15 תשובות
כן
שואל השאלה:
אז למה?
אז למה?
אנונימית
מצע חברתי דומה מאוד.
לא. איך מצע חברתי דומה? איך? כי שתיהן תומכות בליגליזיצה? זה באמת הנושא הכי חשוב? מר"צ מפלגת שמאל. שמאל מדיני ושמאל סוציאליסטי. זהות מפלגת ימין קיצונית. ימין קיצוני מדינה. ימין ליברטני. הן הכי רחוקות שאפשר אחת מהשניה.
שתיהן תומכות בהפרדה של דת ומדינה, בביטול הרבנות, בחתונה אזרחית, בלגליזציה...
גם עוצמה יהודית וגם בל"ד בעד סיפוח שטחי יהודה ושומרון.
ועם זאת הן הכי רחוקות אחת מהשניה שאפשר.
אז זה שיש כמה קווי דמיון לא אומר כלום, השאלה מה המקור לקווי הדמיון האלה.
ועם זאת הן הכי רחוקות אחת מהשניה שאפשר.
אז זה שיש כמה קווי דמיון לא אומר כלום, השאלה מה המקור לקווי הדמיון האלה.
מבחינת המצע החברתי זהות ומר"צ דומות, מבחינה ביטחונית ומדינית הן שונות לחלוטין.
זה לא נכון. מר"צ שמה על דגל את התמיכה בלהט"בים למשל. פייגלין מתנגד בכלל לרעיון של משפחות חד מיניות. מר"צ מבקשת הפרדה בין דת ומדינה, לפייגלין יש מן רעיון מוזר של הפרדת הדת מהאזרח, אבל המדינה שלו היא מדינה דתית שהמרכז הרוחני שלה נמצא בירושלים. הוא רוצה להעביר את כנסת ישראל להר הבית. נו באמת....
כן מה שesoteric אמר... ואם אני מסכים איתו המצב קשה
שואל השאלה:
אבל מרצ ממש סוציאליסטית וזהות ממש קפיטליסטית
אבל מרצ ממש סוציאליסטית וזהות ממש קפיטליסטית
אנונימית
אנשים מתבלבלים וחושבים שמרצ זה רצ, ואומרים לעצמם טוב מרצ וזהות שונים בעיקר במדיני בקטנה. אבל הם לא חושבים על זה שמרצ שינתה כיוון בשנים האחרונות והפכה ליותר מפם, ותומכת בהרבה כפייה והתערבות ממשלתית מאוד רחבה. זה נובע בעיקר מחוסר ידע פוליטי אני מניח
כפייה? התערבות ממשלתית, שאני לאו דווקא תומך בה בעצמי, אינה כפייה. ההנחה שקיימת "המדינה" וקיימים "האזרחים" היא הנחה מאוד לא סוציאליסטית מראש. המדינה אינה אלא אוסף האנשים שחיים בה. נבחרי הציבור כשמם כן הם, אנחנו בוחרים בהם לייצג אותנו בגוף המחוקק. תפקיד הממשלה להוציא לפועל את החלטות הגוף המחוקק. אין כאן התערבות, יש כאן הסכמיות. אנחנו כחברה מסכימים על עקרונות מסויימים, שתפקידם להיטיב איתנו כחברה, ועם כל אחד מאיתנו כאזרח.
אמרתי שאני לאו דווקא תומך בכך, והסיבה היא שלצערי זה נעשה בצורה נוראית. גופי כוח אינטרנסטים כמו ההיסתדרות, שדואגים לחזקים ודורסים את החלשים, ועושים זאת בשם החלשים. ברגע שהכוח מרוכז בידי מיעוט יש לנו בעיה. אבל לא הדרך היא הבעיה אלא הביצוע שלה. ואין סיבה לשפוך את התינוק יחד אם המים לאגם הליברטני בו אנחנו כחברה לא לוקחים שום אחריות בכלל, על כלום.
אמרתי שאני לאו דווקא תומך בכך, והסיבה היא שלצערי זה נעשה בצורה נוראית. גופי כוח אינטרנסטים כמו ההיסתדרות, שדואגים לחזקים ודורסים את החלשים, ועושים זאת בשם החלשים. ברגע שהכוח מרוכז בידי מיעוט יש לנו בעיה. אבל לא הדרך היא הבעיה אלא הביצוע שלה. ואין סיבה לשפוך את התינוק יחד אם המים לאגם הליברטני בו אנחנו כחברה לא לוקחים שום אחריות בכלל, על כלום.
וואו אין צורך להסיק מפה לשם בכזו קפיצה. התכוונתי כסעיפים נפרדים. הם מאוד אטטיסטים ותומכים בהגבלת הרבה חיריות פרט, בנוסף להתערבות ממשלתית ענפה.
הם בעד הרבה רגולציה בכל מיני נושאים שונים, בעד זכויות שביתה מוגזמות, בעד העלאת מס גבוהה מאוד על העשירים, בגדול הדברים החיוביים שהם עושים קשורים בעיקר ללהטבים ופלסתינאים, וגם בזה הם לא תמיד מצליחים
הם בעד הרבה רגולציה בכל מיני נושאים שונים, בעד זכויות שביתה מוגזמות, בעד העלאת מס גבוהה מאוד על העשירים, בגדול הדברים החיוביים שהם עושים קשורים בעיקר ללהטבים ופלסתינאים, וגם בזה הם לא תמיד מצליחים
בעד הגבלת חירות הפרט? נו באמת. בוא נחלק את "חירות הפרט" לשני נושאים: חרויות שנוגעות לזהות ולחופש הקשור בגוף הפרטי, נקרא להם "חירויות הומאניות", ולחירויות שקשורות בהעדפת קבוצת הדומים, מאוד קשה לי להגדיר את זה אחרת. "חירויות שמרניות", נגיד. מצד אחד החופש להיות מי שאני, הומו, טרנס, לא משנה ועדיין להיות שווה זכויות בכל מובן, כולל כשאני הולך לשירותים ציבוריים. מהצד השני, הזכות לשאת נשק, שהיא אולי חירות של הפרט, אבל מגיעה בדיוק מהמקום של "יש מי שמאיים עלי, ולכן יש לי את הזכות להגן על עצמי". זאת זכות שמיד מגדירה אחר שהוא שונה ויש איתו בעיה. כלומר, שתיהן חירויות אבל הן ממש הפוכות. הדוגמה הכי טובה היא נושא ההפלות בארה"ב.
הזכות של האישה על הגוף שלה היא זכות הומאנית. אף אחד לא יחליט על גופה של אישה מלבדה. מנגד באים השמרנים ובשם החירות מדברים על זכותו של העובר שלא נולד. חירות ששוב יוצרת הפרדה בין גוף האישה למשהו שונה ממנה, שלכאורה יש לו זכויות.
או כנ"ל ההבדל בין חופש הביטוי האומנותי, שאומר שבאומנות ניתן לבטא כל דבר, כי זהו ביטוי רוחני של האומן, לעומת החופש להגיד כל דבר, גם אם זאת הסתה, ששוב מגדירה שונה ממני שיש איתו בעיה.
אז מר"צ לא בעד להגביל את חירות הפרט בכל החירויות ההומאניות, ובעד להגביל את חירות הפרט בכל החירויות השמרניות.
הזכות של האישה על הגוף שלה היא זכות הומאנית. אף אחד לא יחליט על גופה של אישה מלבדה. מנגד באים השמרנים ובשם החירות מדברים על זכותו של העובר שלא נולד. חירות ששוב יוצרת הפרדה בין גוף האישה למשהו שונה ממנה, שלכאורה יש לו זכויות.
או כנ"ל ההבדל בין חופש הביטוי האומנותי, שאומר שבאומנות ניתן לבטא כל דבר, כי זהו ביטוי רוחני של האומן, לעומת החופש להגיד כל דבר, גם אם זאת הסתה, ששוב מגדירה שונה ממני שיש איתו בעיה.
אז מר"צ לא בעד להגביל את חירות הפרט בכל החירויות ההומאניות, ובעד להגביל את חירות הפרט בכל החירויות השמרניות.
אם אתה בוחר לקרוא לזה ככה, אז אין בעיה. בכל מקרה הנקודה שלי היא שמרצ היא לא מרצ של פעם, כי רצ הייתה בעד גם החירויות "השמרניות", והיום היא נעלמה כמעט לגמרי מאז שגלאון עזבה, אחרי שעשו לבוסקילה, רז ודבוש תרגיל מסריח וזרקו להם את כל המתפקדים בשביל לשמור על החונטה של זנדברג וגילאון. אז מרצ ירדה מאופציה של מפלגה שומרת חירות, ועברו לזהות שהיא כן בעד שניהם (למרות שפייגלין הומופוב, עדיין תומך בחופש לבחור נטייה מינית). זה לא מעבר כזה מופרך
באותו הנושא: