9 תשובות
אין מספיק או אין בכלל את האנזים לקטאז שמפרק את הלקטוז וכתוצאה מכך נוצרת הרגישות.
^אלה אנזימים, ברבים. צריך הרבה אנזימים מאותו הסוג כדי לפרק משהו, בין היתר, לרוב יש כמה אינזימים שעובדים במקביל כדי לפרק מזון או בכללי, שרשראות כימיות/ביוכימית
^^אם רשמתי שאין מספיק התכוונתי שאין ממנו הרבה וזה אומר שהוא לא יחיד במספרו.
אני יודעת שאנזימים הם רבים...
אני יודעת שאנזימים הם רבים...
^זה רק האנזים לקטאז. שמפרק לקטוז. כמובן יש ממנו הרבה יחידות.
האנזימים שמפרקים חלבונים הם אנזימים כלליים, לכל הקשרים הפפטידיים ולא רק לחלבונים שבחלב. לכן אם הייתה בעיה באנזימים האלו הבעיה הייתה הרבה הרבה יותר משמעותית מרגישות לחלב.
האנזימים שמפרקים חלבונים הם אנזימים כלליים, לכל הקשרים הפפטידיים ולא רק לחלבונים שבחלב. לכן אם הייתה בעיה באנזימים האלו הבעיה הייתה הרבה הרבה יותר משמעותית מרגישות לחלב.
אנונימית
^^^אני לא מבינה לא ההתנשאות הזאת...
אני יודעת!!! אתם לא מחדשים לי שום דבר...
תלמדו לקרוא ולהבין בין השורות!
אני יודעת!!! אתם לא מחדשים לי שום דבר...
תלמדו לקרוא ולהבין בין השורות!
דיברתי לshiaoy משהו
אנונימית
החלבון שבחלב והלקטוז הם קשים לפירוק, יש אנשים שהאיזימים שלהם לא בנויים לפירוק הלקטוז והחלבונים האלה, מה שגורם לגוף שלהם לדחות אותו, כי הוא כמו רעל בשבילם. קוראים לזה גם "אי סבילות ללקטוז", זה בגלל שאנחנו לא אמורים לשתות חלב שהוא לא חלב אם, בעיקר לא חלב פרה, שנחשב לממש לא בריא.
אין להם אנזים
אין להם (/אין מספיק) את האנזים לקטאז שמפרק את הלקטוז (הסוכר שבחלב)
אנונימית