למה תמיד החילונים צריכים לכבד את הדתיים? למה לא ההפך?

אם כבר ההפך

אני מסכימה, אבל זה פשוט לא יעבוד כי כולם חושבים רק על עצמם

זה נכון.
יש כאלו שמכבדים, אפילו הרוב, אולי החרדים, הקיצוניים יותר, הם לא מכבדים בדרך כלל.

וואי שאלה טובה

יש כאלה שמכבדים

כמובן שכל צד צריך לכבד את הצד השני.
בשביל שנוכל לחיות יחד, חשוב שלפחות לא נציק אחד לשני.
לכן, בכל דבר שלהמנע ממנו קל יחסית, ולשני זה חוסך מצוקה נפשית.
צריך להתחשב בצד השני.
בלי קשר לכך, אסור לסתום פיות.
לכל אחד הזכות, להביע את דעתו באופן מכבד, ובזמן מתאים.
לדוגמה. לאכול חזיר ליד יהודי או מוסלמי דתי, או לשתות ליד דתי שצם, אין זה מעשה מכבד.
להגיד ליד חילוני (בלי שהוא שאל מעצמו), כי חילול שבת מביא קללה וגהינום, גם לא מתאים.

בלי קשר, בחברה כמו שלנו, תמיד כדאי להדגיש את מה שמקרב ביננו, לא את מה שמפריד.
מי שחברה חזקה ומדינה חזקה חשובה לו, ידע תמיד לנהוג ברגישות.
חשוב להדגיש, כי בשביל חברה חזקה, חייבים ללמוד לנהל דיון פתוח ומכבד על כל נושא.
ולפחות, להציף את מה שמפריע.
כל מה שכתבתי, מכוון במקרים נורמטיבים.
אבל אין שום סיבה לנהוג בכבוד באנשים צעקנים וקטנוניים.
הדדיות, זה תמיד שם המשחק.

זה צריך להיות הדדי (=מ2 הכיוונים)

שואל השאלה:
אבל למה אני צריכה לכבד אותם ולא לאכול לידם חזיר ולא שהם יכבדו אותי ויתנו לי לאכול חזיר לידם?
כמובן שאני לא מכלילה, אבל רוב הדתיים שאני מכירה כאלו

לאכול מול הפרצוף שלהם חזיר זו סתם התרסה ולא מכבד אותם בעליל
אין ספק שהם גם צריכים לכבד אותך
עכשיו זה לא צריך להיות: דתי לא כיבד אותי 'אז אני אראה לו מה זה'
כאדם מסורתי ומאמין כל אדם נותן את הדעת על המעשים שלו/שלה
ולכן לא נכון לחשוב ככה
********************
************ רק לצורך המחשת הרעיון הכללי:

הרבה ישראלים חושבים לעצמם:
אה, הוא חסם לי את החניה אז אני אראה לו מה זה
וזו טעות
את כן יכולה להתפלל עליו שהוא יתרכך וזו הדרך המומלצת
*********************
באנגלית יש ביטוי יפה:
two wrongs don't make a right (=לא לעשות למישהו רע כדי להחזיר לו, אחרי שהוא עשה לך רע)

מה הם צריכים לכבד בדיוק?
את חוסר האמונה שלך שלא כוללת שום איסור, חוק, או הגבלה כלשהי?
בחוסר אמונה אין איסורים, באמונה כן יש איסורים, את יכולה לאכול בשר עם חלב ואת גם יכולה לאכול בשר בלי חלב, אין לך הגבלות, לדתיים כן, מבחינת אמונה זה לא בסדר לשבת בשולחן עם בשר וחלב.
לכן זה לא דבר שניתן להשוות אותו.

את יכולה להיות בפלאפון בשבת ולהסתכל על מסך, את גם יכולה לא להיות בפלאפון.
דתיים לא יכולים להיות בפלאפון או להסתכל על מסך - זה נוגד את האמונה שלהם.

שואל השאלה:
אז שיכבדו את חוסר האמונה שלי במקום לכפות עליי את שלהם

אבל זה נוגד את האמונה שלהם, הם לא יכולים לעשות את זה.
לך אין שום אמונה שזה נוגד אותה.

שואל השאלה:
אני מאמינה שזה בסדר לאכול חזיר, זה נוגד את האמונה שלהם.
אוקיי זו דוגמה קצת גרועה אבל הפואנטה מובנת

נו באמת, זו כבר התחכמות... זה לא סוג האמונה שהתכוונתי אליו, מדובר פה באמונה בדת שזה הרבה יותר גדול מזה, בדת יש איסורים וחוקים.
זה לא שאת "מאמינה" שמותר לאכול חזיר, זה שאת לא מאמינה שאסור לאכול חזיר, לכן אין סיבה שלא תאכלי, לא מדובר פה באמונה אפילו, אלא בחוסר אמונה.
אם את לא מסוגלת להשלים עם העובדה שזה נוגד את האמונה שלהם ולכן הם לא יעודדו כפירה - אל תהיי בקרבתם.

מה שכתבו פה. מי שעובר על חוקי הדת (ה' ירחם!) לא אומר להרגיש (מתי שהוא נמנע לעבור עליהם) שהוא עובר איוסר מסוים בהימנעות מן העבירה.

בלי קשר לכך, יש איסור לכבד את הרשעים עדי שאחרים לא ירצו ללכת בדרכם (עייני בספר "שערי תשובה, חלק ג, סימנים קמט-קנב).

שואל השאלה:
שערי תשובה? אתה לא יכול לתת הסבר דתי לאדם חילוני

אבל גם לחילוני אמור להיות ברור שדתי מתנהג על פי מה שדתו אומרת לו. אז למה שלא יקב לאת ההסבר שלו או שינסה לשנות את זה?

שואל השאלה:
נכון.
בכל מקרה, אין פה תשובה לשאלה שלי.