שההרגשה הזו לא נשארת לנצח, אבל צריך לתת קצת מעצמך ולהלחם על זה, כי זה הכי קל לשתות או לעשן או מה שזה לא יהיה ולוותר על החיים שלך אבל זה שזה קל לא אומר שזו הדרך הנכונה.
בכל מקרה, אם תרצה לדבר איתי אני ממש אשמח, אתה מוזמן לפרוק לי וגם סתם לדבר על החיים כזה. אני תמיד כאן בשבילך, תדע שאתה לא לבד.